ויקיטקסט

ביאור:משלי כב יב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כב|כב יא|יב|כב יג|קטגוריה=1}}
 
= ה' שומר על השופט מטעות =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|עֵינֵי ה' נָצְרוּ דָעַת, וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד.|משלי כב יב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
כשאדם מוצא חן '''בעיני ה'''' , ה' '''נוצר''' (משגיח) על '''דעתו''' , שלא יטעה;   וכדי להציל אותו מטעות, הוא '''מסלף''' , מבלבל ומשחית את '''דבריו''' של '''הבוגד''' המנסה להטעות אותו.
 
/כשאדם מוצא חן '''עיניבעיני ה'''', ה' '''נוצרותנוצר''' (משגיחותמשגיח) על '''הדעתדעתו''' הנמצאת בלב האדם, וכשה'שלא מזההיטעה;   שהאדםוכדי מתכנןלהציל לבגודאותו מטעות, הוא '''מסלף''', וגורםמבלבל לוומשחית להיכשלאת '''בדבריודבריו''' ולחשוף אתשל '''בגידתוהבוגד''' המנסה להטעות אותו.
 
ביאור נוסף: '''עיני ה'''' '''נוצרות''' (משגיחות) על '''הדעת''' הנמצאת בלב האדם, וכשה' מזהה שהאדם מתכנן לבגוד, הוא '''מסלף''' וגורם לו להיכשל '''בדבריו''' ולחשוף את '''בגידתו'''.
==הקבלות==▼
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
ישנם תפקידים רבים המחייבים את האדם לשפוט בני אדם אחרים הבאים לפניו, למשל: מנהל גמ"ח הצריך להחליט למי לעזור, רופא מטעם ביטוח לאומי הצריך להחליט למי לקבוע אחוזי נכות, מאבטח הצריך להחליט למי לתת להיכנס לקניון, וכמובן דיין בבית-דין. אחת הבעיות העיקריות בתפקיד זה היא להחליט, האם האדם שעומד מולי הוא אדם ישר או רמאי.▼
 
==דקויות==
הדרך לפתור את הבעיה, על-פי התנ"ך, היא בשיתוף פעולה, בין השופט לבין ה':▼
 
===נצרו דעת -===▼
::*תפקידו של השופט הוא, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר '''עֵינֵי''' חֲכָמִים, '''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי''' צַדִּיקִם|דברים טז יט}}.▼
::*ותפקידו של ה' הוא, {{צמ|'''עֵינֵי''' ה' נָצְרוּ דָעַת, '''וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי''' בֹגֵד|משלי כב יב}}▼
 
1. נצרו את '''איש''' הדעת, כלומר, ה' שומר על האדם היודע אותו, שלא ייפול בפח שטומן לו הבוגד {{קטן|קטן= (מצודות ועוד)|}} .▼
ההקבלות בין שני הפסוקים מלמדות ששניהם מדברים על אותו נושא - על משפט שבו צריך להכריע מי הצדיק ומי הבוגד:▼
::*תפקידו של השופט הוא להימנע מלקחת שוחד - גם שוחד חומרי וגם שוחד רגשי כגון דברי שבח ומחמאות. כשאדם לוקח שוחד, גם אם הוא '''חכם''' , השוחד '''מעוור את עיניו''' , הוא לא שם לב לסימנים מחשידים ולסתירות בדבריו של נותן השוחד, וכך הוא יכול לרמות אותו בקלות; בנוסף, השוחד '''מסלף את דבריו של הצדיק''' , של הצד השני במשפט (זה שלא נתן שוחד), וגורם לשופט למצוא פגמים ובעיות שאינם קיימים, דווקא אצל האיש הישר.▼
::*אך מה קורה אם השופט אינו לוקח שוחד - האם במצב כזה הוא מוגן מטעויות? האם בעלי-הדין הרשעים לא יצליחו "לעוור את עיניו" ו"לסלף את דברי הצדיקים" בדרכים אחרות? - כאן מתחיל ה"תפקיד" של ה': '''עיני ה'''' הן '''שינצרו''' וישמרו על '''דעתו''' של השופט, והרשעים בוודאי לא יצליחו לעוור את עיניו של ה', {{צמ|כי האדם יראה '''לעינים''' , וה' יראה ללבב|שמואל א טז ז}}( [[ביאור:האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב|פירוט]] ).   בנוסף לכך, ה' '''יסלף''' ויבלבל את '''דבריהם''' של בעלי-הדין '''הבוגדים''' הרשעים, ולא של הצדיקים. אם השופט יחקור אותם מספיק זמן, בסופו של דבר הם יתבלבלו בדבריהם ויפלילו את עצמם; כל עוד השופט אינו לוקח שוחד, עיניו יהיו פקוחות ויזהו את הטעות.▼
 
