ביאור:משלי כו כד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו כג|כד|כו כה|קטגוריה=1}}
 
= לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי =
 
<div class="advancedpage single_height">
==עצות==
 
[[משלי כו כד]]: {{צ|בשפתו[בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה;}} 
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספר משלי נותן כמה עצות איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה:
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
[[משלי כו כד]]: {{צ|בשפתו[בִּשְׂפָתָיו] יִנָּכֵר שׂוֹנֵא, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָה}} 
 
לפעמים,כאשר אדם '''השונא''' אותנו '''יִנָּכֵר'''אומר לנו '''בשפתיו''' - אומר לנו דברי שלום וידידות שהם '''נכריים''', זרים ושונים באופן בולט מדברי-השנאה שנהגשהוא נוהג לומר עדבדרך-כלל כה;  - אולםהוא זולא עלולהבאמת להיותרוצה מלכודתשלום, - ייתכן שהואהוא '''בקרבוישית''' (בפנימיותושָׂם) '''ישיתבקרבו''' (שם) מחשבות '''מרמה''' -להטעות הואולהפיל מנצל את תשוקתנו לשלום כדי לרמותנו ולפגועאותנו בנובפח.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
{{צמ|כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ - אַל תַּאֲמֶן בּוֹ, כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ|משלי כו כה}}
 
==דקויות==
'''כי''' (אם) השונא '''יְחַנֵּן''' = ייתן '''חֵן''' מלאכותי '''ותחנונים''' מלאכותיים '''לקולו''' - יש לחשוד בו שאינו דובר אמת, '''אל תאמן בו''', כי יש בליבו '''שבע''' (שפע) של '''תועבות'''.
 
===ינכר===
[[ביאור:7 = שפע = הרבה|שבע תועבות = תועבות רבות]] , או שבע התכונות שה' מתעב במיוחד: [[משלי ו טז]]: {{צ|שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה', '''וְשֶׁבַע תועבות[תּוֹעֲבַת]''' נַפְשׁוֹ.   עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי.   לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה.   יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר, וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים}} ( [[ביאור:מבנה משלי ו-16|פירוט]] ).
 
1. לפי רוב המפרשים, המילה '''ינכר''' מתארת את מה שהשונא'' מנסה'' לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''': " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''', כמו}} {{צמ|וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם|בראשית מב ז}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , {{צפ|תוכן='''מתנכר''' השונא, שלא '''יכירו''' שהוא שונא}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=בשפתיו יעשה השונא עצמו כאילו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , {{צפ|תוכן=השונא יעמיד פני '''מכר''', פני אוהב, בדברו דברי שלום; ובאמת אינו אוהב}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 258)|}} . הפסוק מזהיר אותנו שיש מצב כזה, יש שונא '''המתנכר''' ומסתיר את שנאתו, לכן לא צריך למהר ולכרות ברית עם כל מנהיג של עם אויב המוציא מפיו את המילה "שלום", אלא לבדוק היטב אם כוונותיו רציניות.
1. ע"פ הפשט, סימן-ההיכר בפסוק הוא '''שונא... כי יחנן קולו''': אדם שהיה '''שונא''', ועכשיו הוא מנסה לתת לקולו '''חן ותחנונים''', אולם אפשר לזהות שמדובר בניסיון מלאכותי להתחנף ולרמות.
 
- אולם, לפי זה, הפסוק אינו מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד.
2. ויש שפירשו, שסימן ההיכר בפסוק הוא '''שבע תועבות בליבו''': {{צפ|תוכן=המין והאפיקורוס היהודי... מאחר שעזב את דבקותו של שבע דרגין של קדושה, באים שבע דרגין דמסאבותא ונתקעים בליבו... שהרי... אפיקורוס יהודי שונא ודאי את בר ישראל המאמין, כמו ששונאו הגוי... ומכאן נמצינו למדים, שאין להאמין אלא למי שמאמין, ולכן אמר הנביא לרשעים שבדורו:}}, {{צמ|אִם לֹא תַאֲמִינוּ, כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ|ישעיהו ז ט}}{{צפ|תוכן=כשם שאינכם מאמינים לדבריו ית', כך לא יאמנו דבריכם}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
2. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר''' ", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו בפסוקב {{צמ|גַּם בְּמַעֲלָלָיו '''יִתְנַכֶּר''' נָעַר...|משלי כ יא}}( [[ביאור:גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו|פירוט]] ). לפי זה, "'''בשפתיו יינכר שונא'''" - ניתן לזהות שונא על-ידי ניתוח של תנועות שפתיו ואופי דבריו (כפי שנאמר בפסוק הקודם ובפסוק הבא).
{{צמ|תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן, תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל|משלי כו כו}}
 
- אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - "'''...ובקרבו ישית מרמה'''" - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון.
'''השנאה''' שלו '''תהיה מכוסה''' כל עוד הוא ידבר איתנו וירצה '''להשיא''' (לפתות) אותנו להשלים עמו, אבל כוונותיו '''הרעות יתגלו''' כאשר הוא ידבר ''' בקהל''' של בני-עמו.
 
3. ולענ"ד, המילה '''ינכר''' מציעה לנו גם דרך מעשית לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר לבניבדרך-כלל: עמוכשהוא אומר, בראיון לתקשורת שלנו, שרצונו לחיות עמנו בשלום, אך בכל שאר הפעמים הוא אומר שהוא מתכוון להמשיך במלחמה.
1. '''משאון''' = פיתוי, מהשורש '''נשא''' שפירושו פִּתָּה, כמו ב {{צמ|וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: 'הַנָּחָשׁ '''הִשִּׁיאַנִי''' וָאֹכֵל'|בראשית ג יג}}.  כך פירשו ר' יוסף נחמיאש בשם ר' יעקב גיאני, מ' צ' סגל וא' ש' הרטום {{קטן|קטן= (והובא גם ב'דעת מקרא' ואצל אברהם אהוביה, שם)|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
2. '''משאון''' = חושך ואפילה, ולפי זה '''תכסה שנאה במשאון''' = השונא מכסה את מעשיו הרעים בחושך, או במעמקי ליבו, אך בסופו של דבר '''תגלה רעתו בקהל''' = ה' ידאג שמעשיו הרעים יתגלו לכל הציבור, כדברי חז"ל {{צפ|תוכן=כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי}} {{קטן|קטן= (כך גם בבבלי סוטה ט.)|}} .
 
-
 
אם כך, כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''' ואינם מתאימים לדיבורו הרגיל, וכן כששמים לב שהוא משתדל '''לחנן''' ולייפות אותם באופן מיוחד, וכן כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו, יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות שבע תועבות לפחות; 
 
אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".
 
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
שורה 45 ⟵ 36:
כלומר: עד עכשיו, כולכם ניסיתם להפחיד אותנו כדי שלא נצליח לבנות את החומה, ועכשיו פתאום אתה בא ומחזק את ידיי?! {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד על הפסוק)|}} .
 
נחמיה ראה '''שהשונאים''' שלו '''מנכרים בשפתיהם''', מדברים דברים זרים ושונים מהדיבורים הרגילים שלהם, והבין שהם '''בקרבם ישיתו מרמה'''. 
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
שלוש האבחנות שבמאמר זה מצטרפות לאבחנה של פסוק כג, שגם הוא מציע דרך לאבחן דברי אהבה המכסים על לב רע ( [[ביאור:כסף סיגים מצופה על חרס - שפתיים דולקים ולב רע|פירוט]] ).
 
