שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 248:
 
'''מאי לאו שתוקי ופסול''' — פירוש, והשתא ניחא דנקט "עדות אשה בבתה" ולא נקט "בבנה", וכדכתבינן לעיל בסמוך בשם הרא"ש ז"ל:
 
'''לא שתוקי וכשר''' — אין להקשות, דאכתי תקשי לר' יוחנן דאמר: הפוסל בה פוסל בבתה, כמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סימן [[תשובות ריב"ש/רכט|רכ"ט]] ו[[תשובות ריב"ש/רלא|רל"א]] עיין שם. ומיהו אכתי איכא למידק, דמדקתני: "במה דברים אמורים? בעדות אשה בגופה, אבל עדות אשה" וכו', משמע דבכי האי גוונא דאיירי עדות אשה בגופה, מיירי נמי עדות אשה בבתה, כגון: היתה מעוברת, מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן. ועוד, דלישנא ד"עדות אשה בבתה" משמע דמפיה אנו חיין, שאומרת: "מאיש פלוני וכהן". ואי הכי קשיא טובא, למה ליה למימר הולד שתוקי? פשיטא דמשתקין אותו מדין כהונה, דאם אנו מאמינים אותה שלא נבעלה לפסול משום חזקת כשרות דידה, אטו נאמינה שנבעלה לכהן ובתה תאכל בתרומה ובנה יעבוד עבודה? הא ודאי זו אינה תורה ולא מסתבר למימר כלל, דמה עניין חזקת כשרות שלה שלא נבעלה לפסול לה לומר שנבעלה לכהן גמור?
:ויש לומר בדוחק, דלר' יוחנן כי קתני: "עדות אשה בבתה הוולד שתוקי", כגון דידעינן בודאי שהולד כהן, כגון ההיא דשמואל: עשרה כהנים עומדים ופירש אחד מהם וכו' דלקמן. והכי קאמר: אבל עדות אשה בבתה מודה רבן גמליאל דאינה נאמנת להאכילה תרומה, אף על גב דנאמנת לעניין יוחסין, לא מיבעיא היכא דמפיה אנו חיים ולא ידעינן אי כהן הוה, אלא אפילו ידענו שנבעלה לכהן גמור, לא נאמינה לומר: לזה הכהן, ומשתקין אותו מדין כהונה. והיינו דנקט "הוולד שתוקי", דהיינו בלשון זכר; דאי קאי אעדות אשה בבתה, לא הוה ליה למיתני אלא "דברי הכל היא שתוקית", וכן כתב הריב"ש ז"ל בתשובותיו שם.
:וזהו שכתב רש"י ז"ל: '''לא, שתוקי וכשר. כלומר, שתוק הוא במקצת, שאם כהן היה הבועל והעובר יהיה זכר, משתקין אותו מדין כהונה כדלקמן, אבל כשר הוא ליוחסין, שאם נקבה תנשא לכהונה ואם זכר''' וכו'. עד כאן. פירוש, לא בעי לשנויי דשפיר מצינן לאקרויי למי שהוא כשר "שתוקי", דצודק לשון "שתוקי" על כשר, דומיא דמאי דאמרינן "שתוקי ופסול"; דהא ודאי קשיא, למאי נפקא מינה קרייה שתוקי? ועוד, מאי קא מודו ליה רבנן לר' יהושע? ואי משום דאין אנו מאמינין אותה שהוא כהן לעבוד עבודה ולאכול בתרומה, פשיטא וכדכתיבנא. אלא ודאי הכי קא משני: '''לא, שתוקי וכשר,''' דאין הכי נמי דבמקצת הוא שתוקי, מיהו אכתי כשר הוא וכדפירש רש"י ז"ל. והא דפריך: "ומי איכא שתוקי כשר"? הכי פירושו: ומי איכא למימר תרווייהו בחד גברא, שיהיה שתוקי במקצת ויהיה כשר? דבמאי דלא מהימנינן לה לומר כהן היה, לא מקרי משום הכי "הולד שתוקי", דמי הכניסו לכהונה עד שיצא, ונקרא אותו שתוקי על שם שמשתקין אותו? הא ודאי לא יעלה על דעתו לומר שכהן הוא. ומשני, כדשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים וכו', הרי צווח ואומר כהן הוא, ואנן ידעינן דהכין הוא בוודאי, ואפילו הכי משתקין אותו מדין כהונה, כן נראה לי. ולקמן נכתוב עוד בסייעתא דשמיא:
 
 
 
{{לא נשלם}}