ביאור:משלי כ ט: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כ|כ ח|ט|כ י|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|מִי יֹאמַר
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''מי''' יכול '''לומר''' בכנות 'כבר הצלחתי '''לזכך''' את '''ליבי''' מכל מחשבה רעה, '''ולטהר''' את מעשיי מכל '''חטא''' '?!▼
▲'''מי''' יכול '''לומר''' בכנות 'כבר הצלחתי '''לזכך''' את '''ליבי''' מכל מחשבה רעה, '''ולטהר''' את מעשיי מכל '''חטא'''
==עצות==▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longright">
גם אדם שהשתדל מאד לזכך ולטהר את עצמו, עדיין אינו יכול לומר שסיים את המלאכה; תמיד אפשר עוד להשתפר. בפרט, גם אדם שחזר בתשובה, צריך שוב לחזור בתשובה, בכל פעם מחדש:▼
{{צפ|תוכן=וצריך לאחז תמיד במדת התשובה, כי '''מי יאמר: זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי?''' כי בשעה שאדם אומר: 'חטאתי, עויתי, פשעתי', אפלו זה אי אפשר לומר בבר לבב בלי פניה. (וזהו: '''מי יאמר: "זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי"''', הינו '''מי''' יוכל '''לומר''', שלבו '''זך''' וטהור מפניות, אפלו בשעה שאומר: '''חטאתי''' וכו'. וזהו: "מי יאמר וכו': טהרתי מחטאתי", הינו שיהיה טהור מן החטאתי, עויתי, פשעתי שאמר, כי גם אז אינו זך וטהור בלי פניות, כנ"ל). נמצא, שצריך לעשות תשובה על התשובה הראשונה, הינו על חטאתי, עויתי, פשעתי שאמר, כי עליו נאמר (ישעיהו כט ג): "בשפתיו כבדוני", כי על-ידי תשובה זוכה לכבוד ה', "ולבו רחק ממני".}}▼
{{צפ|תוכן=ואפלו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה, אף על-פי-כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה. כי מתחלה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואחר-כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות. נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, על שהתגשם את רוממות אלקותו.}}▼
{{צפ|תוכן=וזה בחינת עולם הבא, שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה, כמו שכתוב (דברים ל ב): "ושבת עד ה' אלקיך", כי עיקר עולם הבא הוא השגת אלקותו, כמו שכתוב (ירמיהו לא לג): "וידעו אותי למקטנם ועד גדולם". נמצא בכל עת שישיגו השגה יתרה, אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה.}}▼
{{צפ|תוכן=וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: (שם בסנהדרין): 'כל הזובח את יצרו', הינו בחינת תשובה, בחינת: (תהלים קט כב) "ולבי חלל בקרבי", בחינת דם לה', בחינת אקי"ה, בחינת כתר, בחינת כבוד, כנ"ל, 'ומתודה עליו', הינו שמתודה על זביחת יצרו, הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה, 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות'. כי תשובה הראשונה, בחינת כבוד עולם הזה. ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה, ומכיר ביותר את רוממות אלקותו, ועושה תשובה על תשובתו, זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא.}}▼
{{צפ|תוכן=וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (פסחים נ.): "אור יקרות וקפאון" (זכריה יד ו), 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא'. נמצא בעולם הבא, כשיזכו להשגה יתרה באלקותו, בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה, כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא. וזה כאלו כבדו להקדוש-ברוך-הוא בשני עולמות, כי זביחת היצר היא התשובה הראשונה, הוא בחינת כבוד עולם הזה, והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה, היא בחינת כבוד עולם הבא, שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל, נגד הכבוד השני}} {{קטן|קטן= ( [[:לקוטי מוהר"ן ו|לקוטי מוהר"ן ו]] )|}} . ▼
==הקבלות==
שורה 38 ⟵ 28:
לפי מפרשים רבים, הפסוק שלנו הוא המשך ישיר של הפסוק הקודם, {{צמ|מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע|משלי כ ח}}( [[ביאור:חלוקה לרמות במערכת המשפט|פירוט]] ): כאשר מלך (בשר ודם, או מלך מלכי המלכים), יושב בעצמו על כיסא המשפט, הוא מפקח ורואה בעיניו את כל הרע, ואז אף פושע לא יכול להתחזות לצדיק.
