ויקיטקסט

ביאור:משלי יט א: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יט|יח|א|יט ב|קטגוריה=1}}
 
= טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל =
 
<div class="advancedpage single_height">▼
 
{{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל.|משלי יט א}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''טוב''' יותר לאדם '''רש''' '''ללכת''' (להתנהג) '''בתום''' דרך, ביושר והגינות, מלדבר '''בעיקשות''' (מרמה ותוקפנות) כדי ליצור תדמית חיצונית שקרית, דבר '''שהוא''' מאפיין של '''כסיל'''.
 
/ '''טוב''' יותר להתחבר עם אדםלאדם '''רש''' שהוא ישר'''ללכת''' ו(להתנהג) '''תםבתום''' -דרך, מלהתחברביושר עם אדםוהגינות, שדבריומלדבר '''עיקשיםבעיקשות''', עקומים(מרמה וקשוחים,ותוקפנות) שאיכדי אפשרליצור לדעתתדמית מהחיצונית מעמדו הכלכלי האמיתימזוייפת, אלא רקדבר '''שהוא''' מאפיין של '''כסיל'''.
 
ביאור נוסף: '''טוב''' יותר להתחבר עם אדם '''רש''' שהוא ישר ו'''תם'''-דרך, מלהתחבר עם אדם שדבריו '''עיקשים''', עקומים וקשוחים, שאי אפשר לדעת מה מעמדו הכלכלי האמיתי אלא רק '''שהוא כסיל'''.
==עצות==▼
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
1. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, אשר מכריו לועגים לו בגלל עוניו. הפסוק מעודד אותו ואומר לו: אתה יותר טוב מהם! כל עוד אתה '''הולך בתום''', בעל מידות טובות, אתה '''טוב''' יותר מאותו ילד '''עיקש שפתיו''', הלועג לך ומשפיל אותך, שהרי אותו עיקש שפתיו '''הוא כסיל!▼
 
==דקויות==▼
2. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, המנסה ליצור לעצמו תדמית מזוייפת כדי שיכבדו אותו, כגון ללבוש בגדי פאר, להמציא שקרים בקשר למשפחה שלו, לדבר בקשיחות ותוקפנות וכד'. הפסוק מציע לו דרך אחרת: יותר '''טוב''' לך להשקיע בתיקון המידות ותכונות האופי שלך, מאשר בדיבורים עקומים וקשוחים שמטרתם ליצור תדמית חיצונית ומזוייפת, כי המדבר דיבורים עקומים דומה '''לכסיל''' שאינו לומד, משקיע רק בתדמית חיצונית ואינו מצליח לשפר את מעמדו האמיתי.▼
 
הפסוק משוה בין שני אנשים שלכל אחד ישנן שתי תכונות:▼
▲<div class="advanced">
 
::*בצלע הראשונה - אדם '''רש''' = עני, שהוא גם '''הולך בתומו''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלם ללא פגם בהתנהגותו]] ;▼
==הקבלות==▼
::*בצלע השניה - אדם '''עיקש שפתיו''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= המדבר דיבורים עקומים וקשוחים]] , שהוא גם '''כסיל''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= שונא חכמה]] .▼
חכמי המדרש קישרו את הפסוק לאנשים שנאמר עליהם שהלכו בתמימות לפני ה', כמו: - נוח, {{צמ|נֹחַ אִישׁ צַדִּיק '''תָּמִים''' הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים '''הִתְהַלֶּךְ''' נֹחַ|בראשית ו ט}}▼
 
בצלע הראשונה ישנה תכונה אחת שלילית בעיני הבריות ('''רש''') ותכונה אחת חיובית ('''הולך בתומו'''), ובצלע השניה ישנן שתי תכונות שליליות ('''עיקש שפתיו, כסיל'''); הפסוק טוען, שהאדם הראשון טוב יותר מהאדם השני. אולם, קשה להבין מה החידוש שבטענה זו? והרי ברור שאדם שיש לו תכונה אחת חיובית ואחת שלילית, טוב מאדם שיש לו שתי תכונות שליליות?!▼
- אברהם, {{צמ|וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֶל שַׁדַּי '''הִתְהַלֵּךְ''' לְפָנַי וֶהְיֵה '''תָמִים'''|בראשית יז א}}( [[ביאור:התהלך לפניי והיה תמים|פירוט]] )▼
 
