ויקיטקסט

ביאור:משלי יז כז: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|יז כו|כז|יז כח|קטגוריה=1}}
 
= ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר =
 
<div class="advancedpage single_height">▼
 
[[משלי יז כז]]: {{צ|חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו - יוֹדֵעַ דָּעַת, וקר[יְקַר] רוּחַ, אִישׁ תְּבוּנָה.}} 
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
מי '''שחוסך באמירות''' (ממעט בדיבור) מרוויח הרבה: הוא '''יודע''' יותר '''דעת''' כי הוא פנוי להקשיב לאחרים, הוא מעלה '''ברוחו''' רעיונות '''יקרים''' ומעניינים יותר כי הוא פנוי להקשיב לעצמו, והוא נעשה '''איש תבונה''' כי הוא פנוי לפתח את כשרונותיו הפנימיים -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longright">
 
==הקבלות==▼
 
הביטוי '''איש תבונה''' נזכר בפסוקים נוספים, למשל:, {{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, '''וְאִישׁ תְּבוּנָה''' יִדְלֶנָּה|משלי כ ה}}: מי ששותק, יכול להתבונן בזולת ומתוך כך לדעת מה יש בליבו ( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ).▼
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
שורה 22 ⟵ 32:
אין להסיק מכאן, שבכל מקרה צריך לשתוק; אלא, שלפני שפותחים את הפה, יש לחשוב מה התועלת שתצמח מהדיבור, ולשקול את התועלת הזאת כנגד שלוש התועליות שבשתיקה - "יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה".
 
[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]]: .▼
▲<div class="advanced">
 
</div> </div> </div>
▲==הקבלות==
 
▲[[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|הפסוק הבא מתאר יתרונות נוספים של השתיקה]] .
 
▲הביטוי '''איש תבונה''' נזכר בפסוקים נוספים, למשל: {{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, '''וְאִישׁ תְּבוּנָה''' יִדְלֶנָּה|משלי כ ה}}: מי ששותק, יכול להתבונן בזולת ומתוך כך לדעת מה יש בליבו ( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ).
 
==דקויות==
 
'''חושך אמריו יודע דעת''' - כמו כל משפט שמני, נ יתן לפרש בשתי דרכים: מי '''שחושך אמריו''' זוכה להיות '''יודע דעת''' {{קטן|קטן= (הגר"א, מצודות)|}} , או: מי '''שיודע דעת''', אינו ממהר להגיד א ת מה שהוא יודע, אלא '''חושך''' ומונ ע את '''אמירותיו''', ומדבר רק בזמן המתאים ובמקום המתאים {{קטן|קטן= (רש"י, רבי יונה, רלב"ג)|}} .
 
'''מבנה הפסוק''' -
 
1. לפי רוב המפרשים, הפסוק בנוי כתקבולת משלימה: '''חושך אמריו''' מקביל אל '''יקר רוח'''. לפי זה, '''יקר''' = נדיר, '''רוח''' = דיבור, '''יקר רוח''' = אדם שדבריו נדירים {{קטן|קטן= (רש"י, רבי יונה, מצודות, רלב"ג)|}} .   וייתכן שיש כאן הדרגה: מי שרק '''חושך''' את '''אמריו''', נמנע מלדבר באופן חד-פעמי, זוכה להקשיב לזולת '''ולדעת''' עוד פיסת '''דעת''';   אולם מי שהוא '''יקר רוח''' באופן קבוע, כלומר מדבר רק לעתים נדירות, זוכה שיש לו זמן רב יותר '''להתבוננות''' פנימית ולפיתוח כוחות '''התבונה''' שלו.
 
אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הנפוצה יותר של המילים: [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|יקר = בעל-ערך]] , [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|רוח = מחשבה]] (רק "רוח פה" או "רוח שפתיים" משמען דיבור).
 
2. לכן נראה לי שהפסוק בנוי במבנה מיוחד של ארבע צלעות - נושא אחד ושלושה נשואים: שלוש הצלעות האחרונות מתארות את היתרונות של '''חושך אמריו''' - הוא גם ''' יודע דעת''', גם '''יקר רוח''', וגם '''איש תבונה''' (ניתן לפרש כך גם את {{צמ|אֹהֵב פֶּשַׁע - אֹהֵב מַצָּה, מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ, מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר|משלי יז יט}}( [[ביאור:אוהב פשע אוהב מצה, מגביה פתחו מבקש שבר|פירוט]] )):
 
{{צפ|תוכן=אם שומע חרפתו ואינו משיב - הנה הוא משובח בשלושה תארים המכובדים הנזכרים בסמוך... שבחו של '''יודע דעת''' ראוי לו, מאחר שיודע לסבול את חרפתו, שאינו אלא מצד דעתו הישרה, שאינו מקפיד על חרפת אנוש... גם ראוי לשבחו של '''יקר רוח''', לפי שאינו כמו הכסיל שיוציא כל רוחו אם טוב ואם רע בלי הקפדה, אבל הצדיק מקפיד מאד על דיבורו ואינו מוציא מפיו אלא דברים יקרים ונכונים וטובים שרוח המקום ורוח הבריות נוחה מהם... ועל-ידי כך, '''הרוח היקר''' שנדבק בו מצד הקדושה אינו זז מאיתו... גם ראוי לשבחו של '''איש תבונה''', לפי שהוא ירא אלהים וסר מרע, והכתוב אומר: וסור מרע - בינה... והיא מזכהו אל ההשראה היקרה של '''התבונה'''... ונמצא שהוא זוכה לכל השלושה מוחין של בחינת הגדלות:... '''יודע דעת''' - כמשמעו, זהו מוח הדעת, '''יקר רוח''' - זהו מוח '''החכמה'''... וגם '''איש תבונה''' - כמשמעו שהוא כנגד מוח הבינה...}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי על משלי יז כו-כז)|}} .
 
</div>
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי יז|משלי יז כז]]
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר}}}}
[[קטגוריה:איש תבונה בספר משלי|משלי יז כז]]
 
[[קטגוריה:מבנים הדרגתיים|משלי יז כז]]
{{מידה טובה|מידת השתיקה|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:סבלנות בדיבור|משלי יז כז]]
[[קטגוריה:משלי יז כז|משלי יז כז]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-17-272827.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2001-01-01.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-17-272827.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-17-272827}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יז_כז"