ביאור:אסתר ב ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות) |
Erel Segal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
כל עוד בני ישראל קיימו או קיוו לקיים את חוק גאולת האדמות בשנת היובל, היתה חשיבות גדולה לשמור על הזהות המשפחתית כדי להנות מהיתרון העצום של גאולת קרקע חקלאית. וכך עזרה ונחמיה מרבים בתאור האנשים ומוצאם {{צמ|וְאֵלֶּה הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדָּן אִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם|נחמיה ז סא}}. אולם מחוץ לארץ לישראל והפסקת חוק היובל לקרקעות, חשיבות המשפחה ירדה, וכל האנשים נעשו פשוט יהודים.
תשובות נוספות לשאלה זו ניתן למצוא בתלמוד ([[ביאור:בבלי מגילה דף יב#עמוד ב|בבלי מגילה יב:-יג.]]):
2. {{צפ|אביו מבנימין ואמו מיהודה}} {{קטן|(רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי)}}.
שורה 21:
4. המושג 'יהודי' מציין לא רק שבט אלא גם אמונה - '''הודאה''' בקיום ה', '''ייחוד''' שם ה' בעולם, וכפירה בעבודת אלילים: {{צפ|כל הכופר בעבודה זרה נקרא 'יהודי'}} {{קטן|(רבי יוחנן)}}. גם דניאל חנניה מישאל ועזריה נקראו "יהודים", לא רק משום שבאו משבט יהודה אלא גם מפני שייחדו את שם ה' וסירבו להשתחוות לצלם של מלך בבל,
{{צמ|אִיתַי גֻּבְרִין '''יְהוּדָאיִן'''... לֵאלָהָךְ לָא פָלְחִין|דניאל ג יב}}. ויש מפרשים שגם בתיה בת פרעה נקראה {{צמ|'''הַיְהֻדִיָּה'''|דברי הימים א ד יח}} משום שכפרה באלהי מצרים וייחדה את שם ה' {{קטן|(רבי שמעון בן פזי)}}.
== בן שמעי בן קיש ==
| |||