ביאור:משלי כט ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כט|כט ח|ט|כט י|קטגוריה=1}}
 
= איך חכם מתווכח עם אויל =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל, וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת.|משלי כט ט}} 
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
כאשר '''איש חכם''' (היודע ללמד) '''נשפט''' (מתווכח) עם איש '''אויל''' (שטחי), הוא משנה את סגנון הדיבור, פעם הוא מדבר ב '''רוגז''' וסערה, ופעם הוא מדבר ב '''שחוק''' והומור, '''ואינו''' מדבר '''בנחת''' כדי שהאויל לא ישתעמם.
 
כאשר '''איש חכם''' (היודע ללמד) '''נשפט''' (מתווכח) עם איש '''אויל''' (שטחי), הוא משנה את סגנון הדיבור, פעם הוא מדבר ב '''רוגז''' וסערה, ופעם הוא מדבר ב '''שחוק''' והומור, '''ואינו''' מדבר '''בנחת''' כדי שהאויל לא ישתעמם.
==עצות==
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:
 
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד, לשמוע ולדבר]] ;   '''נשפט''' = מתווכח;   '''איש אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= אדם שטחי]] ;
 
הפסוק מלמד אותנו איך אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי. בדרך כלל, '''איש חכם''' מדבר בנחת, {{צמ|דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים|קהלת ט יז}}; אך כאשר הוא מתווכח עם '''איש אויל''', הוא יודע שאם ידבר בנחת, האויל ישתעמם, ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים:
 
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
::*ומייד אחר כך הוא '''שחק''' = מדבר בצחוק ובהומור,
::*הוא עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור, ואינו נח - '''ואין נחת''';
 
כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.<div class="advanced">
 
==דקויות==
שורה 40 ⟵ 30:
4.'' החכם'' רוגז ושוחק'' ולחכם'' {{צפ|תוכן=בין כך וכך אין נחת, לא ימצא נוח להניחו בדרך החכמה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם).|}}
 
אולם לפי כל הפירושים המקובלים, אין זה ברור מה מטרת הפסוק: -  אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם'''? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל:, {{צצמ|לך'''לֵךְ מנגדמִנֶּגֶד''' לאישלְאִישׁ כסילכְּסִיל -וּבַל ובליָדַעְתָּ ידעתשִׂפְתֵי שפתידָעַת|משלי דעתיד ז}}( [[ביאור:הכסיל לא ייתן לך מנוחה|פירוט]] )).!
-
 
לפי הפירושים המקובלים, אין זה ברור מה מטרת הפסוק: - אם המטרה היא ללמד שלא צריך להתווכח עם אוילים, מדוע הפסוק נאמר דווקא על '''איש חכם'''? והרי אם איש חכם לא צריך להתווכח עם איש אויל, אז גם איש פשוט לא צריך להתווכח עם אויל, והיה ראוי יותר לכתוב "דבר עם איש אויל - ולא תמצא נחת" (כמו פסוק דומה שנאמר על הכסיל: {{צ|לך מנגד לאיש כסיל - ובל ידעת שפתי דעת}}).
 
לכן נראה לי שהפסוק דווקא בא ללמד איך'' כן'' צריך לדבר עם אוילים - לא לדבר איתם בנחת אלא ברוגז ושחוק כדי למשוך את תשומת ליבם (ראו "עצות").
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==
וחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך: {{צפ|תוכן='''כעסתי''' על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר (דברי הימים ב כח כג) "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל"; '''שחקתי''' עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר (דברי הימים ב כה יד) "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר!}}" {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף קג|בבלי סנהדרין קג.]] , ודומה לכך [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} ; {{צפ|תוכן='''איש חכם נשפט''' זה הקב"ה, שנקרא ה' 'איש מלחמה' (שמות טו ג); '''איש אויל''' אלו מלכים שבסמוך: אחז ואמציה; '''ורגז ושחק ואין נחת''': בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב}} {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
 
וחכמיחכמי התלמוד דרשו, '''שהאיש החכם''' הוא ה', '''והאנשים האוילים''' הם מלכי יהודה, והפסוק מבטא את התסכול של ה' מכך שלא הצליח לחנך אותם בשום דרך: {{צפ|תוכן='''כעסתי''' על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק - זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר (דברי הימים ב כח כג) "ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל"; '''שחקתי''' עם אמציה ונתתי מלכי אדום בידו - הביא אלהיהם והשתחוה להם, שנאמר (דברי הימים ב כה יד) "ויהי אחרי בא אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר!}}" {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי סנהדרין דף קג|בבלי סנהדרין קג.]] , ודומה לכך [[איכה רבה פתיחה יד]] )|}} ; {{צפ|תוכן='''איש חכם נשפט''' זה הקב"ה, שנקרא ה' 'איש מלחמה' (שמות טו ג); '''איש אויל''' אלו מלכים שבסמוך: אחז ואמציה; '''ורגז ושחק ואין נחת''': בין שהוא כועס עמהם בין שהוא שוחק עמהם - אינן יראין מלפניו ואינם חתים לחזור למוטב}} {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
</div>
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:איך חכם מתווכח עם אויל|ביאור:איך חכם מתווכח עם אויל}}}}
 
מה צריך לעשות כשנאלצים לדבר בפני אנשים שטחיים, שלא מוכנים לשמוע ולהתעמק? ספר משלי נותן עצה:
 
'''איש חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= אדם היודע ללמוד וללמד, לשמוע ולדבר]] ;   '''נשפט''' = מתווכח;   '''איש אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= אדם שטחי]] ;
 
הפסוק מלמד אותנו איך אדם חכם מתווכח עם אדם שטחי. בדרך כלל, '''איש חכם''' מדבר בנחת, {{צמ|דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים|קהלת ט יז}}; אך כאשר הוא מתווכח עם '''איש אויל''', הוא יודע שאם ידבר בנחת, האויל ישתעמם, ולכן הוא חייב להשתמש באמצעים מעוררים:
 
::*הוא '''רגז''' = מדבר בכעס ובתוכחה,
::*ומייד אחר כך הוא '''שחק''' = מדבר בצחוק ובהומור,
::*הוא עושה שינויים קיצוניים בסגנון הדיבור, ואינו נח - '''ואין נחת''';
 
כך הוא מצליח למשוך את תשומת ליבו של האויל.</div> class="advanced"</div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:משלי כט ט|משלי כט ט]]
[[קטגוריה:קהלת ט יז|משלי כט ט]]
[[קטגוריה:סגלות משלי כט|משלי כט ט]]
[[קטגוריה:ויכוחים|משלי כט ט]]
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי כט ט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/29-09.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-02-14.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/29-09.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/29-09}}
 
</noinclude>