שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 235:
:והריטב"א ז"ל התם בחדושיו לקידושין האריך בקושיא זו, עיין שם. '''והרא"ש''' ז"ל בתוספותיו התם בפרק עשרה יוחסין כתב וזה לשונו: "אבל היכא דרוב פסולין אצלה אימא צריכא". ואם תאמר, ולר' יהושע בן לוי דאמר בפרק קמא דכתובות: '''לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולין,''' מאי קא משמע לן? מהכא שמעינן לה. ויש לומר, דר' יהושע בן לוי סבירא ליה, דמאן דמכשיר בה לא מכשיר בבתה, ואבא שאול מכשיר נמי בבתה. עד כאן:
'''אמר ר' יוחנן, לדברי המכשיר וכו', לדברי הפוסל בה פוסל בבתה''' — הקשו בקונטריסין: פשיטא דפוסל בבתה, דהא איכא למאן דאמר דאפילו לדברי המכשיר בה פוסל בבתה? ותירצו דהכי פירושו: '''לדברי הפוסל בה,''' דהיינו לכהונה, פוסל נמי בבתה בכהונה, ולא שיהיה בבת פסול ממזרת שתהיה מותרת בממזר, עד כאן. פירוש, דאף על גב דאמר ר' יהושע: "הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר", והרי אתה אומר דבתה נמי פסולה, מעתה הרי היא ממזרת? לכך אמר: '''לדברי הפוסל בה פוסל בבתה,''' פירוש, דפסיל בה, כך פסל בבתה. ולי נראה לתרץ בעניין אחר.
:ודע, שכתב הר' רבינו '''יהוסף הלוי''' ז"ל וזה לשונו: וכיון דהלכה כרבי יוחנן, נמצא עכשיו דהיכא דמכשירין בה, מכשרי נמי בבתה. הילכך דאתי עובדא לקמן בדיעבד ואכשרנוה, ואפילו ברוב פסולין אצלה, כרבן גמליאל, אף על גב דלגבה דידה היא בדיעבד, ולגבי (דידה) [בתה] עדיין לכתחילה הוא? כיון דאכשרנוה לדידה, מכשרינן נמי לבתה. ואף על גב דלגבי בתה לכתחילה הוא, דהכי דייקינן ממימריה דר' יוחנן דקאמר: '''לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה,''' דאלמא הכשר בתה תלוי בהכשר דידה, והיכא דמכשרינן לה, מכשירין נמי לבתה. ויש לומר, דההיא דאמר רבי יוחנן: '''לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה,''' על עיקר הדין הוא אומר, כלומר, כי היכי דנאמנת היא להכשיר עצמה, הכי נמי נאמנת להכשיר את בתה, ולעולם אינה נאמנת להכשיר בתה היכא דרוב פסולין אצלה אלא בדיעבד. הילכך היכא דאתא עובדא לקמן בדיעבד והכשרנוה אפילו ברוב פסולין אצלה, איהי היא דמתכשרא משום דבדיעבד הוא; אלא לבתה, כיון דלכתחילה הוא, שהרי עדיין לא נשאת, לא מתכשרא אלא אם כן היו רוב כשרים אצל אמה באותה בעילה. יש לומר כך ויש לומר כך והדבר ספק אצלנו וצריך עיון, עד כאן.
:ולי פשיטא לי דר' יוחנן על עיקר הדין קאמר, דכי היכי דנאמנת היא להכשיר עצמה, הכי נמי נאמנת להכשיר את בתה, ואינה נאמנת להכשיר בתה היכא דרוב פסולין אצלה אלא בדיעבד. ולהכי קאמר נמי: '''לדברי הפוסל בה פוסל בבתה,''' דאלמא רבן גמליאל ור' יהושע כי היכי דפליגי בבה, פליגי נמי בבתה, ובגמרא פסקינן הלכה כרבן גמליאל בדיעבד דוקא, לא לכתחילה, משמע דלגבי האי כל חדא באפי נפשה קאי, ואי אתא עובדא לקמן בדיעבד והכשרנוה אפילו ברוב פסולין אצלה, איהי הוא דמתכשרא ולא בתה משום דלכתחילה הוא, כן נראה לי:
'''לדברי המכשיר בה פוסל בבתה''' — הא דלא קאמר "פוסל בזרעה", משום דלא שייך פיסול בבנה: אם לישא כהנת, לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין; ואם לפסול אשה בביאתו, לא מתפסלא משום דאוקי אתתא בחזקתה, כי היכי דמכשיר באם מטעם חזקה, מכשיר נמי אם בא הבן על האשה מטעם חזקה. '''הרא"ש''' ז"ל:
{{לא נשלם}}
| |||