ויקיטקסט

ביאור:משלי יח יב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יח|יח יא|יב|יח יג|קטגוריה=1}}
 
= לפני שבר יגבה לב איש, ולפני כבוד ענוה =
 
<div class="advancedpage single_height">▼
 
{{צמ|לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה.|משלי יח יב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''לפני''' שקורה '''שבר''' (נפילה וכישלון) '''לאיש''', '''ליבו''' '''גבה''' ומתגאה;    ולעומת זאת -   '''לפני''' שהאדם זוכה '''בכבוד''', הוא עובר תקופה של '''ענוה''' והשפלה.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
==עצות==▼
 
==דקויות==
כשאנחנו רואים אדם רשע, שמצליח כל-כך עד שהוא מתחיל להתגאות ולהתרברב בכוחו, אפשר להיות רגועים - הנפילה שלו קרובה:
 
'''לפני שבר יגבה לב איש''' - הפסוק כתוב בלשון עתיד, המציינת פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע. המשמעות המדוייקת של הפסוק היא: "'''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''". כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח יב|מצודות]] )|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
כך קרה, למשל, להמן, {{צמ|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, '''גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן''' בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ|אסתר ג א}}▼
 
==הקבלות==▼
המן התגאה ודרש שכולם ישתחוו לו, ואף רצה להשמיד את כל מי שאינו משתחווה לו, אבל תוך ימים ספורים הוא נתפס ונתלה על עץ. העובדה שהיה אדם גדול וחשוב לפני כן, גרמה לכך שהמפלה שלו התפרסמה יותר, והבזיון שנגרם לו היה גדול יותר.▼
 
▲'''לפני שבר גאון''' - כך קרה, למשל, להמן, {{צמ|אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, '''גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן''' בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ|אסתר ג א}}.
ומצד שני:
 
▲המן התגאה ודרש שכולם ישתחוו לו, ואף רצה להשמיד את כל מי שאינו משתחווה לו, אבל תוך ימים ספורים הוא נתפס ונתלה על עץ. העובדה שהיה אדם גדול וחשוב לפני כן, גרמה לכך שהמפלה שלו התפרסמה יותר, והבזיון שנגרם לו היה גדול יותר.
'''ולפני כבוד ענוה''' - לפני שה' נותן לאדם כבוד, הוא מעמיד אותו בניסיון של ענוה ( [[ביאור:עני = אדם שמעמדו החברתי נמוך|= השפלה חברתית]] ), על-מנת לבדוק אם הוא מסוגל לקבל את הכבוד בלי שזה "יעלה לו לראש" וישחית אותו.▼
 
'''ולפני כבוד ענוה''' - כך לאדם הפרטי, וכך גם לאומה הישראלית ולירושלים, {{צמ|'''כְּבוֹד''' הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי '''אֲכַבֵּד'''; וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי '''מְעַנַּיִךְ''' וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה', צִיּוֹן, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל|ישעיהו ס יג}}:
הפסוק פונה אל האנשים המושפלים וסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי בקרוב הגלגל יתהפך, הרשע הגאוותן יישבר וייפול, והענווים המושפלים יזכו לכבוד.▼
 
כך לאדם הפרטי, וכך גם לאומה הישראלית ולירושלים, {{צמ|'''כְּבוֹד''' הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי '''אֲכַבֵּד'''; וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי '''מְעַנַּיִךְ''' וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה', צִיּוֹן, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל|ישעיהו ס יג}}: {{צפ|תוכן=והסוד הוא על מלכות אדום, שכל בטחונו בעושרו... שיגיע לתכלית הגאווה סמוך למפלתו, וכנגדו - ישראל יגיעו לתכלית הענווה, כשיהיו סמוכים אל גילוי כבוד השכינה עליהם בעת גאולתם, שאז מעודד ענוים ה' ומשפיל רשעים עדי ארץ, וזהו שאמר: '''לפני כבוד ענוה''', שהרי '''הכבוד''' העליון קובע השראתו על '''הענוים''', שהם לבדם ראויים לקבלו, מפני שתולים הגדולה בבעליה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
 
