ביאור:משלי טו יז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|טו|טו טז|יז|טו יח|קטגוריה=1}}
{{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם
<div class="short"> <div class="tirgum">
ביאור נוסף: '''טוב''' יותר לאכול '''ארוחת ירק''' בחברתם של אנשים פשוטים '''האוהבים''' את הזולת, מלאכול '''שור אבוס''' בחברתם של אנשים עצבניים ומלאי '''שנאה'''.
==עצות==▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
1. נניח שאני רואה אדם עני ברחוב, ומשום-מה, אין לי חשק לתת לו כסף. אני יכול להכריח את עצמי לתת לו בלי חשק, אבל אז הוא יראה שהפרצוף שלי חמוץ, וייעלב. האם במצב זה עדיף לתת או לא? מה חשוב יותר - הנתינה החומרית או הנתינה הרגשית?▼
ספר משלי מציע, כדרכו, את דרך האמצע. הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על ה'בטלן' הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא, כביכול, 'לגזול' את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב. לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''', ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו": {{צפ|תוכן='''טוב ארוחת ירק''' לתת לעני '''ואהבה שם''', להראות לו פנים יפות... מלהאכילו בשר שמן ויראנו פנים זועפות}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .▼
מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, כמו אברהם, שנתן לאורחיו '''שור אבוס''' באהבה, {{צמ|וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ|בראשית יח ז}}; אבל הפסוק פונה לבני אדם רגילים שצריכים לבחור בין שתי האפשרויות.▼
מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא '''טוב ארוחת ירק...''', כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב קצת וימשיך לחיות, מאשר שימות בכבוד.▼
2. עד כאן פירשנו שהפסוק מכוון '''לנותן''' הצדקה - שישים לב גם לצד הרגשי של הנתינה ולא רק לצד החומרי; אולם הפסוק יכול להתייחס גם '''למקבל''' - הצריך לבחור בין סעודה גדולה ודשנה במקום '''ששונאים''' אותו, לבין ארוחה פשוטה וצנועה במקום '''שאוהבים''' אותו. החכם ממליץ לבחור באפשרות השניה, כי האהבה תורמת לבריאות הרוחנית של האדם, החשובה לא פחות מבריאותו החומרית: {{צפ|תוכן=טוב לאדם... ארוחת ירק עם חברה שתהיה אהבה שם ביניהם, יותר משור שמן עם חברה שתהיה שנאה ביניהם, כי השנאה תגרה מדון ביניהם ותהיה סבה לרעות גדולות}} {{קטן|קטן= (רלב"ג, וכן ומצודת דוד)|}} .▼
3. וייתכן שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים.▼
▲<div class="advanced">
==דקויות==
שורה 31 ⟵ 19:
::*'''אהבה''' מנוגדת '''לשנאה''',
::*'''ארוחת ירק''' מנוגדת ל
מה הקשר בין שני הניגודים?
1. לפי רוב המפרשים, '''ארוחת ירק''' מסמלת סעודה פשוטה וזולה, '''ושור אבוס''' מסמל סעודה יקרה ויוקרתית. כשאדם נותן לזולת סעודה יקרה מעבר ליכולתו, הדבר עלול לגרום לתסכול '''ושנאה''', ולכן הכתוב מדגיש '''שהאהבה''' חשובה לא פחות מהשפע החומרי (ראו
2. ואפשר לראות כאן גם רמז להשקפת עולם צמחונית: '''ארוחת ירק''' מבטאת '''אהבה''' וחמלה על בעלי החיים, אולם סעודה של '''שור אבוס''' - {{צפ|תוכן=שאובסין לו המאכל בפיו על כרחו כדי לפטמו}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} - מבטאת שנאה הדדית בין האדם לבין בעלי החיים שמאביסים אותם בעל כרחם.
שורה 41 ⟵ 29:
רעיון דומה מצאנו בדרשה של ר' יוחנן על {{צמ|מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ|משלי ג לג}}( [[ביאור:מארת ה' בבית רשע, ונוה צדיקים יברך|פירוט]] ): {{צפ|תוכן='''מארת ה' בבית רשע''' - זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה; '''ונוה צדיקים יבורך -''' זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל '''ליטרא ירק''' בסעודה}} {{קטן|קטן= (ר' יוחנן, בבלי סנהדרין צד:)|}} .
3. ובתורת הסוד, '''ירק''' מסמל את {{צפ|תוכן=הקו האמצעי שכלול מחסד ורחמים... כי אין אהבה אלא מידת החסד כידוע}}, ושור אבוס מסמל את {{צפ|תוכן=הגבורה, דהיא רזא דפני שור דאינון אל השמאל, ומשם מתעוררת השנאה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי)|}} .
<div class="future">
שורה 49 ⟵ 37:
::*בנוסף לכך, הכנת ארוחה גדולה אינה גורמת בהכרח לשנאה אלא בעיקר למדנים ומריבות, ולכן היה ראוי לכתוב "...משור אבוס ומריבה בו".
