ביאור:משלי יז א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|טז|א|יז ב|קטגוריה=1}}
 
= הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.|משלי יז א}}.
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''טוב''' יותר להקריב לה' '''פת''' לחם פשוטה '''וחרבה''' (יבשה) '''בשלוה''' ושלום, '''מלמלא''' את '''בית''' המקדש '''בזבחי''' שלמים יקרים תוך כדי '''מריבות''' בין אדם לחברו.
 
'''טוב''' יותר להקריב לה' '''פת-''' לחם פשוטה '''וחרבהחרבה''' (יבשה) '''בשלוה''' ושלום, '''מלמלא''' את '''בית''' המקדש '''בזבחי''' -שלמים יקרים תוך כדי '''מריבות''' בין אדם לחברו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
'''פת חרבה''' -
 
1. מקובל לפרש פסוקשהכוונה זהלסעודה על סעודהרגילה של יום חול: {{צפ|תוכן=יותר '''טוב''' לאכול '''פת חרבה בשלוה,''' משיהיה לו '''מלא הבית''' בשר '''זבוח בריב''' וקטטה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז א|מצודות]] )|}} , או על רכוש באופן כללי, " {{צפ|תוכן=גם זה}} {{צפ|תוכן=על בחירת השלום, שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה, כי טוב המועט ובלא ריב וערעור - מן המרובה ועליו מצה ומריבה...}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק דומה ל {{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבׁוּס וְשִׂנְאָה בוֹ|משלי טו יז}}( [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|פירוט]] ); עדיף להסתפק במועט ולא לריב, מאשר להיכנס למריבות על-מנת להשיג יותר.
 
2. אולם, המושגים '''פת חרבה''' ו '''זבח''' רומזים שהכוונה דווקא לסעודה של קודש (ראו "הקבלות"), וכן. פירשגם רש"י קישר את הפסוק לבית המקדש: {{צפ|תוכן='''טוב''' היה להקב"ה '''להחריב''' ביתו ועירו, והיה '''בשלוה''' מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין '''זבחי ריב''' בביתו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
 
3. ורבי יוחנן קישר את הפסוק לארץ ישראל - ארץ הקודש: " {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''' - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם}} {{צפ|תוכן=פת }} {{צפ|תוכן=ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא; '''מבית מלא זבחי ריב''' - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[מדרש משלי (בובר) יז א]] )|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
בפסוק זה ישנם כמה מושגים שמזכיריםמעולם קרבנותהקרבנות:
 
::*'''פת''' = אחד מסוגי המנחות, {{צמ|מִנְחַת '''פִּתִּים'''|ויקרא ו יד}}.
::*'''חרבה''' = יבשה, בלי שמן; המושג נזכר גם הוא בקשר למנחות, {{צמ|מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן '''וַחֲרֵבָה'''|ויקרא ז י}}.
::*'''זבחים''' = קרבנות שלמים מבשר בהמה, {{צמ|וְאִם '''זֶבַח''' שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב...|ויקרא ג א}}.
 
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: עדיף להביא קרבן פשוט, מנחת '''פתים''' יבשה '''וחרבה''' בלי שמן, ולהביא אותו '''בשלוה''' - מאשר למלא את בית המקדש '''בזבחים''', ותוך כדי הקרבתם - '''לריב''' זה עם זה.
שורה 28 ⟵ 44:
ולפעמים עצם ההקרבה נועדה כביכול "לגייס" את ה' למריבה, כפי שדרשו חז"ל על בלעם: {{צפ|תוכן='''ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות''' - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: '''טוב פת חריבה''', טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, '''מבית מלא זבחי ריב''', שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל}} {{קטן|קטן= ( [[במדבר רבה כ יח]] )|}} .
 
3. וייתכן שאפשר לקשר פסוק זה לתחליף המודרני של קרבנות - התפילות הציבוריות. לפעמים, מרוב רצון להתפלל תפילה יפה ומהודרת יותר, מתעוררות מריבות - על רקע של הבדלי נוסח, שמרנות לעומת חידוש, ולפעמים גם על רקע אידיאולוגי (כמו בשאלה אם להגיד הלל / תחנון ביום העצמאות). הפסוק מלמדנו, '''שטוב''' להתפלל תפילה קצרה ו" '''יבשה''' " ולשמור על '''השלוה''' והשלום בין המתפללים - מאשר להתפלל תפילה ארוכה ומפוארת יותר, '''שתמלא''' את '''בית''' הכנסת '''במריבות'''. 
 
</div> class="advanced"</div> </div>
 
==דקויות==
1. מקובל לפרש פסוק זה על סעודה של חול: {{צפ|תוכן=יותר '''טוב''' לאכול '''פת חרבה בשלוה,''' משיהיה לו '''מלא הבית''' בשר '''זבוח בריב''' וקטטה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז א|מצודות]] )|}} , או על רכוש באופן כללי, " {{צפ|תוכן=גם זה}} {{צפ|תוכן=על בחירת השלום, שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה, כי טוב המועט ובלא ריב וערעור - מן המרובה ועליו מצה ומריבה...}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק דומה ל {{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבׁוּס וְשִׂנְאָה בוֹ|משלי טו יז}}( [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|פירוט]] ); עדיף להסתפק במועט ולא לריב, מאשר להיכנס למריבות על-מנת להשיג יותר.
 
2. אולם, המושגים '''פת חרבה''' ו '''זבח''' רומזים שהכוונה דווקא לסעודה של קודש (ראו "הקבלות"), וכן פירש רש"י: {{צפ|תוכן='''טוב''' היה להקב"ה '''להחריב''' ביתו ועירו, והיה '''בשלוה''' מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין '''זבחי ריב''' בביתו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
 
3. ורבי יוחנן קישר את הפסוק לארץ ישראל - ארץ הקודש: " {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''' - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם}} {{צפ|תוכן=פת}} {{צפ|תוכן=ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא; '''מבית מלא זבחי ריב''' - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[מדרש משלי (בובר) יז א]] )|}} .
 
</div>
 
== תגובות ==
 
אראל סגל כל הכבוד הפתעת אותי לטובה חשבתי שאתה סתם משוגע אבל חוזר בי ומבקש ממך מחילה תמשיך כך אתה לא יודע מה צופן לך המזל בברכה אשר עוז
 
:::: -- אלמוני/ת, 2009-10-30 20:02:29
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי יז|משלי יז א]]
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה}}}}
{{מידה רעה|מידת המריבה|בלי קטגוריה}}
 
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי יז א]]
{{מידה רעה|מידת המריבה|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:מריבות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:סדר עדיפויות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:קרבנות לעומת ערכים אחרים|משלי יז א]]
[[קטגוריה:משלי יז א|משלי יז א]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/17-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/17-01.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/17-01}}
 
</noinclude>