ביאור:משלי כד לד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד לג|לד|כד לה|קטגוריה=1}}
::* {{צמ|וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ, וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן|משלי ו יא}}▼
▲
'''רֵאשֶךָ''' = '''רֵישֶךָ''' = עונייך (מלשון רש = עני); העוני נמשל ל '''מְהַלֵּך''' ְ או '''מִתְהַלֵּךְ'''. ▼
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''מַחְסֹרְךָ''' = '''מַחְסֹרֶיךָ''' = המחסור שלך; המחסור נמשל ל '''אִיש מָגֵן'''.▼
'''- הריש''' (העוני) '''יבוא''' אליך פתאום כמו '''מתהלך''' (אורח שבא בהפתעה), '''והמחסור''' יבוא אליך בעוצמה כמו '''איש מגן''', חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
==דקויות==
▲'''רֵאשֶךָ''' = '''רֵישֶךָ''' = עונייך (מלשון רש = עני); העוני נמשל ל
ניתן להציע כמה הסברים למשלים אלה:
שורה 15 ⟵ 22:
1. המשלים מציינים פתאומיות ומהירות:
::*'''מהלך''' / '''מתהלך''' הוא
::*'''איש מגן''' הוא
כשאדם מתעצל, ישן במקום לעבוד, הוא עלול להתעורר יום אחד ולגלות, להפתעתו, שהצ'ק שנתן במכולת חזר, או שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ובבת אחת הוא יגלה שהפך מאדם אמיד ל '''רש''' ועני.
שורה 22 ⟵ 29:
2. המשלים מציינים הדרגה ויסודיות:
::*'''מהלך''' / '''מתהלך''' הוא אדם שמתקדם "לאט אבל בטוח", ומשום כך לא שמים לב אליו ולא נלחמים בו:
::*'''איש מגן''' הוא לוחם לבוש במגן, שגם הוא מתקדם לאט (בגלל כובד המגן) אבל בטוח -
כשאדם מתעצל, הוא לא נעשה עני בבת אחת (כמו אדם שמהמר בבורסה, למשל), אלא בהדרגה - המחסור הולך וגדל, והופך מאורח לכובש, חייל ממוגן שאי אפשר לסלקו.
שורה 29 ⟵ 36:
וייתכן ששני המשלים נכונים: אובייקטיבית, המחסור מגיע בהדרגה, כמו בפירוש 2; אבל סובייקטיבית, מנקודת מבטו של העצל, המחסור מגיע במהירות ובהפתעה גדולה.
3. ע"פ 'דעת מקרא', שני המשלים הם משל אחד, שרומז לתיאורו של גלית, הענק הפלשתי, {{צמ|'''וַיֵּלֶךְ''' הַפְּלִשְׁתִּי '''הֹלֵךְ''' וְקָרֵב אֶל דָּוִד,
▲<div class="advanced">
▲{{צמ|'''וַיֵּלֶךְ''' הַפְּלִשְׁתִּי '''הֹלֵךְ''' וְקָרֵב אֶל דָּוִד, '''וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה''' לְפָנָיו|שמואל א יז מא}}:
▲גלית בא '''כמהלך''', בעוצמה ובביטחון; ולפניו '''איש מגן''' = '''איש נושא צינה''' (צינה = מגן גדול):
::*במשל, '''איש המגן''' צועד לפני הגיבור '''המהלך'''; כשרואים את איש המגן, אפשר לדעת שהגיבור מהלך אחריו ויגיע עוד מעט;
::*ובנמשל, '''המחסור''' צועד לפני '''הריש והעוני'''; כשאדם מתחיל להרגיש מחסור, הוא יכול לדעת שהעוני מהלך אחריו ויגיע עוד מעט.
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: אם תמשיך להתעצל, '''עונייך''' יבוא כמו גיבור '''המהלך''' בשדה הקרב כדי לכבוש את חייך; אבל לפני כן תתחיל להרגיש '''מחסור''' - תתחיל לשים לב שחסרים לך דברים, וזה צריך להיות עבורך סימן שהעוני מתקרב - כמו '''שאיש מגן''' הוא סימן לכך שהגיבור מתקרב.
המחסור נמשל לגוליית הפלשתי, וכדי להתגבר עליו צריך לנהוג כמו דוד, {{צמ|וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי|שמואל א יז מח}}- לא לעמוד ולחכות שהמחסור יגיע, אלא לרוץ במהירות אל המערכה ולהילחם בו.
</div> <div class="cell hqblot longcell">
==טוב או רע?==▼
פירשנו לפי רוב המפרשים, שהפסוק הוא הבטחה לרעה - אם תישן יותר מדי, יבואו עליך עוני ומחסור; כך נאמר בפסוק הקודם: {{צ|מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב}} - אם '''תישן מעט''' יותר ממה שצריך, אז {{צ|ובא כמהלך ראשך, ומחסורך כאיש מגן}}.▼
==הקבלות==
אך יש שפירשו להיפך, שהפסוק הוא הבטחה לטובה - אם '''תמעט בשינה''' אז '''יבוא''' אליך כל מה '''שחסר''' לך: " {{צפ|תוכן=אם תעשה כן, '''יבא חסרונך''', ודבר שאתה ''' רש''' ממנו יבא לך מיד, כאדם ''' המהלך''' מהר, ''' ומחסורך יבא''' ויתמלא ''' כאיש מגן''' - הבא מהר להגין על אדוניו...}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ו יא|רש"י]] )|}} , " {{צפ|תוכן=יש דרך לגרום שכל מה שחסר לך יגיע מהר! איך? '''מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידיים לשכב''', קום ממיטתך! אל תתייאש ממצבך! תדע שאם תנסה ותשתדל עם אמונה - ה' יעזור לך ויושיע אותך, וכל חסרונותיך יתמלאו במהירות.}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ב תמוז ה'תשס"ט)|}} . ▼
▲===טוב או רע?===
ולענ"ד, הפירוש השלילי מתאים יותר לפרק כד, והפירוש החיובי מתאים יותר לפרק ו; ראו [[ביאור:פסוקים זהים, משמעות שונה|פסוקים זהים, משמעות שונה]] . ▼
▲
▲אך יש שפירשו להיפך, שהפסוק הוא הבטחה לטובה - אם '''תמעט בשינה''' אז '''יבוא''' אליך כל מה '''שחסר''' לך:
▲ולענ"ד, הפירוש השלילי מתאים יותר לפרק כד, והפירוש החיובי מתאים יותר
</div> </div> </div>
<noinclude>▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כד לד]]
[[קטגוריה:סגלות משלי כד|משלי כד לד]]
[[קטגוריה:משלי כד לד|משלי כד לד]]
[[קטגוריה:שמואל א יז מא|משלי כד לד]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/
</noinclude>
|