ביאור:משלי כד יד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד יג|יד|כד טו|קטגוריה=1}}
{{צמ|
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''כן''', כשאתה נהנה מהדבש, '''דעה חכמה''', אכול את הדבש בחכמה ובמידה המתאימה '''לנפשך'''; כך, '''אם מצאת''' דבש בשדה, יהיה לך דבש גם בתקופה '''מאוחרת''' יותר, '''ותקוותך''' ליהנות מהחיים לא '''תיכרת''', תוכל לאכול דבש עד '''אחרית''' ימיך.▼
▲אולם כשאתה אוכל את הדבש, '''כן '''
/ '''כן,''' באותו אופן שאתה בוחר לאכול את המאכלים המתוקים לחכך, כך התחל '''לדעת''', להכיר מקרוב את עולם '''החכמה''': התחל ללמוד את הדברים הקרובים והנעימים ביותר '''לנפשך'''; '''אם מצאת''' נושא שהוא מתוק לך ואתה נהנה ללמוד אותו, ויודע '''שיש''' גם נושאים '''אחרים''' שיש ללמוד בעתיד, '''תקוותך''' להיות חכם '''לא תיכרת'''.▼
▲
==עצות==▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
עולם החכמה, התורה וההשכלה הוא אינסופי, ואדם לא יכול ללמוד את כולו. ספר משלי ממליץ לאדם להתחיל מהנושאים שמושכים אותו ביותר:▼
==דקויות==▼
פסוקים 13-14 מקשרים בין דבש לבין חכמה. מה משמעות הקשר הזה? כמה תשובות:
'''דעה''' = דע [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכר מקרוב]] ; '''נפש''' [[ביאור:נפש = הצד החומרי של החיים|= הצרכים והרצונות החומריים]] ; '''כן דעה חכמה לנפשך''' = כך התחל להכיר מקרוב את עולם החכמה על-ידי לימוד הנושאים הקרובים ביותר לנפשך, הנושאים שגורמים לך הנאה.▼
1. כשאוכלים דבש (או כל ממתק אחר), יש לאכלו בחכמה ובמידה המתאימה, {{צמ|דְּבַשׁ '''מָצָאתָ''' - אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ|משלי כה טז}}. ראיה לפירוש זה היא המילה '''מצאת''', הנזכרת שם ובפסוקים נוספים ביחס לדבש (ראו "הקבלות").
'''אחרית''' [[ביאור:אחרית = תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת|= תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת]] ; '''אם מצאת ויש אחרית''' = אם מצאת חכמה שאתה נהנה ללמוד, אבל יודע שיש גם חכמות אחרות שאתה מתכוון להגיע אליהם בעתיד, אז -▼
2.
'''ותקוותך לא תיכרת''' = יש לך תקוה להיות חכם גדול בעתיד.▼
ויש כאן גם הנחיה מעשית, להתחיל את לימוד החכמה דווקא מהנושאים המתוקים, שקל יותר לרדוף אחריהם; או ללמוד במקומות שבהם הלימוד מתוק ונעים יותר
▲<div class="advanced">
==הקבלות==▼
שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על '''דבש''' כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על קריטריונים לבחירת מקומות לימוד: ▼
::* {{צמ|צוּף '''דְּבַשׁ''' אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם|משלי טז כד}}( [[ביאור:ריפוי בדיבור|פירוט]] ) - כדאי ללמוד ממורים שמדברים בנועם, כי הדיבור הנעים ממתיק את הלימוד.▼
::* {{צמ|'''דְּבַשׁ מָצָאתָ''' אֱכֹל דַּיֶּךָּ... הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ...|משלי כה טז}}- דבש הוא משל לביקור אצל ידידים ( [[ביאור:לבקר חברים רק כשהם רעבים לביקור|פירוט]] ), ובפסוקנו נאמר {{צ|אכול בני דבש כי טוב... כן דעה חכמה לנפשך...}} - מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו לומדים חבריו, כי הקרבה לחברים ממתיקה את הלימוד.▼
::* {{צמ|אָכֹל '''דְּבַשׁ''' הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד|משלי כה כז}}- דבש הוא משל לכבוד ( [[ביאור:לשים גבול לרדיפת הכבוד|פירוט]] ), ובפסוקנו נאמר {{צ|אכול בני דבש כי טוב... כן דעה חכמה לנפשך...}} - מכאן שכדאי לאדם ללמוד במקום שבו מכבדים אותו, כי הכבוד לתלמידים ממתיק את הלימוד.▼
ראו גם: [[ביאור:דבש בספר משלי|דבש בספר משלי]] . ▼
