ביאור:משלי כד ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כד|כד ד|ה|כד ו|קטגוריה=1}}
 
= חכמה וגבורה =
 
<div class="advancedpage single_height">
 
[[משלי כד ה]]: " {{צצמ|גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז, וְאִישׁ דַּעַת }} מְאַמֶּץ {{צכֹּחַ -|מְאַמֶּץמשלי כד כֹּחַה}} ".
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''גבר חכם''' יודע שצריך להיות תמיד '''בעוז''' (בכושר גופני), '''ואיש דעת''' יודע שצריך תמיד '''לאמץ כוח''' (להגדיל את הכושר).
 
/ביאור נוסף: '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' מרבה את ה '''עוז''', עוצמת ההגנה של הצבא;   '''ואיש דעת''' '''מאמץ''' את '''כוח''' ההתקפה של הצבא -
 
[[משלי כד ו]]: " {{צ|כִּי בְתַחְבֻּלוֹת }} {{צ|תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ}} ".
 
- '''כי בתחבולות''' (אסטרטגיות) תוכל '''לעשות לך מלחמה''' בהצלחה,   '''ובריבוי יועצים''' הנותנים עצות בתחומים שונים תשיג '''תשועה''', ניצחון במלחמה.
 
==עצות==
 
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:
 
''' עוז''' [[ביאור:עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה|= כוח, במיוחד לצורך הגנה]] ;    '''גבר חכם בעוז''' = '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' נמצא תמיד '''בעוז''', חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים '''לגיבורים''', אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם '''לחכמים'''.
 
''' ואיש דעת מאמץ כוח''' = איש שיש לו דעת מצליח '''לאמץ''' את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. לכן כדאי לצבא להשקיע גם בהקניית '''דעת''' לחיילים.
 
'''תחבולה''' [[ביאור:תחבולה = תוכנית פעולה לכל המקרים האפשריים, אסטרטגיה|= תוכנית פעולה המתייחסת לכל המקרים האפשריים, אסטרטגיה]] ;   '''כי בתחבולות תעשה לך מלחמה''' = כדי להצליח במלחמה יש לעשות מלחמה באמצעות תכנון אסטרטגי, ולשם כך יש צורך באנשי בטחון חכמים.
 
'''ותשועה ברוב יועץ''' = ככל שיש יותר יועצים, יותר אנשים חכמים המסוגלים לתת עצות, יש יותר סיכוי לתשועה והצלה מאויב.
 
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
 
עוד על חכמה וגבורה, ב {{צמ|עִיר '''גִּבֹּרִים''' עָלָה '''חָכָם''', וַיֹּרֶד '''עֹז''' מִבְטֶחָה|משלי כא כב}}( [[ביאור:חכמים לא פוחדים מאתגרים|פירוט]] ).
 
דוד קיים עצה זו והעסיק יועצים במקביל לאנשי צבא, {{צמ|וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל - יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ, וְאֶבְיָתָר, וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ - יוֹאָב|דברי הימים א כז לד}}.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
עוד על הכנות למלחמה, ב {{צמ|סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה, ולה' הַתְּשׁוּעָה|משלי כא לא}}( [[ביאור:הכנות למלחמה בספר משלי|פירוט]] ).
 
==דקויות==
 
===מטרת הפסוק===
 
1. פירשנו שהפסוקהפסוק בא להדגיש את חשיבות החכמה והדעת בשמירה על הביטחון. פירוש זה מתאים לפסוק ו, הבא בבירור להדגיש את חשיבות התחבולות בעשיית מלחמה.
 
2. ואפשר גם לפרש להיפך - שהפסוק בא להדגיש את חשיבות העוז והכוח: איש חכם יודע שחשוב תמיד להיות '''בעוז''' ואיש דעת יודע שחשוב תמיד '''לאמץ כוח''', לשמור ולהגביר את הכושר הגופני והצבאי של הפרט ושל המדינה, גם כשנראה שאנחנו חזקים יותר מהאויב, כדברי חז"ל {{צפ|תוכן=איזהו '''חכם''' - הרואה את הנולד}}. פירוש זה מתאים ל {{צמ|תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם, וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה|משלי כ כט}}( [[ביאור:לשמור על כושר גופני מגיל צעיר|פירוט]] ).
שורה 48 ⟵ 27:
2. וייתכן שהחצי הראשון עסק בשמירה על הכושר והישארות '''בעוז''', החצי השני עוסק בהגדלת הכושר - '''מְאַמֵּץ כוח'''.
 
3. וייתכן שהחצי הראשון עוסק '''בעוז''' של החכם עצמו, והחצי השני עוסק ביכולתו של איש דעת '''לאמץ את כוחם''' של אנשים אחרים: {{צפ|תוכן=החכם... איש דעת גדול ממנו, כי הוא מאמץ כוח האנשים [גם] אם אינם בעלי כוח וגבורה...}} {{קטן|קטן= (רבי יונה).|}}
 
<div class="advanced"> <div class="future">
 
===גבר===
שורה 67 ⟵ 46:
::*{{צפ|תוכן=במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה}} {{קטן|קטן= (רב אחא ברבי חנינא בשם רב אסי בשם רבי יוחנן, תלמוד בבלי סנהדרין מב.)|}} . כלומר, כדי לנצח במאבק שכלי, האדם צריך לזכור "חבילות" של נתונים, שיוכל לשלוף ולצטט בעת הצורך.
 
</div> </div> <div class="cell hqblot longright">
</div>
 
==הקבלות==
 
עוד על חכמה וגבורה, ב {{צמ|עִיר '''גִּבֹּרִים''' עָלָה '''חָכָם''', וַיֹּרֶד '''עֹז''' מִבְטֶחָה|משלי כא כב}}( [[ביאור:חכמים לא פוחדים מאתגרים|פירוט]] ).
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:חכמה וגבורה|ביאור:חכמה וגבורה}}}}
כדי להכין את הצבא למלחמה, יש להשקיע לא רק בשיפור הכושר הגופני של החיילים אלא גם בשיפור ההשכלה שלהם:
 
''' עוז''' [[ביאור:עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה|= כוח, במיוחד לצורך הגנה]] ;    '''גבר חכם בעוז''' = '''גיבור''' שהוא גם '''חכם''' נמצא תמיד '''בעוז''', חזק ובטוח יותר מגיבור שאינו חכם. לכן כדאי לצבא להשקיע, לא רק באימונים גופניים שיהפכו את החיילים '''לגיבורים''', אלא גם בחינוך והשכלה שיהפכו אותם '''לחכמים'''.
 
''' ואיש דעת מאמץ כוח''' = איש שיש לו דעת מצליח '''לאמץ''' את כוחותיו למתקפה יותר מאיש שאין לו דעת. לכן כדאי לצבא להשקיע גם בהקניית '''דעת''' לחיילים. -
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי כד|משלי כד ה]]
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי כד ה]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי כד ה]]
[[קטגוריה:שלום ובטחון בספר משלי|משלי כד ה]]
[[קטגוריה:משלי כד ה|משלי כד ה]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-24-050605.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-24-050605.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-24-050605}}
 
</noinclude>