-
▲<div class="advanced">
 
▲הפסוק שלנו פונה אל האנשים המושפלים וסובלים מגאוותו של הרשע, ואומר להם להיות אופטימיים, כי בקרוב הגלגל יתהפך, הרשע הגאוותן יישבר וייפול, והענווים המושפלים יזכו לכבוד. שני פסוקים, הכוללים ביטויים דומים, פונים אל קהלי-יעד שונים:
▲==הקבלות==
שני פסוקים, הכוללים ביטויים דומים, פונים אל קהלי-יעד שונים:
 
{{צמ|'''לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן''', וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ|משלי טז יח}}- הפסוק פונה אל אדם שנשבר ונפל, ומנחה אותו לעשות חשבון נפש ולחפש את מידת הגאוה שקדמה לנפילה ( [[ביאור:לפני כל צרה באה גאוה|פירוט]] ).
 
{{צמ|יִרְאַת ה' מוּסַר חָכְמָה, '''וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה'''|משלי טו לג}}- הפסוק פונה אל אדם צדיק שלמד חכמה לשם שמיים, ובכל-זאת סובל מעינויים והשפלות, ומנחה אותו לחכות בסבלנות, כי סוף הכבוד לבוא ( [[ביאור:סבלנות - הכבוד יגיע|פירוט]] ).
 
גובה לב נזכר גם ב {{צמ|תּוֹעֲבַת ה' כָּל '''גְּבַהּ לֵב''', יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה|משלי טז ה}}( [[ביאור:הגאוה פסולה אפילו במחשבה|פירוט]] ).
 
[[ביאור:הגאוה פסולה אפילו במחשבה|פסוקים נוספים עם הביטוי גבה לב]] .
 
</div> <div idclass="mikraotgdolot">cell </div>ecot <div id="mamrim"> </div> <div class="futurelongcell">
 
▲==עצות==
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
כשאנחנו רואים אדם רשע, שמצליח כל-כך עד שהוא מתחיל להתגאות ולהתרברב בכוחו, אפשר להיות רגועים - הנפילה שלו קרובה: '''לפני''' שאדם '''נשבר''', בדרך כלל '''ליבו גבה'''. כך דרכו של ה', כשהוא רוצה להעניש אדם רשע, לפני העונש הוא מגביה את מעמדו, כך שהנפילה שלו תתפרסם יותר {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יח יב|מצודות]] )|}} .
::* [[ביאור:גאוה בספר משלי|ביאור:גאוה בספר משלי ג€“ ויקיטקסט]] : 15 נובמבר 2009 '''...''' הפסוק בפרק יח כתוב בלשון עתיד, שמשמעה פעולה החוזרת על עצמה באופן קבוע - '''לפני שבר''' '''יגבה לב''' איש. המשמעות המדוייקת של הפסוק היא "לפני שאדם נשבר, '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:xvQUB1CazKsJ:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.yeshua.co.il/Lessons/Lesson.asp?LessonID=530 www.yeshua.co.il - שיעורים] : '''לפני שבר יגבה לב''' -איש, ולפני כבוד ענווה. ברגע שהגאווה מוצאת משכן בלב איש, חורבנו קרב. לעומת זאת כאשר הענווה כובשת את לב האדם היא תובילו למקום כבוד (טו 33, '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:ldFaspGEibEJ:www.yeshua.co.il cache] )
::* [http://daat.ac.il/DAAT/tanach/ktuvim%5Cgrientz1-4.htm על ספר משלי / יהושע מ' גרינץ] : "'''לפני שבר יגבה לב''' איש"(יח, יב), או בלשון אחרת: "מגביה פתחו מבקש שבר" (יז, יט). כלומר דומה הלה כאלו עומד ומזמין את האסון לבוא עליו. עוד נעמוד לקמן בפרק ד' על '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Cw8wbVcM_VoJ:daat.ac.il cache] )
::* [http://www.shamash.com/tanach/tanach/text/lchaim.tanach/tanach.for.macintosh/mishlei.mac 92 1 1 משלי שלמה בן דוד מלך - Shamash: The Jewish Network] : '''...''' ונשגב: 92 81 11 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו: 92 81 21 '''לפני שבר''' '''יגבה לב''' איש ולפני כבוד ענוה: 92 81 31 משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה: 92 '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:F_P8Q3vpXUsJ:www.shamash.com cache] )
::* [http://www.rabbikahane.org/kahane/index.php?view=article&amp;catid=34%3Aor-a&amp;id=60%3A2008-06-12-11-47-50&amp;option=com_content&amp;Itemid=56 פרק ג - ענוה, הכנעה ושפלות] : ולעולם השפל מתרומם והגאוותן מושפל, כמו שנאמר (משלי יח:יב): "'''לפני שבר יגבה לב''' איש, ולפני כבוד ענוה". כי רק אחד הוא רם ומרום, כמו שנאמר (ישעיהו ו:א): "ואראה '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:geDFrzt_Lv0J:www.rabbikahane.org cache] )
::* [http://www.google.com more "לפני שבר יגבה לב "] :
::* [[ביאור:לפני כל צרה באה גאוה|גאוה בספר משלי]] : משלי יח יב: "לפני שבר - יגבה לב '''איש, ולפני כבוד - ענוה''' "; משלי טז יח: "לפני שבר - גאון; ולפני כשלון - גֹבה רוח ". בדרך-כלל, פסוקים שמתארים שכר ועונש '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:-QgpcxcoX_QJ:tora.us.fm cache] )
::* [[ביאור:משלי טו לג|ביאור:משלי טו לג ג€“ ויקיטקסט]] : 27 מאי 2007 '''...''' המשפט "לפני כבוד ענוה" מופיע גם במשלי יח יב: "לפני שבר יגבה לב '''איש; ולפני כבוד''' '''ענוה'''" (ראו לפני שבר). ענוה ויראת ה' נזכרו יחד גם במשלי כב ד: '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:gJh2QYXo7RYJ:he.wikisource.org cache] )
::* [http://www.google.com more "איש ולפני כבוד ענוה "] :
 
