ביאור:משלי כ יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כ|כ יח|יט|כ כ|קטגוריה=1}}
 
= גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב =
 
<div class="advancedpage single_height">
 
[[משלי כ יט]]: " {{צצמ|'''גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל''', וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו}} לֹא {{צתִתְעָרָב.|לֹאמשלי כ תִתְעָרָביט}} "
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''המגלה סוד''' הוא חוטא כמו '''הולך רכיל''';   ולכן, '''אל תתערב''' ואל תתחבר עם אדם אשר '''פותה''' (פותח) את '''שפתיו''', מדבר הרבה '''ומפתה''' אותך לגלות סודות.
 
'''המגלה סוד''' הוא חוטא כמו '''הולך רכיל''';   ולכן, '''אל תתערב''' ואל (תתחבר) עם אדם אשר '''פותה''' (פותח) את '''שפתיו''', מדבר הרבה '''ומפתה''' אותך לגלות סודות.
==עצות==
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
 
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר, {{צמ|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות כג ז}}, ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
 
אך מצד שני, כתוב בתורה, {{צמ|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בעמך|ויקרא יט טז}}, ובספר משלי נאמר, [[משלי כ יט]]: " {{צ|'''גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל''', וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו}} {{צ|לֹא תִתְעָרָב}} ", כלומר: מי '''שמגלה סוד''' נחשב לחוטא בחטא של '''הולך רכיל'''!
 
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
 
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו, {{צמ|הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, '''וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר'''|משלי יא יג}}; גם משם ניתן ללמוד שיש איסור בגילוי סודות, ושם גם נאמר מה צריך לעשות מי שאינו רוצה לחטוא באיסור זה אלא להיות '''נאמן רוח''' - להיות '''מכסה דבר''', כלומר להסתיר את הדברים שהוא יודע.
 
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה '''מדבר שקר תרחק'''. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא '''ונאמן רוח מכסה דבר''' - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר".
 
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
 
<div class="advanced">
 
==דקויות==
שורה 35 ⟵ 21:
3. ויש שפירשו '''פותה''' = מרחיב, כמו בברכת נוח ליפת בנו, {{צמ|'''יַפְתְּ''' אֱלֹהִים לְיֶפֶת...|בראשית ט כז}}{{קטן|קטן= (רלב"ג ועוד)|}} . לפי זה, '''פותה שפתיו''' = מרחיב שפתיו, מפטפט הרבה. פירוש זה מציע מבחן שונה במקצת לשותפי סוד - מדידת מספר המילים לדקה...
 
4. ויש ששילבו בין הפירושים, ופירשו '''פותה שפתיו''' = אדם '''שמפתה''' אותך בדברי '''שפתיו''' לגלות את סודותיך שלך: {{צפ|תוכן=ההולך רכיל מבקש לגלות את העצה שלך ושל רעך, ולתכלית זאת הוא מפתה אותך בשפתיו}} {{קטן|קטן= (אברהם אהוביה, שם)|}} . פירוש זה מתאים לדבריו של יואב, שהאשים את אבנר בריגול, [[שמואל ב ג כה]]: {{צ|יָדַעְתָּ אֶת אַבְנֵר, בֶּן נֵר כִּי '''לְפַתֹּתְךָ''' בָּא, וְלָדַעַת אֵת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מבואך[מוֹבָאֶךָ], וְלָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה}}. לפי זה, מטרת הפסוק היא לעורר את האדם להיזהר כאשר הוא מדבר עם אדם שעלול להיות מרגל; במילים אחרות - לשמור על כללי בטחון שדה.</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==
הפסוק הקודם (פסוק יח) מדבר על תחבולות, ואפשר להסיק מכאן שיש להשתמש בתחבולות על-מנת לשמור על סודות - ראו {{צמ|הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד, וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם|משלי טו כב}}( [[ביאור:בטחון שדה בספר משלי|פירוט]] ). ראו גם [[ביאור:מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק|מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק]] .
 
===גולה סוד הולך רכיל===
 
שורה 45 ⟵ 30:
 
2. אך מכיוון שזהו משפט שֵמָנִי, ניתן גם לפרש להיפך - ניתן לפרש שפסוקנו בא ללמד איך לבחור שותפי סוד, והפסוק בפרק יא בא ללמד על האיסור לגלות סודות.
 