2. נצרו את דעתו של האדם, כלומר, ה' שומר על האדם המוצא חן בעיניו, שלא יטעה בדעתו (ראו "עצותהקבלות").▼
המשימה לשפוט בצדק היא משימה גדולה, המתבצעת בשיתוף-פעולה בין השופט לבין ה': השופט צריך לשמור על חוקי התורה ולא לקחת שוחד, ואם יעשה כך - ה' ישמור עליו מטעויות {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה על משלי כב יב)|}} .▼
 
3. נצרו את שפיות דעתו של האדם, {{צפ|תוכן=השגחתו ית' היא '''השומרת דעתו''' של אדם, שלא תיטרף ולא תתבלבל מתוך צרותיו, ובלבד שיהיה שומר תורתו ומצוותיו, אבל אם הוא בוגד בהם ועוזב את שמירתם, אדרבא, דעתו מיטרפת עליו, כעניין שנאמר}}, {{צמ|משיבמֵשִׁיב חכמיםחֲכָמִים אחוראָחוֹר '''ודעתםוְדַעְתָּם''' ישכליְשַׂכֵּל|ישעיהו מד כה}}, {{צפ|תוכן=ואז הוא מופקר לכל הצרות, לפי שאין בו הנהגה של ממשות, וכל ענייניו מתקלקלים בטירוף דעתו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש אחרון)|}} .▼
-
 
4. ועל דרך הסוד, נצרו את מידת הדעת העליונה: {{צפ|תוכן=ואם ניטל הדעת מישראל, כדכתיב: לכן גלה עמי מבלי דעת, בוודאי... הקב"ה נוצרה, להחזירה לישראל עצמן, כשיהיו מתוקנים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש שני)|}} .▼
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
▲==הקבלות==
 
▲::*תפקידו של השופט הוא להימנע מלקחת שוחד - גם שוחד חומרי וגם שוחד רגשי כגון דברי שבח ומחמאות. כשאדםכשהשופט לוקח שוחד, גם אם הוא '''חכם''' , השוחד '''מעוור את עיניו''' , הוא לא שם לב לסימנים מחשידים ולסתירות בדבריו של נותן השוחד, וכך הוא יכול לרמות אותו בקלות; בנוסף, השוחד '''מסלף את דבריו של הצדיק''' , של הצד השני במשפט (זה שלא נתן שוחד), וגורם לשופט למצוא פגמים ובעיות שאינם קיימים, דווקא אצל האיש הישר, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר '''עֵינֵי''' חֲכָמִים, '''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי''' צַדִּיקִם|דברים טז יט}}.
 
▲::*אך מה קורה אם השופט אינו לוקח שוחד - האם במצב כזה הוא מוגן מטעויות? האם בעלי-הדין הרשעים לא יצליחו "לעוור את עיניו" ו"לסלף את דברי הצדיקים" בדרכים אחרות? - כאןהפסוק מתחילשלנו משלים את דברי התורה, ומלמד שבמצב זה ה"תפקיד"' שליתערב כדי לעזור לשופט, {{צמ|'''עֵינֵי''' ה' נָצְרוּ דָעַת, '''וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי''' בֹגֵד|משלי כב יב}}:   '''עיני ה'''' הן '''שינצרו''' וישמרו על '''דעתו''' של השופט,; והרשעיםהרשעים בוודאי לא יצליחו לעוור את עיניו של ה', {{צמ|כיכִּי האדםהָאָדָם יראהיִרְאֶה '''לעיניםלַעֵינַיִם''' , וה' יראהיִרְאֶה ללבבלַלֵּבָב|שמואל א טז ז}}( [[ביאור:האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב|פירוט]] ).   בנוסף לכך, ה' '''יסלף''' ויבלבל את '''דבריהם''' של בעלי-הדין '''הבוגדים''' הרשעים, ולא של הצדיקים. אם השופט יחקור אותם מספיק זמן, בסופו של דבר הם יתבלבלו בדבריהם ויפלילו את עצמם; כל עוד השופט אינו לוקח שוחד, עיניו יהיו פקוחות ויזהו את הטעות.
 
▲ההקבלות בין שני הפסוקים מלמדות ששניהם מדברים על אותו נושא - על משפט שבו צריך להכריע מי הצדיק ומי הבוגד: {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה על משלי כב יב)|}} .
 