==דקויותעצות==
 
החלום של רוב עם ישראל, לפחות החל מהקמת מדינת ישראל ועד ימינו, הוא שאויבינו ישלימו איתנו. אולם מרוב תשוקה לשלום, אנחנו עלולים לטעות ולחשוב שהשונא השלים איתנו, כאשר למעשה הוא מרמה אותנו. ספרהפסוקים משלישלפנינו נותןנותנים כמה עצות, איך להבחין בין שונא שהשלים לבין שונא שמרמה:
===ינכר===
 
- כשדברי השלום של השונא הם '''נכריים''', יוצאי-דופן לעומת רוב דיבוריו;
1. לפי רוב המפרשים, המילה '''ינכר''' מתארת את מה שהשונא'' מנסה'' לעשות - מלשון '''נכרי''' או מלשון '''מַכָּר''': " {{צפ|תוכן='''ינכר''' - היפך '''ההכרה''', כמו}} {{צמ|וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם|בראשית מב ז}}{{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , {{צפ|תוכן='''מתנכר''' השונא, שלא '''יכירו''' שהוא שונא}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=בשפתיו יעשה השונא עצמו כאילו הוא '''נכרי''' מן השנאה ואינה עמדו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , {{צפ|תוכן=השונא יעמיד פני '''מכר''', פני אוהב, בדברו דברי שלום; ובאמת אינו אוהב}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 258)|}} . הפסוק מזהיר אותנו שיש מצב כזה, יש שונא '''המתנכר''' ומסתיר את שנאתו, לכן לא צריך למהר ולכרות ברית עם כל מנהיג של עם אויב המוציא מפיו את המילה "שלום", אלא לבדוק היטב אם כוונותיו רציניות.
 
- כשהשונא משתדל '''לחנן''' ולייפות את דבריו באופן מלאכותי;
אולם, לפי זה, הפסוק אינו מציע לנו דרך מעשית לזהות שונא המתחזה לידיד.
 
- כשדברי השלום שלו שונים מהדברים שהוא מדבר '''בקהל''' תומכיו;
2. היה אפשר לפרש שהמילה '''ינכר''' משמעה "יהיה '''נִכָּר''' ", "יהיה קל '''להכיר''' ולזהות אותו" כמו בפסוק {{צמ|גַּם בְּמַעֲלָלָיו '''יִתְנַכֶּר''' נָעַר...|משלי כ יא}}( [[ביאור:גם במעלליו יתנכר נער, אם זך ואם ישר פעלו|פירוט]] ). לפי זה, "'''בשפתיו יינכר שונא'''" - ניתן לזהות שונא על-ידי ניתוח של תנועות שפתיו ואופי דבריו (כפי שנאמר בפסוק הקודם ובפסוק הבא).
 
בכל המקרים הללו יש לחשוד בו שכוונות השלום שלו אינן כנות, ולמעשה הוא זומם לעשות '''שבע תועבות''' לפחות.
אולם, פירוש זה אינו מתאים לחצי השני של הפסוק - "'''...ובקרבו ישית מרמה'''" - כי לפי זה, החצי השני אינו מנוגד במדוייק ואינו מקביל במדוייק לחצי הראשון.
 
אולם, כשדברי השלום של השונא הם עקביים, חוזרים על עצמם לאורך זמן רב; כשהם נשמעים כנים ולא מוגזמים; וכשהם מתאימים לדברים שהוא מדבר בקהל תומכיו - במקרה זה אפשר להאמין לו שהוא אכן שינה את דרכו וחזר בתשובה, שהרי "שערי תשובה אינם ננעלים".
3. ולענ"ד, המילה '''ינכר''' מציעה לנו גם דרך מעשית לאבחן ולזהות שדברי השלום של השונא אינם אמיתיים - כאשר הם '''נכריים''' וזרים ביחס לדברים שהוא אומר לבני עמו.
 
שלוש האבחנות שבמאמר זה מצטרפות לאבחנה של פסוק כג, שגם הוא מציע דרך לאבחן דברי אהבה המכסים על לב רע ( [[ביאור:כסף סיגים מצופה על חרס - שפתיים דולקים ולב רע|פירוט]] ).
</div>
 
</div> </div> </div>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי|ביאור:לא להאמין לאדם שמדבר בחן מלאכותי}}}}
 
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי כו|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:תהליך השלום|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:דיבור בספר משלי|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:נשים וגברים מסוכנים במשלי|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:שלום ובטחון בספר משלי|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:משלי כו כד|משלי כו כד]]
[[קטגוריה:נחמיה ו ט|משלי כו כד]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-26-242524.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-09-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-26-242524.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-26-242524}}
 
</noinclude>