ביאור:משלי יט יז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יט|יט טז|יז|יט יח|קטגוריה=1}}
{{צמ|מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל, וּגְמֻלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ.|משלי יט יז}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
הנותן מתנת- '''חינם''' לאדם '''דל''', כאילו נותן '''הלוואה לה'''', הרי ה' היה אמור לפרנס את העני בעצמו והנותן "חסך" לו, ולכן ה' '''ישלם לו''' בחזרה את כל המתנה, מידה כנגד מידה.▼
▲הנותן מתנת-
==עצות==▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
אדם שנותן צדקה לעני מרגיש לפעמים שהוא מוותר, מקריב משלו; ספר משלי מלמד אותו שלא יראה את זה כויתור, אלא כהלוואה:▼
ה' "אחראי", כביכול, לפרנס את כל בריותיו, כמו שנאמר ב {{צמ|נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ|תהלים קלו כה}}; ומי שנתן צדקה לעני, {{צפ|תוכן=בא זה ו'חטף' לו את המצוה! אמר הקב"ה: עלי לשלם לו גמולו, זהו שכתוב '''וגמולו ישלם לו'''}} {{קטן|קטן= (ר"א, [[ויקרא רבה לד ב]] )|}} .▼
ההלוואה היא לא רק בכסף אלא גם בחיים: {{צפ|תוכן=כשיחלה [הנותן] ויטה למות, צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין, לומר: העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזירה לגופה, אף אני אחזיר לו נפשו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי יט יז|רש"י]] , [[ויקרא רבה לד ב]] )|}} .▼
הפסוק מדבר לא רק על עזרה חומרית לאדם עני אלא גם על חסד רוחני, כגון לוויית המת; חכמי התלמוד מצאו רמז לכך במילה "מַלְוֶה", שאפשר לקרוא גם בשינוי ניקוד "מְלַוֶּה": {{צפ|תוכן=אמר רחבה אמר רב יהודה: כל הרואה המת ואינו מלַוהו - עובר משום '''לועג לרש חרף עשהו'''; ואם הלוהו מה שכרו? אמר רב אסי: עליו הכתוב אומר '''מַלְוֶה ה' חונן דל''', [וכן בפסוק אחר] '''ומכבדו חונן אביון'''}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי ברכות דף יח|בבלי ברכות יח א]] )|}} .▼
כדי להרגיש שאנחנו באמת לא מפסידים שום דבר, אלא רק מלווים לה', דרושה אמונה תמימה; לכן הביאו חז"ל פסוק זה בקטע העוסק במידת התמימות, בפירוש על הפסוק הראשון בפרקנו, {{צמ|טוֹב רָשׁ '''הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ...'''|משלי יט א}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל|פירוט]] ): {{צפ|תוכן=כל מי '''שהולך בתומו''' בעולם הזה לפני בוראו, עתיד להינצל מדינה של גיהנם לעתיד לבוא... כל מי שמשלים '''ללכת בתום''', הקב"ה מזמן לו חלק כמותו... וכל כך למה? בשביל הצדקה שהם עושין עם העניים בתום, והעלה עליהם הקב"ה כאילו הם עושים עמו צדקה, שנאמר: '''מלוה ה' חונן דל''' - אמר הקב"ה: הלויני צדקה בעולם הזה, '''וגמולו ישלם לו''' - ואני אשלם לך שכר לעולם הבא}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי יט]] ).|}}▼
▲<div class="advanced">
==הקבלות==
בפסוקים נוספים נאמר שה' יברך את מי שיעזור לעני:
::*לגבי מצוות ההלוואה לפני שנת השמיטה, {{צמ|'''נָתוֹן תִּתֵּן''' לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ|דברים טו י}}( [[ביאור:איך משכנעים אנשים שאינם רוצים להלוות לעניים|פירוט]] ).
שורה 33 ⟵ 23:
אולם הפסוק שלנו מוסיף עליהם:
::*'''גמול''' [[ביאור:
::*נאמר ב {{צמ|עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה|משלי כב ז}}( [[ביאור:עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלוה|פירוט]] ), ודרשו חז"ל: {{צפ|תוכן=מאי דכתיב '''מלוה ה' חונן דל''' - אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: כביכול '''עבד לוה לאיש מלוה'''!}} {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[ביאור:בבלי בבא בתרא דף י|בבלי בבא בתרא י א]] ; וראו גם [[שמות רבה לא יב]] , [[ויקרא רבה לד ב]] )|}} .
