ביאור:משלי יב כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב כו|כז|יב כח|קטגוריה=1}}
 
= לא יחרוך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.|משלי יב כז}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
בעל-הון שהשיג את רכושו במעשי '''רמיה וציד''' , '''לא''' יוכל להציגו לראווה בעד '''החרכים''' (החלונות), כי הבריות ישנאו אותו על עושרו;   אולם יש בעל-הון שהוא '''אדם יקר''' - נכבד וחשוב בעיני הבריות, והוא אותו אדם שהשיג '''הון''' בכישרון, '''חריצות''' ויוזמה.
 
בעל-הון שהשיג את רכושו במעשי '''רמיה וציד''' , '''לא''' יוכל להציגו לראווה בעד ב'''החרכיםחרכים''' (החלונות), כי הבריות ישנאו אותו על עושרו;   אולם יש בעל-'''הון''' שהואשהשיג '''אדם יקרחרוץ''' -בזכות נכבדכישרונו וחשוב בעיני הבריותועבודתו, והואיביא אותולו אדם שהשיגכבוד ו'''הוןיקר''' בכישרון,בעיני '''חריצות''' ויוזמההבריות.
==סגולות==
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
הציבור לא אוהב את בעלי ההון, אותם 1% שרכושם גדול יותר משל ה-99% האחרים. אולם הציבור (לפחות בישראל) גם מבחין בין שני סוגים של בעלי הון. אלה שהשיגו את הונם בחריצות, ביושר ובכישרון, כגון: סטף וורטהיימר או יוסי ורדי, זוכים לכבוד ולהערכה - למרות עושרם. השנאה מכוונת כלפי בעלי ההון שהשיגו את הונם תוך ניצול קשרים עם השלטון, שוחד הונאה ורמיסת הזולת. כך נרמז בפסוק שלנו:
 
'''יחרוך''' = מלשון חרך, חלון;   '''לא יחרוך רמיה צידו''' = מי שהשיג את הונו במעשי '''רמיה''' ובמעשי '''ציד''' (פגיעה בזולת), לא יוכל להציג את הונו לראווה מן החלון, כלומר לא יוכל להתפאר ברכושו - הרכוש הזה יעורר כלפיו בוז ושנאה מצד הציבור.
 
'''יקר''' [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= חשוב ונכבד]] ;   '''והון אדם יקר חרוץ''' = רכושו של אדם מכובד, הוא בהכרח רכוש חרוץ - רכוש שהושג בחריצות, כי רק רכוש כזה זוכה לכבוד והערכה בציבור.
 
==דקויות==
שורה 26 ⟵ 22:
'''יקר''' - מי יקר?
 
1. לפי סדר המילים בפסוק, האדם הוא היקר, כלומר: רכושו של '''אדם יקר''' - נכבד וחשוב בעיני הבריות - הוא בוודאי רכוש ''' חרוץ''' , רכוש שהושג בחריצות, כי אחרת לא היו מכבדים אותו {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} ; או: רכושו של האדם היקר והנכבד יתקיים בידו כמו '''חרוץ''' , זהב מסוג משובח {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
2. אולם הביטוי '''הון יקר''' מופיע עוד פעמיים בספר משלי (ראו [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|יקר]] ), ולכן נראה שההון הוא היקר, ושיעור הכתוב הוא "והון אדם חרוץ = הון יקר", או "והון יקר לאדם חרוץ"' {{קטן|קטן= (רש"י,  מלבי"ם ביאור המילות)|}} : רכושו של האדם החרוץ מביא לו כבוד ויקר, כי הוא יכול להתפאר בו בלי חשש. וכן {{צפ|תוכן=רכושו מוערך '''ויקר''' בעיניו, כי הוא התאמץ כדי להשיגו}} {{קטן|קטן= (אברהם גוטליב)|}} .
 
</div> <div class="advancedcell hqblot longcell">
 
==הקבלות==
פסוקים על הניגוד [[ביאור:חריצות - רמיה|חריצות - רמיה]] .
 