</div> <div class="
▲==עצות==
▲גם אדם שהשתדל מאד לזכך ולטהר את עצמו, עדיין אינו יכול לומר שסיים את המלאכה; תמיד אפשר עוד להשתפר. בפרט, גם אדם שחזר בתשובה, צריך שוב לחזור בתשובה, בכל פעם מחדש:
▲{{צפ|תוכן=וצריך לאחז תמיד במדת התשובה, כי '''מי יאמר: זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי?''' כי בשעה שאדם אומר: 'חטאתי, עויתי, פשעתי', אפלו זה אי אפשר לומר בבר לבב בלי פניה. (וזהו: '''מי יאמר: "זכיתי לבי, טהרתי מחטאתי"''', הינו '''מי''' יוכל '''לומר''', שלבו '''זך''' וטהור מפניות, אפלו בשעה שאומר: '''חטאתי''' וכו'. וזהו: "מי יאמר וכו': טהרתי מחטאתי", הינו שיהיה טהור מן החטאתי, עויתי, פשעתי שאמר, כי גם אז אינו זך וטהור בלי פניות, כנ"ל). נמצא, שצריך לעשות תשובה על התשובה הראשונה, הינו על חטאתי, עויתי, פשעתי שאמר, כי עליו נאמר (ישעיהו כט ג): "בשפתיו כבדוני", כי על-ידי תשובה זוכה לכבוד ה', "ולבו רחק ממני".}}
▲{{צפ|תוכן=ואפלו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה, אף על-פי-כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה. כי מתחלה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואחר-כך בודאי כשעושה תשובה, בודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשו, בודאי השגתו הראשונה הוא בבחינת גשמיות. נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה, על שהתגשם את רוממות אלקותו.}}
▲{{צפ|תוכן=וזה בחינת עולם הבא, שיהיה כלו שבת, הינו כלו תשובה, כמו שכתוב (דברים ל ב): "ושבת עד ה' אלקיך", כי עיקר עולם הבא הוא השגת אלקותו, כמו שכתוב (ירמיהו לא לג): "וידעו אותי למקטנם ועד גדולם". נמצא בכל עת שישיגו השגה יתרה, אזי יעשו תשובה על ההשגה הראשונה.}}
▲{{צפ|תוכן=וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: (שם בסנהדרין): 'כל הזובח את יצרו', הינו בחינת תשובה, בחינת: (תהלים קט כב) "ולבי חלל בקרבי", בחינת דם לה', בחינת אקי"ה, בחינת כתר, בחינת כבוד, כנ"ל, 'ומתודה עליו', הינו שמתודה על זביחת יצרו, הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה, 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות'. כי תשובה הראשונה, בחינת כבוד עולם הזה. ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה, ומכיר ביותר את רוממות אלקותו, ועושה תשובה על תשובתו, זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא.}}
<noinclude>▼
▲{{צפ|תוכן=וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (פסחים נ.): "אור יקרות וקפאון" (זכריה יד ו), 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא'. נמצא בעולם הבא, כשיזכו להשגה יתרה באלקותו, בודאי יתחרטו ויעשו תשובה על השגת עולם הזה, כי השגת עולם הזה בבחינת גשם נגד השגת עולם הבא. וזה כאלו כבדו להקדוש-ברוך-הוא בשני עולמות, כי זביחת היצר היא התשובה הראשונה, הוא בחינת כבוד עולם הזה, והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה, היא בחינת כבוד עולם הבא, שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל, נגד הכבוד השני}} {{קטן|קטן= ( [[:לקוטי מוהר"ן ו|לקוטי מוהר"ן ו]] )|}} .
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי כ ט]]
[[קטגוריה:משלי כ ט|משלי כ ט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|