ביאור:משלי יב כה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב כד|כה|יב כו|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ - יַשְׁחֶנָּה, וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה.|משלי יב כה}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
כאשר '''דאגה''' מופיעה '''בליבו''' (רגשותיו ומחשבותיו) של '''איש''' - עליו להשתלט עליה ולגרום לה '''להשתחוות''' לו - להפוך את הדאגה למשרתת העוזרת לו להתכונן לסכנות; '''ו'''לאחר שהתכונן כראוי, יאמר לעצמו '''דבר טוב''' מנחם ומרגיע, שיהפוך את הדאגה ל'''שמחה'''.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
==דקויות==
===מדוע נאמר '''ישמחנה''' בלשון נקבה?===
1. ייתכן שהכינוי מתייחס לדאגה - {{צפ|תוכן=יהפוך את הדאגה לשמחה}} {{קטן|קטן= (דעת מקרא, ודומה לזה מצודת דוד)|}} .
2. אך רוב המפרשים פירשו שהכינוי מתייחס ל'''איש''' או ל'''לב''' {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} , ולפי זה היה ראוי לכתוב "ישמחנו". אולי נכתב '''ישמחנה''' כדי שיהיה חרוז: '''ישחנה - ישמחנה'''. אמנם חרוזים אינם נפוצים בתנ"ך, אבל ישנם פסוקים שבהם רואים בבירור שהכותב השתדל ליצור חרוז, למשל: {{צמ|וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו '''כָּכָה''', כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי '''אֹתָכָה'''...|שמות כט לה}}.
<div class="future">
5. יש שפירשו, שהנושא של '''יַשְחֶנָּה''' הוא הדאגה - הדאגה משפילה ומדכאת את האדם: {{צפ|תוכן=הדאגה תשחה קירות הלב}} {{קטן|קטן= (רבי יונה, ודומה לזה הגאון מווילנה)|}} .
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב '''תַּשְחֶנּוּ''' - דאגה בלשון נקבה, לב בלשון זכר.
</div> </div> <div class="cell ecot longbig">
==עצות==
'''דאגה''' היא [[ביאור:דאגה = חשש טבעי מפני אבדן של דבר חשוב|חשש מפני אובדן של דבר חשוב]] ; '''לב''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] . כאשר '''דאגה''' משתלטת ומושלת במחשבותיו של האדם, עליו לעשות שני דברים: '''יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה'''; ניתן לפרש כל אחד מהם בכמה דרכים, וכך למעשה ניתן להפיק מהפסוק עצות רבות להתמודדות עם דאגות:
א. הניקוד בספרים שלנו הוא '''יַשְׁחֶנָּה''' = בניין '''הפעיל''' מהשורש '''שחה''', שממנו גם הפועל "השתחוה" = התכופף בפני הזולת כאות לכניעה וקבלת מרות. ומכאן:
1. '''ישחנה''' = ישפיל אותה אל תת-ההכרה: {{צפ|תוכן=עת יעלה ציור הדאגה בלב... להשפיל הציור הלז ולהורידו אל עומק הנפש, ושם, בחושך שמו יכוסה, על-ידי שיסיח דעתו מרעיונות כאלה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . דאגות שנמצאות בתת-ההכרה מעוררות את האדם לאחריות, מבלי לעוות את שיקול הדעת שלו.
2. '''ישחנה''' = יגרום לתחושת הדאגה להשתחוות לו ולהיות כפופה לו. מטרתה של הדאגה - לשרת את האדם, בכך שהיא מכוונת אותו להיזהר מפני סכנות.
כך צריך האדם להתייחס לדאגה כשהיא מופיעה בליבו - כאל משרתת בלבד. אחרי שהאדם השתמש בדאגה, חשב על כל הסכנות המדאיגות והתכונן לקראתן במידת האפשר, הדאגה סיימה את תפקידה כמשרתת והאדם יכול "לפטר" אותה, כמו שמוסבר בהמשך הפסוק:
'''דָבָר''' [[ביאור:דבר = דיבור|= דיבור]] ; '''דבר טוב''' = דיבור שיש בו נחמה והבטחה לעתיד טוב יותר, כמו ב {{צמ|וַיַּעַן ה' אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי '''דְּבָרִים טוֹבִים''', דְּבָרִים נִחֻמִים|זכריה א יג}}.
'''יְשַׂמְּחֶנָּה''' = יהפוך את הדאגה לשמחה; '''ודבר טוב ישמחנה''' = השלב השני בהתמודדות עם דאגה הוא לשמוע דיבורים המביעים עמדה הפוכה מזו שמביעה הדאגה - דיבורים המסבירים, שאם האדם אכן יממש את המסקנות שהגיע אליהן בעקבות הדאגה, יתנהג בזהירות ויתכונן לסכנות האפשריות, המצב יהיה '''טוב'''. אפשר לשמוע דיבורים כאלו מידידים שמשוחחים עמם על הדאגות, ואפשר גם שהאדם עצמו ידבר עם עצמו ויגיד לעצמו דברים טובים.
