ביאור:משלי יז א: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יז|טז|א|יז ב|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.|משלי יז א}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''טוב''' יותר להקריב לה' '''פת''' לחם פשוטה '''וחרבה''' (יבשה) '''בשלוה''' ושלום, '''מלמלא''' את '''בית''' המקדש '''בזבחי''' שלמים יקרים תוך כדי '''מריבות''' בין אדם לחברו.▼
▲'''טוב''' יותר להקריב לה' '''פת-'''
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
==דקויות==▼
'''פת חרבה''' -
1. מקובל לפרש
2. אולם, המושגים '''פת חרבה''' ו
3. ורבי יוחנן קישר את הפסוק לארץ ישראל - ארץ הקודש: " {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''' - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם}} {{צפ|תוכן=פת }} {{צפ|תוכן=ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא; '''מבית מלא זבחי ריב''' - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[מדרש משלי (בובר) יז א]] )|}} .▼
</div> <div class="cell hqblot longbig">
==הקבלות==
בפסוק זה ישנם כמה מושגים
::*'''פת''' = אחד מסוגי המנחות, {{צמ|מִנְחַת '''פִּתִּים'''|ויקרא ו יד}}.
::*'''חרבה''' = יבשה, בלי שמן; המושג נזכר גם הוא בקשר למנחות, {{צמ|מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן '''וַחֲרֵבָה'''|ויקרא ז י}}.
::*'''זבחים''' = קרבנות שלמים מבשר בהמה, {{צמ|וְאִם '''זֶבַח''' שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב...|ויקרא ג א}}.
לפי זה, פירוש הפסוק הוא: עדיף להביא קרבן פשוט, מנחת '''פתים''' יבשה '''וחרבה''' בלי שמן, ולהביא אותו '''בשלוה''' - מאשר למלא את בית המקדש '''בזבחים''', ותוך כדי הקרבתם - '''לריב''' זה עם זה.
שורה 28 ⟵ 44:
ולפעמים עצם ההקרבה נועדה כביכול "לגייס" את ה' למריבה, כפי שדרשו חז"ל על בלעם: {{צפ|תוכן='''ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות''' - ולמה שבעה מזבחות? כנגד שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו: אדם, והבל, ונח, אברהם, יצחק, ויעקב, ומשה. שהיה אומר: למה קבלת את אלו, לא בשביל עבודה שעבדו לפניך קבלתם? לא נאה לך שתהא נעבד משבעים אומות ולא מאומה אחת? השיבו רוח הקדש: '''טוב פת חריבה''', טוב מנחה בלולה בשמן וחריבה, '''מבית מלא זבחי ריב''', שאתה רוצה להכניס מריבה ביני ובין ישראל}} {{קטן|קטן= ( [[במדבר רבה כ יח]] )|}} .
3. וייתכן שאפשר לקשר פסוק זה לתחליף המודרני של קרבנות - התפילות הציבוריות. לפעמים, מרוב רצון להתפלל תפילה יפה ומהודרת יותר, מתעוררות מריבות - על רקע של הבדלי נוסח, שמרנות לעומת חידוש, ולפעמים גם על רקע אידיאולוגי (כמו בשאלה אם להגיד הלל / תחנון ביום העצמאות). הפסוק מלמדנו, '''שטוב''' להתפלל תפילה קצרה ו"
</div>
▲==דקויות==
▲1. מקובל לפרש פסוק זה על סעודה של חול: {{צפ|תוכן=יותר '''טוב''' לאכול '''פת חרבה בשלוה,''' משיהיה לו '''מלא הבית''' בשר '''זבוח בריב''' וקטטה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי יז א|מצודות]] )|}} , או על רכוש באופן כללי, " {{צפ|תוכן=גם זה}} {{צפ|תוכן=על בחירת השלום, שלא יבקש אדם להתגבר על אחיו בחלוקת הנחלה, כי טוב המועט ובלא ריב וערעור - מן המרובה ועליו מצה ומריבה...}} " {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} . לפי זה, הפסוק דומה ל {{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבׁוּס וְשִׂנְאָה בוֹ|משלי טו יז}}( [[ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|פירוט]] ); עדיף להסתפק במועט ולא לריב, מאשר להיכנס למריבות על-מנת להשיג יותר.
▲2. אולם, המושגים '''פת חרבה''' ו '''זבח''' רומזים שהכוונה דווקא לסעודה של קודש (ראו "הקבלות"), וכן פירש רש"י: {{צפ|תוכן='''טוב''' היה להקב"ה '''להחריב''' ביתו ועירו, והיה '''בשלוה''' מעבירותיהן של ישראל... שהיו מקריבין '''זבחי ריב''' בביתו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
▲3. ורבי יוחנן קישר את הפסוק לארץ ישראל - ארץ הקודש: " {{צפ|תוכן='''טוב פת חרבה ושלוה בה''' - אמר רבי יוחנן: זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם}} {{צפ|תוכן=פת}} {{צפ|תוכן=ומלח ודר בתוכה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא; '''מבית מלא זבחי ריב''' - זו חוצה לארץ, שהיא מלאה חמסים וגזילות}} " {{קטן|קטן= (רבי יוחנן, [[מדרש משלי (בובר) יז א]] )|}} .
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי יז|משלי יז א]]
[[קטגוריה:מצוות מקבילות לפסוקי משלי|משלי יז א]]
▲{{מידה רעה|מידת המריבה|בלי קטגוריה}}
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:מריבות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:סדר עדיפויות בספר משלי|משלי יז א]]
[[קטגוריה:קרבנות לעומת ערכים אחרים|משלי יז א]]
[[קטגוריה:משלי יז א|משלי יז א]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|