ביאור:משלי ל ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל א|ב|ל ג|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי
<div class="short"> <div class="tirgum">
אז אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל? יפה מאד. '''כי'''
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
==דקויות==
אם אגוּר מודה שהוא '''בער''' יותר מכל '''איש''', ואין לו את '''הבינה''' שיש לכל '''אדם''', אז מדוע הוא כותב '''משא''' (נאום תוכחה)? באיזו זכות הוא מותח ביקורת על אחרים?!
- ייתכן שהפסוק נאמר באירוניה: אתה, '''איתיאל''', המתגאה ואומר: "'''איתי אל ואוכל'''", כנראה מאד חכם ונבון. לעומתך, אני ממש בער וחסר כל בינה.
הפואנטה של אירוניה זו נמצאת בפסוק ד: "מכיוון שאני כל-כך טיפש ואתה כל-כך חכם, אולי תענה לי על כמה שאלות קטנות: '''מי עלה שמיים וירד?'''..."
</div> <div class="cell hqblot longcell">
==הקבלות==
אסף המשורר עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מדוע רשע וטוב לו, צדיק ורע לו? {{צמ|הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל; אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי!|תהלים עג יב}}. רק לאחר שהגיע אל המקדש, למד והבין את התשובה, {{צמ|עַד אָבוֹא אֶל '''מִקְדְּשֵׁי''' אֵל, '''אָבִינָה''' לְאַחֲרִיתָם|תהלים עג יז}}. הוא הבין שלפני כן היה נבער מדעת, {{צמ|וַאֲנִי '''בַעַר וְלֹא אֵדָע''', בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ|תהלים עג כב}}.
גם אגור בן יקה עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מי בורא ומנהיג את השמיים, הרוח, המים והארץ? (פסוק ד). וגם הוא הגיע למסקנה שהוא
בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי; בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.
</div> </div> </div>
<noinclude>
{{מידה טובה|מידת הענוה}}
[[קטגוריה:ענוה וגאוה בספר משלי|משלי ל ב]]
[[קטגוריה:משלי ל ב|משלי ל ב]]
[[קטגוריה:תהלים עג יב|משלי ל ב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/
</noinclude>
|