</div> </div> <div class="cell hqblot longcell">
==הקבלות==
הפסוק שלנו מדבר על סעודה של חול; פסוק דומה מדבר על סעודה של קודש, {{צמ|טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב|משלי יז א}}( [[ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|פירוט]] )
שורה 67 ⟵ 51:
{{צפ|תוכן=למחר פגע בו חבירו, התחיל משתטח לפניו ואמר לו 'אדוני המלך, רצונך שתגלגל עמי היום?' אמר לו 'שמא אתה מבקש לעשות לי כשם שעשה חבירך אתמול?' אמר לו 'אדוני המלך, איש עני אני, אלא אם רצונך גלגל עמי היום במעט ירק שיש לי'. באותה שעה הלך לביתו, רחץ לו ידיו ורגליו, והביא לו מעט ירק, והתחיל אותו האיש מנחמו, ואמר לו 'אדוני המלך, שבועה נשבע הקב"ה לאביך שאינו פוסק מלוכה מזרעו, שנאמר (תהלים קלב יא): "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך ", אלא כך הוא דרכו של הקב"ה, מוכיח וחוזר ומוכיח, שנאמר (משלי ג יב): "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה ", אבל הקב"ה מחזירך למלכותך'. כיוון ששמע שלמה כך, מייד נתקררה דעתו עליו, ושמח מאותה סעודה של ירק, ועמד משם שבע.}}
{{צפ|תוכן=אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבון בן בנימין בשם רבי יוסי בן זמרא: כיוון שחזר שלמה למלכותו, כתב בחכמתו: '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' שאכלתי אצל העני, '''משור אבוס ושנאה בו''' שהאכילני אותו עשיר שהזכירי צערי}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) טו יז|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .</div> <div class="cell ecot longcell">
▲==עצות==
▲1. נניח שאני רואה אדם עני ברחוב, ומשום-מה, אין לי חשק לתת לו כסף. אני יכול להכריח את עצמי לתת לו בלי חשק, אבל אז הוא יראה שהפרצוף שלי חמוץ, וייעלב. האם במצב זה עדיף לתת או לא? מה חשוב יותר - הנתינה החומרית או הנתינה הרגשית?
▲ספר משלי מציע, כדרכו, את דרך האמצע. הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על ה'בטלן' הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא, כביכול, 'לגזול' את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב. לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''', ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו": {{צפ|תוכן='''טוב ארוחת ירק''' לתת לעני '''ואהבה שם''', להראות לו פנים יפות... מלהאכילו בשר שמן ויראנו פנים זועפות}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
▲מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, כמו אברהם, שנתן לאורחיו '''שור אבוס''' באהבה, {{צמ|וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ|בראשית יח ז}}; אבל הפסוק פונה לבני אדם רגילים שצריכים לבחור בין שתי האפשרויות.
<noinclude>▼
▲מצד שני, גם לנתינה החומרית יש חשיבות: לא נאמר "טוב לא לתת ארוחה בכלל, מלתת שור אבוס ושנאה בו" אלא '''טוב ארוחת ירק...''', כלומר, צריך לתת לפחות ארוחה פשוטה, כדי שהעני לא יגווע ברעב. עדיף שייעלב קצת וימשיך לחיות, מאשר שימות בכבוד.
{{מידה טובה|מידת האיזון|בלי קטגוריה}}▼
{{מידה רעה|מידת השנאה|בלי קטגוריה}}▼
▲2. עד כאן פירשנו שהפסוק מכוון '''לנותן''' הצדקה - שישים לב גם לצד הרגשי של הנתינה ולא רק לצד החומרי; אולם הפסוק יכול להתייחס גם '''למקבל''' - הצריך לבחור בין סעודה גדולה ודשנה במקום '''ששונאים''' אותו, לבין ארוחה פשוטה וצנועה במקום '''שאוהבים''' אותו. החכם ממליץ לבחור באפשרות השניה, כי האהבה תורמת לבריאות הרוחנית של האדם, החשובה לא פחות מבריאותו החומרית: {{צפ|תוכן=טוב לאדם... ארוחת ירק עם חברה שתהיה אהבה שם ביניהם, יותר משור שמן עם חברה שתהיה שנאה ביניהם, כי השנאה תגרה מדון ביניהם ותהיה סבה לרעות גדולות}} {{קטן|קטן= (רלב"ג, וכן ומצודת דוד)|}} .
▲3. וייתכן שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים.
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי טו|משלי טו יז]]
[[קטגוריה:אוכל ומאכלים|משלי טו יז]]
[[קטגוריה:סדר עדיפויות בספר משלי|משלי טו יז]]
[[קטגוריה:רגשות בספר משלי|משלי טו יז]]
[[קטגוריה:משלי טו יז|משלי טו יז]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|