הביטוי '''עיני ה'''' נזכר בעיקר בביטויים כמו {{צ|מצא חן בעיני ה'}}, {{צ|טוב בעיני ה'}}, {{צ|ישר בעיני ה'}}, {{צ|רע בעיני ה'}}, וכו'. ישנם רק מעט פסוקים שבהם הביטוי '''עיני ה'''' הוא נושא המשפט; ראו: [[ביאור:עיני ה'|הביטוי "עיני ה'"]] .
 
</div> <div class="advancedcell ecot longcell">
 
==דקויותעצות==
 
▲ישנם תפקידים רבים המחייבים את האדם לשפוט בני אדם אחרים הבאים לפניו, למשל: מנהל גמ"ח הצריך להחליט למי לעזור, רופא מטעם ביטוח לאומי הצריך להחליט למי לקבוע אחוזי נכות, מאבטח הצריך להחליט למי לתת להיכנס לקניון, וכמובן דיין בבית-דין. אחת הבעיות העיקריות בתפקיד זה היא להחליט, האם האדם שעומד מולי הוא אדם ישר או רמאי.
▲===נצרו דעת -===
 
▲הדרך לפתור את הבעיה, על-פי התנ"ך, היא בשיתוף פעולה, בין השופט לבין ה':.
▲1. נצרו את '''איש''' הדעת, כלומר, ה' שומר על האדם היודע אותו, שלא ייפול בפח שטומן לו הבוגד {{קטן|קטן= (מצודות ועוד)|}} .
 
▲::*תפקידו של השופט הוא, {{צמ|לֹאלהימנע תַטֶּהמלקחת מִשְׁפָּטשוחד לֹא- תַכִּירבין פָּנִיםשוחד וְלֹאחומרי תִקַּחובין שֹׁחַדשוחד רגשי כגון דברי-שבח ומחמאות, כִּישכן, {{צמ|הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר '''עֵינֵי''' חֲכָמִים, '''וִיסַלֵּף דִּבְרֵי''' צַדִּיקִם|דברים טז יט}}.
▲2. נצרו את דעתו של האדם, כלומר, ה' שומר על האדם המוצא חן בעיניו, שלא יטעה בדעתו (ראו "עצות").
▲::*ותפקידותפקידו של ה' הוא להגן על השופט הישר, לשמור על עיניו מעיוורון ולסלף את דברי הבוגדים, {{צמ|'''עֵינֵי''' ה' נָצְרוּ דָעַת, '''וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי''' בֹגֵד|משלי כב יב}}.
 
▲המשימה לשפוט בצדק היא משימה גדולה, המתבצעת בשיתוף-פעולה בין השופט לבין ה': השופט צריך לשמור על חוקי התורה ולא לקחת שוחד, ואם יעשה כך - ה' ישמור עליו מטעויות {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה על משלי כב יב)|}} .
▲3. נצרו את שפיות דעתו של האדם, {{צפ|תוכן=השגחתו ית' היא '''השומרת דעתו''' של אדם, שלא תיטרף ולא תתבלבל מתוך צרותיו, ובלבד שיהיה שומר תורתו ומצוותיו, אבל אם הוא בוגד בהם ועוזב את שמירתם, אדרבא, דעתו מיטרפת עליו, כעניין שנאמר}}, {{צמ|משיב חכמים אחור '''ודעתם''' ישכל|ישעיהו מד כה}}, {{צפ|תוכן=ואז הוא מופקר לכל הצרות, לפי שאין בו הנהגה של ממשות, וכל ענייניו מתקלקלים בטירוף דעתו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש אחרון)|}} .
 
</div> </div> </div>
▲4. ועל דרך הסוד, נצרו את מידת הדעת העליונה: {{צפ|תוכן=ואם ניטל הדעת מישראל, כדכתיב: לכן גלה עמי מבלי דעת, בוודאי... הקב"ה נוצרה, להחזירה לישראל עצמן, כשיהיו מתוקנים}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש שני)|}} .
 
</div>
 
 
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ה' שומר על השופט מטעות|ביאור:ה' שומר על השופט מטעות}}}}
 
 
▲<noinclude>
[[קטגוריה:דיון משפטי|משלי כב יב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי כב|משלי כב יב]]
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי כב יב]]
[[קטגוריה:משפטים בספר משלי|משלי כב יב]]
[[קטגוריה:קשר עם ה' בספר משלי|משלי כב יב]]
[[קטגוריה:משלי כב יב|משלי כב יב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/22-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-02-24.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/22-12.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/22-12}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_כב_יב"