השאלה מתחזקת כשאנו משווים את הפסוק לפסוק דומה בפרק כח - נציג את שני הפסוקים זה לצד זה: ▼
לפי זה, הביטוי '''הולך בתומו''' מדבר לא רק על התנהגות ישרה ומתוקנת של האדם בחברה, אלא גם על התנהגות המתאימה ושלמה עם רצון ה': {{צפ|תוכן=כל מי '''שהולך בתומו''' בעולם הזה לפני בוראו, עתיד להינצל מדינה של גיהנם לעתיד לבוא. שכן מצינו בנוח, שהלך בתומו ונקרא צדיק...  וכן מצינו באברהם, שהלך בתום ונקרא תם... וזכה לקנות שמיים וארץ, שנאמר (בראשית יד יט): "ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ": שמים - שזכו בניו לנחול את התורה שניתנה מן השמיים, וארץ - שזכו בניו לפרות ולרבות כעפר הארץ. וכל כך למה? בשביל תמימות שהיתה בו}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי]] )|}} . לפי זה, יש לפרש:▼
 
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו '''וְהוּא כְסִיל'''|משלי יט א}}▼
'''רש הולך בתומו''' = אדם עני שהקשר שלו עם ה' תמים ושלם, הוא דבק בה' בכל מצב ואינו פוגם בקשר שלו עם ה' על-מנת להתעשר. אדם כזה, בסופו של דבר, יזכה שיהיה לו '''טוב''', גם חומרי וגם רוחני, יותר מאדם '''עיקש שפתיו''', המעקם את דבריו כדי לזכות בעושר, אך בסופו של דבר נשאר '''כסיל''' וחסר כל.▼
::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם '''וְהוּא עָשִׁיר'''|משלי כח ו}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).▼
 
בפרק כח הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר; אך מה המסר בפסוק שלנו?  המפרשים הציעו כמה תשובות:▼
{{צפ|תוכן=השם הקדוש... מתדבק רק עם '''ההולך בתומו''', ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא '''הכסיל''' היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן '''טוב ממנו הרש ההולך בתומו'''... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש ראשון)|}} .▼
 
1. ייתכן שגםגם בפסוק שלנו, הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, '''מעשיר''' ועיקש שפתיו, והוא כסיל", {{צפ|תוכן=והוא מהכתובים הקצרים}} {{קטן|קטן= (הגר"א)|}} .▼
-
 
הכתוב השמיט את המילה "עשיר" והכניס במקומה את המילה "כסיל", כדי ללמד רעיון נוסף: {{צפ|תוכן=ובכאן הוצרך לכתוב '''והוא כסיל''', להורות כי '''העיקש בשפתיו''', [גם הוא] '''כסיל''' ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} : הפסוק בפרק יט עוסק בדיבורים ('''עקש שפתיו'''), והפסוק בפרק כח עוסק במעשים ('''עקש דרכים'''); ייתכן שהפסוק שלנו פונה לאדם רש המנסה לזכות בכבוד ע"י דיבורים עקומים וקשוחים, והפסוק בפרק כח פונה לאדם רש המנסה לזכות בעושר ע"י מעשים עקומים וקשוחים.▼
ראו גם:▼
::*הפסוק הקודם, {{צמ|אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח|משלי יח כד}}( [[ביאור:כמה ידידים צריך?|פירוט]] ).▼
::*הפסוק הבא, {{צמ|גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא|משלי יט ב}}( [[ביאור:גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגליים חוטא|פירוט]] ).▼
 
2. ייתכן שהמילההמילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו.  ▼
▲==דקויות==
▲הפסוק משוה בין שני אנשים שלכל אחד ישנן שתי תכונות:
▲::*בצלע הראשונה - אדם '''רש''' = עני, שהוא גם '''הולך בתומו''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלם ללא פגם בהתנהגותו]] ;
▲::*בצלע השניה - אדם '''עיקש שפתיו''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= המדבר דיבורים עקומים וקשוחים]] , שהוא גם '''כסיל''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= שונא חכמה]] .
 
3. וייתכן שלמילההמילה '''כסיל''' באה כאן יש משמעותבמשמעות שונה מהמקובל: אדם בעל בטחון עצמי מופרז {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , או אדם זללן ושמן {{קטן|קטן= (שד"ל)|}} , או אדם רודף תענוגות {{קטן|קטן= (דוד אקסלרוד ע"פ מלבי"ם)|}} ; כולם מהווים ניגוד, במובן מסויים, ל" '''רש''' ".▼
▲בצלע הראשונה ישנה תכונה אחת שלילית בעיני הבריות ('''רש''') ותכונה אחת חיובית ('''הולך בתומו'''), ובצלע השניה ישנן שתי תכונות שליליות ('''עיקש שפתיו, כסיל'''); הפסוק טוען, שהאדם הראשון טוב יותר מהאדם השני. אולם, קשה להבין מה החידוש שבטענה זו? והרי ברור שאדם שיש לו תכונה אחת חיובית ואחת שלילית, טוב מאדם שיש לו שתי תכונות שליליות?!
 
