ביאור:משלי טו יד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|טו|טו יג|יד|טו טו|קטגוריה=1}}
[[משלי טו יד]]: {{צ|לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת, ופני[וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת.}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''לב''' של אדם '''נבון''' '''מבקש''' (מחפש) תמיד '''לדעת''' את כל האמת ולברר את רמת האמינות של כל '''מידע'''; ולעומתו, '''פה''' של אנשים '''כסילים''' אוהב '''להתרועע''' עם '''איוולת''' (שטחיות) - הם מפרסמים מידע שטחי '''לפני''' שבדקו אותו.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
==עצות==▼
==דקויות==
כשאנחנו שומעים בתקשורת ידיעה שסותרת את השקפת העולם שלנו, אנחנו מייד מזכירים שצריך להתייחס לידיעה בעירבון מוגבל, שהרי לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון. אבל כשאנחנו שומעים ידיעה שמתאימה להשקפת העולם שלנו, למשל: כשפוליטיקאי מהמחנה השני נאשם בשחיתות, אנחנו משום-מה שוכחים ש"לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון", ויש לנו נטיה לקבל את הידיעה בלי לבדוק לעומק האם היא אכן נכונה:▼
'''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ; ''' נבון''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= המוכשר לחשוב ולהסיק מסקנות]] ; '''ביקש''' [[ביאור:ביקש = א. הביע רצון במילים; ב. רצה, גם ללא מילים|= רצה, השתדל למצוא]] ; ''' דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכרות קרובה וודאית]] ;
שורה 18:
'''לב נבון יבקש דעת''' = אדם נבון משתדל תמיד לגלות את העובדות המדוייקות והוודאיות.
'''כסיל''' [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא חכמה]] ; ''' רעה''' [[ביאור:רעה = שהה זמן רב ב- / עם-, או: הלך בעקבות-|= מלשון רע, חבר]] או מלשון רועה-צאן; '''ירעה''' = מתרועע ומתחבר עם-: {{צפ|תוכן=יעשה את האולת לריע וחבר, להיות רגיל עמה}} ( [[:קטע:מצודות על משלי טו יד|מצודות]] )
'''ופני/ופי כסילים ירעה איוולת''' =
</div> <div class="cell hqblot longbig">
'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''', את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור, בין אם מתאימות לדעתנו ובין אם לא.▼
▲<div class="advanced">
==הקבלות==
ניתן לראות בפסוק
{{צמ|לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב '''דָּעַת, וּפִי כְסִילִים''' יַבִּיעַ '''אִוֶּלֶת'''|משלי טו ב}}( [[ביאור:בקיצור ולעניין|פירוט]] ).
שורה 49 ⟵ 47:
<div class="future">
ראו גם: פסוקים נוספים על [[ביאור:כסיל - אויל|כסיל ואיוולת]] .</div> </div> <div class="cell ecot longcell">
▲==עצות==
▲כשאנחנו שומעים בתקשורת ידיעה שסותרת את השקפת העולם שלנו, אנחנו מייד מזכירים שצריך להתייחס לידיעה בעירבון מוגבל, שהרי לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון. אבל כשאנחנו שומעים ידיעה שמתאימה להשקפת העולם שלנו, למשל: כשפוליטיקאי מהמחנה השני נאשם בשחיתות, אנחנו משום-מה שוכחים ש"לא כל מה שאומרים בתקשורת הוא נכון", ויש לנו נטיה לקבל את הידיעה בלי לבדוק לעומק האם היא אכן נכונה
אדם נבון משתדל תמיד להגיע ל'''דעת''' ( [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכרות קרובה וודאית]] ), כלומר לברר את העובדות המדוייקות; אולם אדם כסיל מסתפק ב'''איוולת''' ( [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחיות]] ), מסתמך על שמועות ואינו בודקן.
<noinclude>▼
▲'''הכסיל''' מסמל גם את יצר הכסילות שנמצא בכל אחד מאיתנו, הגורם לנו להתקרב ולאהוב ידיעות שמתאימות להשקפת עולמנו ללא בדיקה מעמיקה; והפסוק מלמד אותנו להפעיל כנגדו את '''הנבון''', את יצר התבונה שנמצא בליבנו, ולבקש דעת - לחפש ולבדוק את העובדות עד שנדע אותן בבירור, בין אם מתאימות לדעתנו ובין אם לא.
רעיון דומה נמצא ב {{צמ|פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ|משלי יד טו}}( [[ביאור:פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו|פירוט]] ), אלא ששם הכוונה למידע הנוגע לאדם באופן אישי, כגון: האם להשקיע ב"הזדמנות עסקית משתלמת במיוחד"", ובפסוקנו הכוונה למידע כללי.
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:העמקה|משלי טו יד]]
[[קטגוריה:סגלות משלי טו|משלי טו יד]]
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי טו יד]]
[[קטגוריה:משלי טו יד|משלי טו יד]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
| |||