חוק דמי מחלה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[603109]
[603146]
שורה 16:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"קופת גמל" – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005}}.}}
 
{{ח:סעיף|2|הזכות לדמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידוממעסיקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} –
{{ח:תתת|1}} החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה);
{{ח:תתת|2}} בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה;
שורה 23:
{{ח:תת|ב}} "תקופת מחלה" תחושב לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|1}} לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים;
{{ח:תתת|2}} לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעבידמעסיק או באותו מקום עבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים;
{{ח:תתת|3}} לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעבידמעסיק או באותו מקום עבודה (להלן – עובד לסירוגין) – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה;
{{ח:תתת|4}} לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעבידמעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש;
{{ח:תתת|5}} עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951}}, יובאו הימים האמורים בחשבון תקופת המחלה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפסקה (3) יבוא "תשעים" במקום "ימי העבודה באותו רבע שנה" בפסקה האמורה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפיסקה (4) יבוא "שבע" במקום "שש" שבפסקה האמורה.
{{ח:תתת|ג}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר נהלים הכרוכים בקבלת דמי מחלה, לרבות מסירת פרטים וראיות למעבידלמעסיק בקשר למחלה, וכן בדבר מועד תשלום דמי המחלה.
 
{{ח:סעיף|3|עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} קבע רופא על פי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות אין העובד מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע עבודה מסוג פלוני או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע עבודתו אלא באופן חלקי, והמעבידוהמעסיק הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה – לא יהיה העובד זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה שהוצעה לו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת כשהוא מחושב לפי הרכיבים לדמי מחלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|ב}} לא הציע המעבידהמעסיק עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א). יהיה העובד זכאי לסכום דמי המחלה שהיו מגיעים לו אילולא הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|ג}} לענין סעיף זה, "עבודה מתאימה" – עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור בסעיף קטן (א) והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.
{{ח:תת|ד}} הצעת עבודה מתאימה כאמור סעיף קטן (א) טעונה התייעצות עם ועד העובדים במקום העבודה; באין ועד העובדים כאמור – יחולו הוראות סעיף קטן (ב) כאילו לא הציע המעבידהמעסיק עבודה מתאימה.
 
{{ח:סעיף|4|תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה|תיקון: תשע"א, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעבידמעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה.
{{ח:תת|ב}} עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעבידמעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו, לענין סעיף קטן (א), 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא ואם נהוג במקם העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים – ⅔21 ימי עבודה וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים.
{{ח:תת|ג}} התקופה שבה קיים לגבי עובד ביטוח דמי מחלה על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו-9}} לא תובא בחשבון לענין חישוב תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה, אולם תקופת זכאותו לדמי מחלה של עובד שנעשה לגביו ביטוח כאמור, תעמוד לו לגבי כל תקופת מחלה שבעדה אין הוא זכאי לתשלום בהתאם לתנאי הביטוח, למעט תקופת המתנה או אכשרה לדמי מחלה המתחייבת מתנאי הביטוח.
{{ח:תת|ד}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר שיטת חישוב תקופת הזכאות ובדבר תקופות עבודה והפסקות עבודה שיובאו בחשבון לענין זה, ובלבד שיראו כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שבעדה זכאי העובד לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר.
 
{{ח:סעיף|4א|פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה|תיקון: תשס"ט, תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} מעבידמעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|ב}} הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} המעבידהמעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001}}, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;
{{ח:תתת|2}} מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעבידשהמעסיק הוכרז פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980}}, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983}}; לעניין זה, "פסק מלפעול" – הפסקת פעילות שאינה זמנית.
{{ח:תת|ג}} בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.
 
שורה 62:
{{ח:תת|ג}} שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות שיטה אחרת או רכיבים אחרים לענין השכר שישמש בסיס לחישוב דמי מחלה.
 
{{ח:סעיף|7|דין דמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעבידמעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.
 
{{ח:סעיף|8|ביטוח דמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
מעבידמעסיק יהיה פטור מחובתו לשלם דמי מחלה לעובדו על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}} –
{{ח:תת|1}} אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת הגמל שבה מבוטח בביטוח דמי מחלה המספר הגדול ביותר של עובדים בענף שבו מועסק העובד, המבוטחים בביטוח האמור מכוח הסכם קיבוצי, בתנאים שאינם נופלים מתנאי ביטוחם;
{{ח:תת|2}} בהעדר הסכם קיבוצי כאמור בפיסקה (1) – אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת גמל שניתנה לגביה הסכמתו בכתב של העובד, ובלבד שהביטוח יהיה בתנאים שאינם נופלים מאלה שלפיהם מבוטח בביטוח כאמור המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה מכוח הסכם קיבוצי;
שורה 74:
ניתנה הסכמה בכתב לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} מאת רוב העובדים במקום עבודה פלוני, יראו בכך כאילו ניתנה הסכמתם של כל העובדים באותו מקום עבודה; שינוי בהסכמה שניתנה כאמור, טעון רוב של שני שלישים של העובדים.
 
{{ח:סעיף|10|שלילת הזכות לדמי מחלה|תיקון: תשע"ד}}
עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעבידהמעסיק או קופת הגמל, לפי הענין, לתבוע החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חבים לעובד.
 
{{ח:סעיף|11|תחולת דינים אחרים|תיקון: תשל"ז}}
עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבודה מטעמי בריאות, למעט תשלום בעד נכות, גימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ו|פרק ג'2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968}}, או פיצויים מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק זה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה.
 
{{ח:סעיף|12|שמירת זכויות|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} היה העובד זכאי לדמי מחלה הן לפי חוק זה והן לפי תנאי העבודה המוסכמים בינו לבין מעבידומעסיקו או הנהוגים במקום עבודתו, יהיה זכאי לדמי מחלה לפי אחת מהעילות האמורות לפי בחירתו.
{{ח:תת|ב}} חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות עובדים על פי הסכמים קיבוציים, בין אם חל על העובדים חוק זה ובין אם לאו.
 
{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע"ד}}
{{ח:תת|א}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|ב}} תקנות לפי חוק זה יכול שיהיו לגבי כלל העובדים או המעבידיםהמעסיקים או לגבי סוגים מהם.
 
{{ח:סעיף|14|תחילה}}