ביאור:משלי כח יח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כח|כח יז|יח|כח יט|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.|משלי כח יח}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
ביאור נוסף: '''הולך תמים''' עם ה', ה' '''יושיע''' אותו מכל צרה; אולם '''הנעקש''' (מעקם) את '''דרכיו''' מלפני ה', '''ייפול''' וייכשל בבת '''אחת'''.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
==דקויות==
שורה 14 ⟵ 18:
'''דְּרָכַיִם''' = שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''', כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים. מה הן שתי הדרכים הללו?
1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולך''' בדרך '''תמימה''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ), בהתאם למצוה ב {{צמ|'''תָּמִים''' תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים יח יג}}( [[ביאור:תמים תהיה עם ה' אלהיך|פירוט]] ), גם אם יבואו עליו צרות רבות, ה' '''יושיע''' אותו מכולן; אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''' - אם תבוא עליו צרה '''אחת''' - ייפול בה ולא יקום". לפי פירוש זה הפסוק דומה ל {{צמ|כִּי שֶׁבַע '''יִפּוֹל''' צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ '''בְרָעָה'''|משלי כד טז}}, וגם לפסוק המקביל
2. ויש שפירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ).
שורה 20 ⟵ 24:
- אולם, המילה '''דרך''' אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה '''דרכיים''' מציינת שני מעשים.
3. ויש שפירש, ש"דרכיים" הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, {{צפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם; ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך '''בתמימות''' ואז '''ייוושע'''; אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא '''נעקש''', למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז '''יפול באחת''', רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כח יח|מלבי"ם]] )|}} .
<div class="advanced"> מלבי"ם ממשיך ומסביר את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה, ממידת החריצות והמידה ההפוכה - מידת העצלות:
שורה 40 ⟵ 46:
</div>
4. ואפשר לפרש, בדומה לפירוש הקודם: "נעקש דרכיים" הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|ייפול באחת}} - ייפול באחד משני הקצוות - הקיצוניות תפיל אותו. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים
</div> </div> </div>
<noinclude>▼
{{מידה טובה|מידת האיזון|בלי קטגוריה}}▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:משלי כח יח|משלי כח יח]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|