ביאור:משלי כג ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כג|כג ה|ו|כג ז|קטגוריה=1}}
 
= סעודה שאינה מספקת לבעליה =
 
<div class="page single_height">
 
[[משלי כג ו]]: " {{צ|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם '''רַע עָיִן''', }} {{צ|וְאַל תִּתְאַותתאו[תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו -}} "
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''אל''' תאכל '''לחם''' בסעודה של אדם עני, המרגיש הרגשה '''רעה''' (צער) כאשר '''עינו''' רואה שאנשים אחרים אוכלים מלחמו;   '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שלו, שאינם מספיקים לבעליהם  -
 
/ '''אל''' תיקחתאכל אוכל מאדם, שכאשר'''לחם''' הואבסעודה מגיששל לךאדם את האוכלעני, ישהמרגיש '''בעיניורע''' מבט(מצטער) כש'''רעעינו''' (המעידרואה עלאחרים כעס)אוכלים מלחמו;   '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהואשלו, נותןשאינם לךמספיקים לבעליהם  -
 
ביאור נוסף: '''אל''' תיקח אוכל מאדם, שכאשר הוא מגיש לך את האוכל, יש '''בעיניו''' מבט '''רע''' המעיד על כעס;   '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהוא נותן לך -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
הרמב"ם למד מכאן, כנראה, [[ביאור:סעודה שאינה מספקת לבעליה|שאסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה]] , כי כאשר המארח הוא עני, והאוכל שלו בקושי מספיק לעצמו, רוב הסיכויים שהוא יהיה גם '''רע עין''' - שיסתכל במבט של צער וכעס על האורח שמכלה את מזונו. 
 
אולם, הפסוק הוא כללי יותר - הפסוק מתייחס גם לאדם עשיר, שמשום-מה לא רוצה שאנשים אחרים ייהנו מרכושו;  הקריטריון הוא המבט '''שבעיניו''', שהן '''שער לנפשו''' (ראו בפסוק הבא). כך כנראה פירשו גם חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: כל הנהנה מצרי העין עובר בלאו, שנאמר '''אל תלחם את לחם רע עין וגו' כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך וגו''''. רב נחמן בר יצחק אמר: עובר בשני לאוין: '''אל תלחם''' ו '''אל תתאו'''}} {{קטן|קטן= ( [[:סוטה לח ב|סוטה לח:]] )|}} .
 
-גם לאחררמ"ד שכתבתיוואלי דבריםפירש אלה,את ראיתיהפסוק שכךעל פירששני רמ"דסוגי וואליהאנשים - העשיר רע-העין, והעני: {{צפ|תוכן=והמשיל הכתוב את רע עין אל העני, שיש לו סעודה שאינה מספקת לבעליה, שהוא צר עין ודאי על מי שיבוא לאכול ממנה, לפי ששיער וצמצם לעצמו, ואיך יסבול בעין יפה שיבואו אחרים לאכול את לחמו?!... נמצא, שהמשער לעצמו, וצר עין העשיר, הם שוים מצד זה, להיות צרי עין בלחמם}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי על משלי כג ו)|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
שורה 24 ⟵ 38:
לפי זה, המקור לדברי הרמב"ם, שאסור לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעליה, הוא בספר משלי, ופירוש הפסוק הוא: "אל '''תיקח מלחמו''' של אדם, שמתוך מחסורו, '''קשה לו לראות''' שאנשים אחרים אוכלים מלחמו; '''ואל תתאווה''' לאכול '''מהמטעמים''' שהוא מגיש לך; כי כשהוא רואה אותך אוכל, נגרם צער רב '''לנפשו'''; הוא אמנם '''אומר לך לאכול ולשתות''', אבל '''בליבו''' הוא מצטער על כך". 
 
אמנם, אפשר לפרש שהקטע מתייחס לשני סוגי האנשים - גם זה ש"רוצה ואין לו", וגם זה ש"יש לו ואינו רוצה"; ראו "דקויות" ו [[ביאור:לפני שמקבלים מתנה - יש להסתכל בעיניו של הנותן|בפירוש לפסוק הבא]] .
- לאחר שכתבתי דברים אלה, ראיתי שכך פירש רמ"ד וואלי: {{צפ|תוכן=והמשיל הכתוב את רע עין אל העני, שיש לו סעודה שאינה מספקת לבעליה, שהוא צר עין ודאי על מי שיבוא לאכול ממנה, לפי ששיער וצמצם לעצמו, ואיך יסבול בעין יפה שיבואו אחרים לאכול את לחמו?!}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי על משלי כג ו)|}} .
 
</div> </div> </div>
אמנם, אפשר לפרש שהקטע מתייחס לשני סוגי האנשים - גם זה ש"רוצה ואין לו", וגם זה ש"יש לו ואינו רוצה"; ראו [[ביאור:לפני שמקבלים מתנה - יש להסתכל בעיניו של הנותן|בפירוש לפסוק הבא]] .
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:סעודה שאינה מספקת לבעליה|ביאור:סעודה שאינה מספקת לבעליה}}}}
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי כג|משלי כג ו]]
[[קטגוריה:עוני בספר משלי|משלי כג ו]]
[[קטגוריה:פירושי רמב"ם|משלי כג ו]]
[[קטגוריה:קבלת מתנות|משלי כג ו]]
{{מידה טובה|מידת הפרישות|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:אכילה|משלי כג ו]]
[[קטגוריה:משלי כג ו|משלי כג ו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/klliktuv/mdrjimmj/seuda23-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-09-22.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/klliktuv/mdrjimmj/seuda23-06.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/klliktuv/mdrjimmj/seuda23-06}}
 
</noinclude>