פסוקים על [[ביאור:איך להתעשר|הון]] . 
 
ע"פ רמ"ד וואלי, החצי הראשון של הפסוק רומז לעשו, {{צמ|אִישׁ יֹדֵעַ '''צַיִד'''|בראשית כה כז}}( [[ביאור:איש תם יושב אוהלים|פירוט]] ): " {{צפ|תוכן=וכן אירע לעשו, שאמר לו אביו,}} [[בראשית כז ג]]: {{צ|וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה[צָיִד]}} {{צפ|תוכן=, קסבור שיהיה צדיק וראוי לקבל האורות הראויים אל הצדיק, אבל ה' יתברך העיר את רוח רבקה, שתשלח את יעקב הצדיק ליטול את שלו, ויישאר הרשע בידיים ריקניות, כמו שאמר לו יצחק,}} {{צמ|מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה|בראשית כז לג}}{{צפ|תוכן=, כי הכיר עכשיו ביעקב שהוא היה הצדיק, ולכן יתקיימו בידו האורות וההשפעות הראויים אל הצדיק, ויאבדו מידו של עשו הרשע, בסוד: '''לא יחרוך רמיה צידו'''}} ".
שורה 41 ⟵ 34:
והחצי השני רומז ליעקב, " {{צפ|תוכן=לרמוז איזהו הון המתקיים אל האדם, והוא העשוי בתמימות ובזריזות ולא בדרך רמאות, כי אדם כזה נקרא יקר, וגם נקרא הון העשוי בדרך הזה הון יקר... שעשאו על-ידי זריזותו, כעניין שנאמר,}} {{צמ|הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי|בראשית לא מ}}{{צפ|תוכן=, ונתקיים בו מה שכתוב בכאן: '''והון אדם יקר חרוץ'''}} ".
 
ראו עוד: פסוקים על הניגוד [[ביאור:חריצות - רמיה|חריצות - רמיה]] ;  פסוקים על [[ביאור:איך להתעשר|הון]] .
</div>
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
הציבור לא אוהב את בעלי ההון, אותם 1% שרכושם גדול יותר משל ה-99% האחרים.   אולם הציבור (לפחות בישראל) גם מבחין בין שני סוגים של בעלי הון. אלה שהשיגו את הונם בחריצות, ביושר ובכישרון, כגון: סטף וורטהיימר או יוסי ורדי, זוכים לכבוד ולהערכה - למרות עושרם.   השנאה מכוונת רק כלפי בעלי -ההון שהשיגו את הונם תוך ניצול קשרים עם השלטון, שוחד הונאה ורמיסת הזולת. כך נרמז בפסוק שלנו:
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לא יחרוך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ|ביאור:לא יחרוך רמיה צידו, והון אדם יקר חרוץ}}}}
 
'''יחרוך''' = מלשון חרך, חלון;   '''לא יחרוך רמיה צידו''' = מי שהשיג את הונו במעשי '''רמיה''' ובמעשי '''ציד''' (פגיעה בזולת), לא יוכל להציג את הונו לראווה מן החלון, כלומר לא יוכל להתפאר ברכושו - הרכוש הזה יעורר כלפיו בוז ושנאה מצד הציבור.
 
'''יקר''' [[ביאור:יקר = נכבד וחשוב|= חשוב ונכבד]] ;   '''והון אדם יקר חרוץ''' = רכושו של אדם מכובד, הוא בהכרח רכוש חרוץ - רכוש שהושג בחריצות, כי רק רכוש כזה זוכה לכבוד והערכה בציבור.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:ציפורים כמשל|משלי יב כז]]
[[קטגוריה:אמת ושקר בספר משלי|משלי יב כז]]
[[קטגוריה:עושר בספר משלי|משלי יב כז]]
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|משלי יב כז]]
[[קטגוריה:משלי יב כז|משלי יב כז]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/12-27.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-12-17.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/12-27.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/12-27}}
 
</noinclude>