ביאור:משלי לא לא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|לא|לא ל|לא|לא לב|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.|משלי לא לא}}
'''תנו לה''' (לאישה יראת ה') ליהנות '''מהפרי''' (התוצאה) של מעשי '''ידיה'''; פרסמו את '''מעשיה''' הטובים '''בשערי''' העיר כדי שיביאו לה שבח '''ותהילה''' כראוי לה.▼
▲'''תנו לה'''
==עצות==▼
ביאור נוסף: '''תנו לה''' דברי שיר ושבח על '''פרי''' מעשי '''ידיה'''; '''ויהללו''' אותה '''בשערים''' בעלה ובניה, כי הם כולם '''מעשיה''' - היא עשתה אותם למה שהם.
===ליל שבת===▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
1. מהפסוק שלנו נובע, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן: '''תנו לה''' - הגישו לה - '''מפרי ידיה''' - מהתבשילים שטרחה והכינה; תנו לה לשבת בנחת וליהנות מתוצאות מעשיה.▼
2. מסר נוסף מתייחס לנתינה של דיבורים: '''תנו לה''' - ספרו בשבחה, תנו לה דברי שבח; '''פרי''' [[ביאור:פרי כמשל לתוצאה או גמול|= משל לתוצאה או גמול]] ; '''תנו לה מפרי ידיה''' = שבחו אותה על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או, שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ; ואכן, בני ישראל נוהגים לשיר שיר זה בליל שבת לפני הקידוש.▼
===עליית הנשמה===▼
מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|כל ימי חייה}}, {{צ|ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|שקר החן והבל היופי}} ( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] ). כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:▼
3. שבח על מפעל חיים: {{צפ|תוכן='''תנו לה מפרי ידיה''' - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי '''ויהללוה בשערים מעשיה''', תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום}} {{קטן|קטן= (מתוך אתר [http://www.shishi.org.il/minhagim.asp?aId=5#lbl5 שישי משפחתי] )|}} .▼
4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה''' = המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה; '''השערים''' = שערי גן העדן: {{צפ|תוכן=שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא}} {{קטן|קטן= (רעיא מהימנא, פרשת פינחס)|}} , {{צפ|תוכן=בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה בדפוס ראשון)|}} ; '''ויהללוה בשערים מעשיה''' = המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: {{צפ|תוכן=כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי פירוש ראשון)|}} .▼
'''ויהללוה''' [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|= יאמרו שהיא הטובה ביותר]] ; '''השערים''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מקום המשפט ומרכז החיים הציבוריים]] ; '''ויהללוה בשערים''' = ישבחו אותה בציבור; היא אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל היא ראויה שישבחו אותה בציבור כדי שכולם יידעו על גדולתה.▼
==דקויות==
שורה 34 ⟵ 22:
1. ע"פ הפשט, הכוונה לכל הדברים שעשתה בחייה, כי המעשים הטובים שלה גלויים וידועים לכולם: {{צפ|תוכן=כשרון מעשיה מעיד עליה להללה בשער העיר כל יוצא ובא}} {{קטן|קטן= (רש"י, וכן מצודות)|}} .
2. לפי פסוק כח: {{צ|
-
שורה 48 ⟵ 36:
מספיקין בידו ללמוד וללמד ולשמור ולעשות.
</div> <div class="cell ecot longbig">
▲==עצות==
▲<div id="mikraotgdolot"> <div class="advanced"> <div class="future">
▲===ליל שבת===
▲1. מהפסוק שלנו נובע, שאם האישה מבשלת את מאכלי השבת, אז האיש והילדים צריכים להגיש את המאכלים לשולחן: '''תנו לה''' - הגישו לה - '''מפרי ידיה''' - מהתבשילים שטרחה והכינה; תנו לה לשבת בנחת וליהנות מתוצאות מעשיה.
▲2. מסר נוסף מתייחס לנתינה של דיבורים: '''תנו לה''' - ספרו בשבחה, תנו לה דברי שבח; '''פרי''' [[ביאור:פרי כמשל לתוצאה או גמול|= משל לתוצאה או גמול]] ; '''תנו לה מפרי ידיה''' = שבחו אותה על התוצאות הטובות של מעשי ידיה, או, שבחו אותה כגמול על מעשי ידיה הטובים {{קטן|קטן= (מצודות)|}} ; ואכן, בני ישראל נוהגים לשיר שיר זה בליל שבת לפני הקידוש.
</div> </div> </div> <div id="mamrim"> </div>▼
▲===עליית הנשמה===
▲מעבר לשבח על כל השבוע, יש אומרים שהשיר '''אשת חיל''' נכתב במקור כשבח על כל החיים. רמזים לפירוש זה הם הביטויים {{צ|כל ימי חייה}}, {{צ|ותשחק ליום אחרון}}, ואולי גם {{צ|שקר החן והבל היופי}} ( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] ). כמו כן, השיר כולו כתוב בלשון עָבָר. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:
▲3. שבח על מפעל חיים: {{צפ|תוכן='''תנו לה מפרי ידיה''' - לאישה זו מגיע מלא ההערכה וההוקרה על מפעל חיים, שהרי '''ויהללוה בשערים מעשיה''', תרומתה האדירה למשפחה ולקהילה נראים בכל מקום}} {{קטן|קטן= (מתוך אתר [http://www.shishi.org.il/minhagim.asp?aId=5#lbl5 שישי משפחתי] )|}} .
▲4. הספד ותפילת אשכבה (גם בימינו נוהגים בכמה קהילות לקרוא שיר זה בלוויה של אישה): '''תנו לה מפרי ידיה''' = המספידים מבקשים מהמלאכים השופטים את הנשמה שיתנו לה שכר טוב על המעשים שעשתה בימי חייה; '''השערים''' = שערי גן העדן: {{צפ|תוכן=שאו שערים ראשיכם - דא היא מתיבתא דלעילא}} {{קטן|קטן= (רעיא מהימנא, פרשת פינחס)|}} , {{צפ|תוכן=בשערים - שהם שערי צדק... השומרים השערים הם יהללו את מעשיה בשערי גן עדן}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה בדפוס ראשון)|}} ; '''ויהללוה בשערים מעשיה''' = המעשים עצמם יהללו אותה וילמדו עליה זכות לפני בית דין של מעלה, כפי שאמרו חז"ל, שמכל מעשה טוב נברא מלאך המלמד עליו זכות: {{צפ|תוכן=כי מעשיה גורמים שהכל משבחים, ואפילו מלאך רע עונה אמן בעל כרחו ומסכים על שכרה של הנשמה הקדושה שקנתה שם טוב לעצמה על-ידי מעשיה הטובים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי פירוש ראשון)|}} .
▲'''ויהללוה''' [[ביאור:תהילה = שבח לטוב ביותר|= יאמרו שהיא הטובה ביותר]] ; '''השערים''' [[ביאור:שער = מקום המשפט|= מקום המשפט ומרכז החיים הציבוריים]] ; '''ויהללוה בשערים''' = ישבחו אותה בציבור; היא אמנם צנועה ונחבאת אל הכלים, אבל היא ראויה שישבחו אותה בציבור כדי שכולם יידעו על גדולתה.
<noinclude>▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:העולם הבא|משלי לא לא]]
[[קטגוריה:נישואין ומשפחה בספר משלי|משלי לא לא]]
[[קטגוריה:סגלות משלי לא|משלי לא לא]]
[[קטגוריה:משלי לא לא|משלי לא לא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
| |||