ויקיטקסט

ביאור:משלי יג יג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יג|יג יב|יג|יג יד|קטגוריה=1}}
 
= בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|בָּז לְדָבָר - יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה - הוּא יְשֻׁלָּם.|משלי יג יג}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (מכה ופגם) בגופו ונפשו;
שורה 10 ⟵ 12:
ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' - תהיה לו '''שלמות''' ושלום בגופו ונפשו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
==סגולות==
 
הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:▼
 
::*מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;▼
::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם''' , כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט,  ע"פ חז"ל)|}} .▼
 
==דקויות==
שורה 23 ⟵ 20:
'''בז''' = מזלזל, מפחית בערכו של דבר; והוא ניגוד של '''ירא''' = מתייחס ביראת-כבוד;
 
'''דבר''' - מקביל אל '''מצוה''' , מכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל ב {{צמ|כִּי '''דְבַר ה'''' '''בָּזָה''' וְאֶת '''מִצְוָתוֹ''' הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲוֹנָהּ בָהּ|במדבר טו לא}},    [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}},    {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מִצְוֹת''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}},   {{צמ|לֹא תֹסִפוּ עַל '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת '''מצות''' ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם|דברים ד ב}},    {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}.
'''דבר''' - מקביל אל '''מצוה''' , מכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל בפסוקים:
 
הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול ( '''בז לדבר''' ) לעומת יחס של יראת כבוד ( '''ירא מצוה''' ).▼
::* {{צמ|כִּי '''דְבַר ה'''' '''בָּזָה''' וְאֶת '''מִצְוָתוֹ''' הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עונה בָהּ|במדבר טו לא}}
::* [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}}
::* {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מצות''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}}
::* {{צמ|לֹא תֹסִפוּ עַל '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת '''מצות''' ידוד אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם|דברים ד ב}}
::* {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}
 
'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''' , ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:▼
▲הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול ( '''בז לדבר''' ) לעומת יחס של יראת כבוד ( '''ירא מצוה''' ).
 
1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו ב {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כב כה}},   {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}},   {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}}.
▲'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''' , ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:
 
לפי זה, '''ישולם''' = יקבל שכר ממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' ה' יאבד את רכושו: {{צפ|תוכן=הבוזה אחד מדברי תורה, סוף מתמשכן עליו}}, ומי שמתייחס '''ביראת''' -כבוד '''למצוות''' ה' יקבל '''תשלום''' , שכר {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . ▼
1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו בפסוקים:
 
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ' '''תשלום''' ' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.▼
::* {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כב כה}}
::* {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}}
::* {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}}
 
2. גופנית: '''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל ב {{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}},   {{צמ|בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם ידוד וּכְלֵי זַעְמוֹ '''לְחַבֵּל''' כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}},   {{צמ|וְנִבְהָלוּ צִירִים '''וַחֲבָלִים''' יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם|ישעיהו יג ח}},   {{צמ|כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק '''בַּחֲבָלֶיהָ''' כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'|ישעיהו כו יז}},   [[ישעיהו לב ז]]: " {{צ|וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ '''לְחַבֵּל'''}} {{צ|ענוים[עֲנִיִּים]}} {{צ|בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט}} ".
▲לפי זה, '''ישולם''' = יקבל שכר ממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' ה' יאבד את רכושו: {{צפ|תוכן=הבוזה אחד מדברי תורה, סוף מתמשכן עליו}}, ומי שמתייחס '''ביראת''' -כבוד '''למצוות''' ה' יקבל '''תשלום''' , שכר {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . 
 
▲פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ' '''תשלום''' ' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.
 
2. גופנית: '''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל בפסוקים:
 
::* {{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}}
::* {{צמ|בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם ידוד וּכְלֵי זַעְמוֹ '''לְחַבֵּל''' כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}}
::* {{צמ|וְנִבְהָלוּ צִירִים '''וַחֲבָלִים''' יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם|ישעיהו יג ח}}
::* {{צמ|כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק '''בַּחֲבָלֶיהָ''' כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'|ישעיהו כו יז}}
::* [[ישעיהו לב ז]]: " {{צ|וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ '''לְחַבֵּל'''}} {{צ|[עניים]}} {{צ|בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט}} " {{קטן|קטן= (קרי)|}}
 
לפי זה, '''ישולם''' = יהיה שלם בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעות, ופירוש הפסוק הוא: מי שמזלזל בדבר ה', גורם לעצמו נזקים: {{צפ|תוכן=המבזה מה ממצוות ה' הוא חובל בעצמו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , ומי שמתייחס ביראת כבוד למצוות ה', מביא על עצמו שלום ושלוה.
 
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע ע"פ דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם''' .
 
רעיון דומה נמצא ב [[משלי יט טז]]: {{צ|שֹׁמֵר '''מִצְוָה''' - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, '''בּוֹזֵה''' דְרָכָיו - יומת[יָמוּת]}} ( [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|פירוט]] ).
 
- עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים: ▼
-
 
3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''' , שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .▼
▲עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:
 
▲3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''' , שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .
 
4. {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[שערי תשובה ג קעו]] )|}} .
שורה 71 ⟵ 50:
 
 
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת, כמו ב {{צמ|וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ '''וַיִּבֶז''' עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה|בראשית כה לד}}( [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ),    {{צמ|וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה '''וַיִּבְזֻהוּ''' וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ|שמואל א י כז}},    {{צמ|וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד '''וַיִּבְזֵהוּ''' כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה|שמואל א יז מב}},   {{צמ|'''וַיִּבֶז''' בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי|אסתר ג ו}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] ),   {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}}.
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת:
 
6. ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} .▼
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
::* {{צמ|וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ '''וַיִּבֶז''' עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה|בראשית כה לד}}( [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ).
::* {{צמ|וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה '''וַיִּבְזֻהוּ''' וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ|שמואל א י כז}}
::* {{צמ|וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד '''וַיִּבְזֵהוּ''' כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה|שמואל א יז מב}}
::* {{צמ|'''וַיִּבֶז''' בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי|אסתר ג ו}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] )
::* {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}}
 
▲הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
▲6. ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} .
 
▲::*מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;
 
▲::*ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם''' , כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט,  ע"פ חז"ל)|}} .
 
</div> </div> </div>
 
<noinclude>▼
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם|ביאור:בז לדבר - יחבל לו, וירא מצוה - הוא ישולם}}}}
 
 
 
 
▲<noinclude>
[[קטגוריה:במדבר טו לא|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:דברים ו ו|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:משלי יג יג|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:צדק פרטי|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי יג יג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/13-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-06-25.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/13-13.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/13-13}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_יג_יג"