4. יש שפירשו, שהפסוק מדבר לא רק על לימוד החכמה אלא על כל מטרה שהאדם מציב לעצמו: '''כן דעה חכמה לנפשך''' - הכר את עצמך, דע מה הכשרונות הנפשיים שלך ולמה אתה מסוגל, והצב לעצמך מטרות שתוכל לעמוד ולהצליח בהן, ואז '''אם מצאת''' - אם תצליח להשיג את המטרות, תרגיש טוב ותוכל להציב לעצמך מטרות אחרות, גבוהות יותר, '''ותקוותך לא תיכרת'''. לפי זה, הפסוק מלמד שהאדם צריך לקחת על עצמו משימות שמתאימות לנפשו ושהוא יכול להצליח בהן, ולא להציב לעצמו שאיפות ותקוות גבוהות מדי, שייכרתו ויגרמו לו לאכזבה וייאוש {{קטן|קטן= (ע"פ הרב ברוך רבינוביץ', "חכמת שלמה" (דיסק), בהוצאת ישיבת אורייתא בני-ברק)|}} .▼
===אם מצאת===▼
'''מציאה''' קשורה '''לדבש''' גם בפסוקים נוספים, כגון ב {{צמ|'''דְּבַשׁ מָצָאתָ''' אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ|משלי כה טז}}( [[ביאור:לבקר חברים רק כשהם רעבים לביקור|פירוט]] ), וגם ב {{צמ|וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן... רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט '''דְּבַשׁ''' הַזֶּה, אַף כִּי לוּא אָכַל אָכֹל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר '''מָצָא''' כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים|שמואל א יד כט}}; {{צמ|וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה: מַה מָּתוֹק '''מִדְּבַשׁ''' וּמֶה עַז מֵאֲרִי? וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא '''מְצָאתֶם''' חִידָתִי|שופטים יד יח}}. מכאן מסתבר, שהמילים '''אם מצאת''' מתייחסות לדבש: אם מצאת דבש בשדה, אכול אותו בחכמה.▼
'''כן דעה חכמה לנפשך''' -▼
▲==דקויות==
1. {{צפ|תוכן='''כן ידיעת''' החכמה ימתק מאד '''לנפשך''' אם מצאת החכמה תשיג בזה אחרית טוב והוא ההצלחה האנושית:
2. '''דע''' נא, שכמו הדבש, '''כן''' '''החכמה''' מתוקה '''לנפשך''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .▼
▲1. החכמה טובה יותר מדבש, כי הדבש מתוק רק באופן זמני והחכמה מתוקה לתמיד: {{צפ|תוכן='''הנופת''' הוא רק '''מתוק''' בעת שהוא '''על חכך'''... על-ידי '''החכמה''' '''יש אחרית''', שהוא טוב לנפש תמיד, גם בעת יכלה הגוף}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם, ודומה לזה רמ"ד וואלי, מצודות ועוד)|}} .
'''אחרית''' [[ביאור:אחרית = תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת|= תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת]] .▼
▲::*אולם, מלשון הפסוקים נראה שהם מקבילים בין הדבש לבין החכמה, {{צ|'''כן''' דעה חכמה לנפשך}}, ולא מנגידים ביניהם.
</div> <div class="cell hqblot longcell">
▲2. אפשר ללמוד מהמשיכה הטבעית לדבש, על לימוד החכמה: {{צפ|תוכן=דרך בני-אדם לאכול דבש כי טוב הוא... וכשם שאתה רודף לאכול דבש, כן תהא רודף לדעת חכמה}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , השתמש בתאוה הטבעית של רדיפה אחרי דברים מתוקים כדי לרדוף אחרי החכמה.
▲==הקבלות==
▲ויש כאן גם הנחיה מעשית, להתחיל את לימוד החכמה דווקא מהנושאים המתוקים, שקל יותר לרדוף אחריהם; או ללמוד במקומות שבהם הלימוד מתוק ונעים יותר.
▲שלושה פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על '''דבש''' כמשל, וניתן ללמוד מהם גם על קריטריונים לבחירת מקומות לימוד:
▲::* {{צמ|צוּף '''דְּבַשׁ''' אִמְרֵי נֹעַם, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם|משלי טז כד}}( [[ביאור:ריפוי בדיבור|פירוט]] ) - כדאי ללמוד ממורים
▲::* {{צמ|'''דְּבַשׁ מָצָאתָ''' אֱכֹל דַּיֶּךָּ... הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ...|משלי כה טז}}- דבש הוא משל לביקור אצל ידידים ( [[ביאור:לבקר חברים רק כשהם רעבים לביקור|פירוט]] )
▲::* {{צמ|אָכֹל '''דְּבַשׁ''' הַרְבּוֹת לֹא טוֹב, וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד|משלי כה כז}}- דבש הוא משל לכבוד ( [[ביאור:לשים גבול לרדיפת הכבוד|פירוט]] )
▲3. על-דרך הדרש: '''חכמה''' = אישה חכמה, '''דעה חכמה לנפשך''' = התחתן עם אישה חכמה, כי החיים איתה יהיו מתוקים כדבש (ראו [[ביאור:מדרש דומה על פסוק ז]].