▲ומצד שני, כשאנחנו מרגישים מעונים ומושפלים, אפשר להיות רגועים - הכבוד שלנו קרוב: '''ולפנילפני כבוד ענוה''' - לפני שה' נותן לאדם כבוד, הוא מעמיד אותו בניסיון של ענוה ( [[ביאור:עני = אדם שמעמדו החברתי נמוך|= השפלה חברתית]] ), על-מנת לבדוקלוודא אם הואשהוא מסוגל לקבל את הכבוד בלי שזה "יעלה לו לראש" וישחית אותו.
</div>
 
תופעה דומה נצפתה גם במחקרים פסיכולוגיים, ונקראת אפקט דאנינג-קרוגר: {{צפ|תוכן=אנשים לא מיומנים סובלים מעליונות מדומה... ומיומנות בפועל עלולה להנמיך את הביטחון העצמי... אדם חסר השכלה אינו מודע להיקפו של התחום ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום אשר מודע להיקפו הרחב, עלול להעריך בחסר את הידע ביחס לגבולותיו הרחבים}} (ויקיפדיה, [[Https://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_דאנינג-קרוגר|אפקט דאנינג-קרוגר]] ; תודה לחגי הופר).
 
</div> </div> </div>
 
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לפני שבר יגבה לב איש, ולפני כבוד ענוה|ביאור:לפני שבר יגבה לב איש, ולפני כבוד ענוה}}}}
 
 
 
 
▲<noinclude>
[[קטגוריה:למצוא את הטוב בתוך הרע|משלי יח יב]]
{{מידה טובה|מידת התקוה|בלי קטגוריה}}
{{מידה רעה|מידת הגאוה|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:סגלות משלי יח|משלי יח יב]]
[[קטגוריה:ענוה וגאוה בספר משלי|משלי יח יב]]
[[קטגוריה:זוגות מנוגד-משלים|משלי יח יב]]
[[קטגוריה:אסתר ג א|משלי יח יב]]
[[קטגוריה:אסתר ה יא|משלי יח יב]]
[[קטגוריה:משלי יח יב|משלי יח יב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/18-12.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-09-16.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/18-12.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/18-12}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יח_יב"