-
 
שם '''מגלה''' וכאן '''גולה''' - על-פי הפשט אין הבדל ביניהם, אבל {{צפ|תוכן=אולי הטעם ללמד עניין אחר... '''גולה''' דווקא, מלשון '''גלות''', כי השראתו של הייחוד הקדוש '''גולָה''' ומסתלקת מעליו כאשר יגלה את סודו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
שורה 50 ⟵ 37:
'''סוד''' הוא משל לשכינת ה', {{צמ|כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים '''סוֹדוֹ'''|משלי ג לב}}( [[ביאור:אל תקנא באיש חמאס|פירוט]] );   כשבני ישראל '''הולכים רכיל''', הם גורמים לכך '''שהסוד''' - השכינה - '''גולה''' מהם.
 
זה המצב שתיאר הנביא ירמיהו, {{צמ|אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ! כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל רֵעַ '''רָכִיל יַהֲלֹךְ'''!|ירמיהו ט ג}};   ובעקבות כך, ה' החליט לצאת לגלות, {{צמ|מימִי יתננייִתְּנֵנִי במדברבַמִּדְבָּר מלוןמְלוֹן ארחים,אֹרְחִים ואעזבהוְאֶעֶזְבָה אתאֶת עמיעַמִּי ואלכהוְאֵלְכָה מאתםמֵאִתָּם, כיכִּי כלםכֻלָּם מנאפיםמְנָאֲפִים עצרתעֲצֶרֶת בגדיםבֹּגְדִים|ירמיהו ט א}}; '''גולה סוד''' בגלל '''הולך רכיל'''.
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
</div>
 
==עצות==
 
מה צריך לעשות אדם שעונה לטלפון בביתו, כאשר אחד מבני המשפחה אומר "אם זה בשבילי - תגיד שאני לא בבית"?
 
התורה מצווה עלינו להתרחק מדברי שקר, {{צמ|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|שמות כג ז}}, ולכן לכאורה נראה שחייבים להגיד את האמת - אם המטלפן שואל איפה נמצא מישהו, צריך לענות לו שהוא בבית.
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב|ביאור:גולה סוד הולך רכיל, ולפותה שפתיו לא תתערב}}}}
 
אך מצד שני, כתוב בתורה, {{צמ|לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בעמך|ויקרא יט טז}}, ובספר משלי נאמר, [[משלי כ יט]]: " {{צ|'''גּוֹלֶה סּוֹד - הוֹלֵךְ רָכִיל''', וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו}} {{צ|לֹא תִתְעָרָב}} ", כלומר: מי '''שמגלה סוד''' נחשב לחוטא בחטא של '''הולך רכיל'''!
{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
 
{{מידה טובה|שמירת הלשון|בלי קטגוריה}}
זכותו של האדם לשמור בסוד את מקום הימצאו - הוא לא חייב לספר לכל חבריו איפה הוא נמצא, ואם הוא מחליט להסתיר זאת, אסור לאף אחד לגלות את הסוד.
 
הפתרון נמצא בפסוק שלישי, דומה לפסוקנו, {{צמ|הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, '''וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר'''|משלי יא יג}}; גם משם ניתן ללמוד שיש איסור בגילוי סודות, ושם גם נאמר מה צריך לעשות מי שאינו רוצה לחטוא באיסור זה אלא להיות '''נאמן רוח''' - להיות '''מכסה דבר''', כלומר להסתיר את הדברים שהוא יודע.
 
האם זה אומר שמותר לשקר? לדעתי לא: עדיין יש לשמור על המצווה '''מדבר שקר תרחק'''. לא נאמר "ונאמן רוח מדבר שקרים" אלא '''ונאמן רוח מכסה דבר''' - נאמן רוח מסתיר את סודותיו של רעהו, בלי לשקר. לדעתי הדרך הנכונה לעשות זאת היא להגיד רק "אסור לי לספר".
 
בימינו אנשים כבר מבינים, שיש דברים שלאנשים שומרי-מצוות אסור לעשות: אסור לאכול בלי הכשר, אסור ללחוץ יד לבני/בנות המין השני, אסור לשמוע דברי גנאי על אנשים אחרים (לשון הרע), וכו'. במשך הזמן אנשים יבינו, שגם גילוי סודות נכלל ברשימה זו.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי כ|משלי כ יט]]
{{מידה טובה|מידת האמת|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:מסקנה מתוך הקבלה|משלי כ יט]]
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי כ יט]]
[[קטגוריה:נבואות מקבילות לפסוקי משלי|משלי כ יט]]
{{מידה טובה|שמירת הלשון|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:ויקרא יט טז|משלי כ יט]]
[[קטגוריה:משלי כ יט|משלי כ יט]]
[[קטגוריה:שמות כג ז|משלי כ יט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/20-19.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-11-25.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/20-19.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/20-19}}
 
</noinclude>