▲===אם מצאת===
▲4. יש שפירשו, שהפסוק מדבר לא רק על לימוד החכמה אלא על כל מטרה שהאדם מציב לעצמו: '''כן דעה חכמה לנפשך''' - הכר את עצמך, דע מה הכשרונות הנפשיים שלך ולמה אתה מסוגל, והצב לעצמך מטרות שתוכל לעמוד ולהצליח בהן, ואז '''אם מצאת''' - אם תצליח להשיג את המטרות, תרגיש טוב ותוכל להציב לעצמך מטרות אחרות, גבוהות יותר, '''ותקוותך לא תיכרת'''. לפי זה, הפסוק מלמד שהאדם צריך לקחת על עצמו משימות שמתאימות לנפשו ושהוא יכול להצליח בהן, ולא להציב לעצמו שאיפות ותקוות גבוהות מדי, שייכרתו ויגרמו לו לאכזבה וייאוש {{קטן|קטן= (ע"פ הרב ברוך רבינוביץ', "חכמת שלמה" (דיסק), בהוצאת ישיבת אורייתא בני-ברק)|}} .
▲'''מציאה''' קשורה '''לדבש''' גם בפסוקים נוספים, כגון ב {{צמ|'''דְּבַשׁ מָצָאתָ''' אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ|משלי כה טז}}( [[ביאור:לבקר חברים רק כשהם רעבים לביקור|פירוט]] ), וגם ב {{צמ|וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן... רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט '''דְּבַשׁ''' הַזֶּה, אַף כִּי לוּא אָכַל אָכֹל הַיּוֹם הָעָם מִשְּׁלַל אֹיְבָיו אֲשֶׁר '''מָצָא''' כִּי עַתָּה לֹא רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים|שמואל א יד כט}}; {{צמ|וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה: מַה מָּתוֹק '''מִדְּבַשׁ''' וּמֶה עַז מֵאֲרִי? וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא '''מְצָאתֶם''' חִידָתִי|שופטים יד יח}}. מכאן מסתבר, שהמילים '''אם מצאת''' מתייחסות לדבש: אם מצאת דבש בשדה, אכול אותו בחכמה.
▲::*אולם, לא הצלחתי למצוא בפסוק את הרעיון של הצבת מטרות.
</div> <div class="cell ecot longcell">
▲'''כן דעה חכמה לנפשך''' -
▲==עצות==
▲1. {{צפ|תוכן='''כן ידיעת''' החכמה ימתק מאד '''לנפשך''' אם מצאת החכמה תשיג בזה אחרית טוב והוא ההצלחה האנושית: "ותקותך לא תכרת". כי היא חייך החיים הנצחיים אשר לא ישיגם מות:}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי כד יד|רלב"ג]] )|}} .
▲עולם החכמה, התורה וההשכלה הוא אינסופי, ואדם לא יכול ללמוד את כולו. ספר משלי ממליץ לאדם להתחיל מהנושאים שמושכים אותו ביותר
▲2. '''דע''' נא, שכמו הדבש, '''כן''' '''החכמה''' מתוקה '''לנפשך''' {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} .
לפי רוב המפרשים, הדבש והנופת שנזכרו בפסוק הקודם הם משל לחכמה הנזכרת בפסוק הזה:
▲'''אחרית''' [[ביאור:אחרית = תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת|= תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת]] .
▲'''כן''' '''דעה''' = דע [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכר מקרוב]] ; '''נפש''' [[ביאור:נפש = הצד החומרי של החיים|= הצרכים והרצונות החומריים]] ; '''כן דעה חכמה לנפשך''' = כך התחל להכיר מקרוב את עולם החכמה על-ידי לימוד הנושאים הקרובים ביותר לנפשך, הנושאים שגורמים לך הנאה.
▲'''אחרית''' [[ביאור:אחרית = תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת|= תקופה מאוחרת שבה יש מציאות אחרת]] ; '''אם מצאת ויש אחרית''' = אם מצאת חכמה שאתה נהנה ללמוד, אבל יודע שיש גם חכמות אחרות שאתה מתכוון להגיע אליהם בעתיד, אז -
▲'''ותקוותך לא תיכרת''' = יש לך תקוה להיות חכם גדול בעתיד.</div> </div> </div>
<noinclude>▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי כד יד]]
[[קטגוריה:לימוד תנ"ך|משלי כד יד]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כד יד]]
[[קטגוריה:משלי כד יד|משלי כד יד]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/
</noinclude>
|