שורה 40 ⟵ 30:
בסוף המדרש על פסוק זה נאמר: {{צפ|תוכן=אמר רבי ישמעאל: כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל, ואם עשית כן - אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ואל תתאוה לשולחן של מלכים, ששולחנך גדול משולחנם, וכתרך גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, שנאמר '''וגמולו ישלם לו'''.}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי]] )|}} . לכאורה הקטע עוסק בלימוד תורה, ואין קשר בינו לבין הפסוק שלנו העוסק בעזרה לנזקקים; ייתכן שהמדרש בא ללמד, שגם כדי לעסוק בחסד כראוי, יש לחיות בצמצום ולהסתפק במועט.
</div> <div class="
▲==עצות==
▲אדם שנותן צדקה לעני מרגיש לפעמים שהוא מוותר, מקריב משלו; ספר משלי מלמד אותו שלא יראה את זה כויתור, אלא כהלוואה:
▲ה' "אחראי", כביכול, לפרנס את כל בריותיו, כמו שנאמר ב {{צמ|נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ|תהלים קלו כה}}; ומי שנתן צדקה לעני, {{צפ|תוכן=בא זה ו'חטף' לו את המצוה! אמר הקב"ה: עלי לשלם לו גמולו, זהו שכתוב '''וגמולו ישלם לו'''}} {{קטן|קטן= (ר"א, [[ויקרא רבה לד ב]] )|}} .
▲ההלוואה היא לא רק בכסף אלא גם בחיים: {{צפ|תוכן=כשיחלה [הנותן] ויטה למות, צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין, לומר: העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזירה לגופה, אף אני אחזיר לו נפשו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי יט יז|רש"י]] , [[ויקרא רבה לד ב]] )|}} .
▲הפסוק מדבר לא רק על עזרה חומרית לאדם עני אלא גם על חסד רוחני, כגון לוויית המת; חכמי התלמוד מצאו רמז לכך במילה "מַלְוֶה", שאפשר לקרוא גם בשינוי ניקוד "מְלַוֶּה": {{צפ|תוכן=אמר רחבה אמר רב יהודה: כל הרואה המת ואינו מלַוהו - עובר משום '''לועג לרש חרף עשהו'''; ואם הלוהו מה שכרו? אמר רב אסי: עליו הכתוב אומר '''מַלְוֶה ה' חונן דל''', [וכן בפסוק אחר] '''ומכבדו חונן אביון'''}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי ברכות דף יח|בבלי ברכות יח א]] )|}} .
▲כדי להרגיש שאנחנו באמת לא מפסידים שום דבר, אלא רק מלווים לה', דרושה אמונה תמימה; לכן הביאו חז"ל פסוק זה בקטע העוסק במידת התמימות, בפירוש על הפסוק הראשון בפרקנו, {{צמ|טוֹב רָשׁ '''הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ...'''|משלי יט א}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל|פירוט]] ): {{צפ|תוכן=כל מי '''שהולך בתומו''' בעולם הזה לפני בוראו, עתיד להינצל מדינה של גיהנם לעתיד לבוא... כל מי שמשלים '''ללכת בתום''', הקב"ה מזמן לו חלק כמותו... וכל כך למה? בשביל הצדקה שהם עושין עם העניים בתום, והעלה עליהם הקב"ה כאילו הם עושים עמו צדקה, שנאמר: '''מלוה ה' חונן דל''' - אמר הקב"ה: הלויני צדקה בעולם הזה, '''וגמולו ישלם לו''' - ואני אשלם לך שכר לעולם הבא}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי יט]] ).|}}
<noinclude>▼
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:עוני בספר משלי|משלי יט יז]]
[[קטגוריה:דברים טו י|משלי יט יז]]
[[קטגוריה:משלי יט יז|משלי יט יז]]
[[קטגוריה:קהלת יא א|משלי יט יז]]
[[קטגוריה:תהלים קיב ט|משלי יט יז]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|