4. ייתכן שהאותהאות מ אינה מציינת השוואה ("רש טוב יותר מעיקש"), אלא הרחקה - "טוב רש הולך בתומו, המתרחק מעיקש שפתיו והוא כסיל" (ראו [[ביאור:מ- = אות-יחס שמציינת יציאה והתרחקות, מקור, זמן תחילת הפעולה, סיבה שממנה נובעת הפעולה, יתרון, הימנעות|משמעויות של אות היחס מ]] ).▼
▲השאלה מתחזקת כשאנו משווים את הפסוק לפסוק דומה בפרק כח - נציג את שני הפסוקים זה לצד זה:
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
▲::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו '''וְהוּא כְסִיל'''|משלי יט א}}
▲::* {{צמ|טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם '''וְהוּא עָשִׁיר'''|משלי כח ו}}( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).
 
▲==הקבלות==
▲בפרק כח הטענה ברורה - שתי הצלעות מדברות על אדם שיש לו תכונה אחת חיובית בעיני הבריות ותכונה אחת שלילית בעיני הבריות, והפסוק בא ללמדנו, שהתכונה החיובית שבצלע הראשונה חשובה יותר מזו שבצלע השניה - ההליכה בתמימות חשובה יותר מהעושר; אך מה המסר בפסוק שלנו?
 
▲חכמינוח המדרשהלך קישרו את הפסוק לאנשים שנאמר עליהם שהלכו בתמימות לפני ה', כמו: - נוחבתומו, {{צמ|נֹחַ אִישׁ צַדִּיק '''תָּמִים''' הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים '''הִתְהַלֶּךְ''' נֹחַ|בראשית ו ט}}
▲1. ייתכן שגם בפסוק שלנו, הצלע השניה מדברת על עשיר, והכוונה "טוב רש הולך בתומו, '''מעשיר''' ועיקש שפתיו, והוא כסיל", {{צפ|תוכן=והוא מהכתובים הקצרים}} {{קטן|קטן= (הגר"א)|}} .
 
▲-גם אברהם הלך בתומו, {{צמ|וַיֵּרָא ה' אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֶל שַׁדַּי '''הִתְהַלֵּךְ''' לְפָנַי וֶהְיֵה '''תָמִים'''|בראשית יז א}}( [[ביאור:התהלך לפניי והיה תמים|פירוט]] )
▲הכתוב השמיט את המילה "עשיר" והכניס במקומה את המילה "כסיל", כדי ללמד רעיון נוסף: {{צפ|תוכן=ובכאן הוצרך לכתוב '''והוא כסיל''', להורות כי '''העיקש בשפתיו''', [גם הוא] '''כסיל''' ייחשב, כמו החוטא בפועל כפיו}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} : הפסוק בפרק יט עוסק בדיבורים ('''עקש שפתיו'''), והפסוק בפרק כח עוסק במעשים ('''עקש דרכים'''); ייתכן שהפסוק שלנו פונה לאדם רש המנסה לזכות בכבוד ע"י דיבורים עקומים וקשוחים, והפסוק בפרק כח פונה לאדם רש המנסה לזכות בעושר ע"י מעשים עקומים וקשוחים.
 
▲לפי זה, הביטוי '''הולך בתומו''' מדבר לא רק על התנהגות ישרה ומתוקנת של האדם בחברה, אלא גם על התנהגות המתאימה ושלמה עם רצון ה': {{צפ|תוכן=כל מי '''שהולך בתומו''' בעולם הזה לפני בוראו, עתיד להינצל מדינה של גיהנם לעתיד לבוא. שכן מצינו בנוח, שהלך בתומו ונקרא צדיק...  וכן מצינו באברהם, שהלך בתום ונקרא תם... וזכה לקנות שמיים וארץ, שנאמר (בראשית יד יט): "ברוך אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ": שמים - שזכו בניו לנחול את התורה שניתנה מן השמיים, וארץ - שזכו בניו לפרות ולרבות כעפר הארץ. וכל כך למה? בשביל תמימות שהיתה בו}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) יט א|מדרש משלי]] )|}} . לפי זה, יש לפרש:
▲2. ייתכן שהמילה "עשיר" הושמטה, כי כאשר פוגשים אדם שהוא '''עיקש שפתיו''', מדבר דברים עקומים, אף פעם אי אפשר לדעת מה מצבו הכלכלי האמיתי - ייתכן שהוא מציג את עצמו כעשיר כדי למשוך חברים, אך למעשה הוא עני. ולכן, '''טוב רש הולך בתומו''' - עדיף להתיידד עם אדם שהוא שלם וישר בדיבורו, ואינו מסתיר את מצבו הכלכלי הגרוע, מאשר להתיידד עם '''עיקש שפתיו''' - אדם שמדבר דיבורים עקומים ומנסה להציג את עצמו כעשיר, אך למעשה, כל שאפשר לדעת עליו הוא, '''שהוא כסיל''', והוא עני בשכלו.  
 