דיבורים טובים יהפכו את הדאגה לשמחה, והשמחה תתן לאדם כוח ליישם את המסקנות שהגיע אליהם לפני כן, בזכות הדאגה.
ב. וחכמי התלמוד קראו '''ישׂחנה''' בסי"ן: {{צפ|תוכן=רב אמי ורב אסי: חד אמר '''יסיחנה מדעתו''', וחד אמר '''ישיחנה לאחרים'''}} {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סנהדרין ק:)|}} . האדם יכול להתמודד עם הדאגה בעצמו או בעזרתם של אנשים אחרים:
3. '''יסיחנה מדעתו''' = יסיר את תחושת הדאגה מהמודעות, ידחיק אותה אל תת-ההכרה;
4. '''ישיחנה לאחרים''' = ישוחח עם אנשים אחרים, שיעזרו לו להכניס את הדאגה למידה המתאימה. כל אדם רואה את המציאות מכיוון אחר; בתפיסה של כל אדם יש עובדות מציאותיות ויש דמיון; המציאות משותפת לכולם, אבל הדמיון הוא אישי לכל אחד ואחד. ולכן, כשכמה אנשים '''משוחחים''' ו"מצליבים" את התפיסות שלהם, הם מבררים מהו החלק המשותף (שהוא המציאות), ומהו החלק הדמיוני. כשהדאגה משתלטת על האדם, והוא משוחח על כך עם אחרים, הם עוזרים לו לראות, מהן העובדות המציאותיות שבאמת צריכות להדאיג אותו, ולגביהן הוא צריך לפעול; ומהן העובדות הדמיוניות, שאותן הוא צריך לשכוח ולהוציא מדעתו. וייתכן שהכוונה שהאדם צריך '''להשיח''' את דאגותיו לה' - לספר לו על הדברים שמדאיגים אותו; כמו ב {{צמ|גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ|משלי טז ג}}( [[ביאור:ספר הכל לה'|פירוט]] ). '''שיחה''' היא מכינוייה של התפילה.
פסיכולוגים בימינו נחלקים בשאלה דומה, לגבי הטיפול הרצוי לנפגעי פוסט-טראומה. יש אומרים שעדיף לשוחח על הטראומה, יש אומרים שעדיף להדחיק אותה, ויש אומרים שהדבר תלוי באדם: בדרך-כלל עדיף לתת לאדם להתמודד עם הפוסט-טראומה לבד ({{צפ|תוכן=יסיחנה מדעתו}}), ורק אם המנגנון הטבעי לא עובד יש לסייע לו על-ידי שיחות ({{צפ|תוכן=ישיחנה לאחרים}}). לפירוט ראו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3586712,00.html ד"ר איתי גל, "פרויד מתהפך", ynet 24.8.08] .
'''ודבר טוב ישמחנה''' -
בפרט, לימוד דברי תורה וחכמה יכול לשמח את האדם ולהשכיח ממנו את הדאגות: {{צפ|תוכן=יעסוק בתורה, והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , {{צפ|תוכן=כאשר ישכיל אדם בדבר חכמה או במועצות ודעת, וייגלה אליו מחשוף האמת וסוד הנכוחה, ישמח לבו}} {{קטן|קטן= (רבי יונה גירונדי)|}} , {{צפ|תוכן=כי כל הנותן עליו עול תורה, פורקים ממנו הדאגות}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה ע"פ אבות דרבי נתן)|}} .
---
עצה על-דרך הרמז: {{צפ|תוכן=כל דאגה היא מצד נחש הקדמוני, שגרם דאגה לכל העולם. ושם י"ה הוא שמכניעו וישפילנו עד עפר, בסוד: הוא ישופך ראש, כי שם י"ה הוא הראש של השם הקדוש. ואם יכוון בשם י"ה, יכניע את הנחש ויסיר את דאגתו. ולכן תראה במילת '''ישחנה''' - נחש למפרע, כלוא בשם י"ה שמכניעו ומתיש את כוחו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
</div> </div> </div>
<noinclude>
[[קטגוריה:איוב לב כ|משלי יב כה]]
[[קטגוריה:משלי יב כה|משלי יב כה]]
[[קטגוריה:סגלות משלי יב|משלי יב כה]]
{{מידה רעה|מידת העצבות}}
[[קטגוריה:רגשות בספר משלי|משלי יב כה]]
[[קטגוריה:שמחה וצער בספר משלי|משלי יב כה]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|