▲'''רש הולך בתומו''' = אדם עני שהקשר שלו עם ה' תמים ושלם, הוא דבק בה' בכל מצב ואינו פוגם בקשר שלו עם ה' על-מנת להתעשר. אדם כזה, בסופו של דבר, יזכה שיהיה לו '''טוב''', גם חומרי וגם רוחני, יותר מאדם '''עיקש שפתיו''', המעקם את דבריו כדי לזכות בעושר, אך בסופו של דבר נשאר '''כסיל''' וחסר כל.
▲3. וייתכן שלמילה '''כסיל''' כאן יש משמעות שונה מהמקובל: אדם בעל בטחון עצמי מופרז {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} , או אדם זללן ושמן {{קטן|קטן= (שד"ל)|}} , או אדם רודף תענוגות {{קטן|קטן= (דוד אקסלרוד ע"פ מלבי"ם)|}} ; כולם מהווים ניגוד, במובן מסויים, ל" '''רש''' ".
 
▲{{צפ|תוכן=השם הקדוש... מתדבק רק עם '''ההולך בתומו''', ולא עם הרמאי... הרמאי הוא חכם בעיניו... והוא '''הכסיל''' היותר גדול... לפי שמפסיד הדבקות העיקרי של הקדושה, והולך אחרי השקר שאין לו רגליים... ולכן '''טוב ממנו הרש ההולך בתומו'''... כי השראתו הקדושה לא תזוז מעליו, והיא משלמת חסרונו בעולם הזה ונותנת לו אחרית ותקוה בעולם הגמול}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי פירוש ראשון)|}} .
▲4. ייתכן שהאות מ אינה מציינת השוואה ("רש טוב יותר מעיקש"), אלא הרחקה - "טוב רש הולך בתומו, המתרחק מעיקש שפתיו והוא כסיל" (ראו [[ביאור:מ- = אות-יחס שמציינת יציאה והתרחקות, מקור, זמן תחילת הפעולה, סיבה שממנה נובעת הפעולה, יתרון, הימנעות|משמעויות של אות היחס מ]] ).
 
▲ראו גם:
<div class="future">
 
▲::*הפסוק הקודם, {{צמ|אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח|משלי יח כד}}( [[ביאור:כמה ידידים צריך?|פירוט]] ).
תגובה: {{צפ|תוכן=להיות '''רש''' זו מציאות; '''רש הולך בתומו''' זאת תכונה: "כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה, וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם" (קהלת ט' 12)}} (רמי ניר)
▲::*הפסוק הבא, {{צמ|גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא|משלי יט ב}}( [[ביאור:גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגליים חוטא|פירוט]] ).
 
</div> </div class="cell ecot longcell">
 
▲==עצות==
 
▲1. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, אשר מכריו לועגים לו בגלל עוניו. הפסוק מעודד אותו ואומר לו: אתה יותר טוב מהם! כל עוד אתה '''הולך בתום''', בעל מידות טובות, אתה '''טוב''' יותר מאותו ילד '''עיקש שפתיו''', הלועג לך ומשפיל אותך, שהרי אותו עיקש שפתיו '''הוא כסיל!
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל|ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש שפתיו והוא כסיל}}}}
 
▲2. הפסוק פונה לילד שמעמדו הכלכלי נמוך, המנסה ליצור לעצמו תדמית מזוייפת כדי שיכבדו אותו, כגון ללבוש בגדי פאר, להמציא שקרים בקשר למשפחה שלו, לדבר בקשיחות ותוקפנות וכד'. הפסוק מציע לו דרך אחרת: יותר '''טוב''' לך להשקיע בתיקון המידות ותכונות האופי שלך, מאשר בדיבורים עקומים וקשוחים שמטרתם ליצור תדמית חיצונית ומזוייפת, כי המדבר דיבורים עקומים דומה '''לכסיל''' שאינו לומד, משקיע רק בתדמית חיצונית ואינו מצליח לשפר את מעמדו האמיתי.
{{מידה טובה|מידת התמימות|בלי קטגוריה}}▼
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
▲<noinclude>
▲{{מידה טובה|מידת התמימות|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:משלי יט א|משלי יט א]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/19-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-09-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/19-01.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/19-01}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יט_א"