ביאור:משלי יא כב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא כא|כב|יא כג|קטגוריה=1}}
<div class="page single_height">
{{צמ|נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם.|משלי יא כב}}
<div class="short"> <div class="tirgum">
כמו '''נזם זהב''' , שכאשר שמים אותו '''באף''' של '''חזיר''' הוא רק מדגיש את כיעורו ולכלוכו של החזיר -▼
▲כמו '''נזם זהב'''
כך גם '''אשה יפה''' אשר '''הטעם''' (תכונות האופי והשכל) '''סר''' והתרחק ממנה, היופי החיצוני שלה רק מדגיש את כיעורה הפנימי.▼
▲כך גם '''אשה יפה''' אשר '''הטעם''' (
==דקויות==▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
▲==דקויות==
'''טעם''' הוא [[ביאור:טעם = תכונה פנימית המתגלה כלפי חוץ|התכונות הפנימיות המתגלות כלפי חוץ, ובמיוחד - השכל וההגיון של האדם]] ; '''אישה יפה וסרת טעם''' = כשלאישה יפה אין שכל, היופי החיצוני אינו מייפה את נפשה אלא רק מדגיש את חוסר-טעמה; כמו '''נזם זהב באף חזיר''' .▼
▲'''טעם''' הוא [[ביאור:טעם = תכונה פנימית המתגלה כלפי חוץ|התכונות הפנימיות המתגלות כלפי חוץ, ובמיוחד - השכל וההגיון של האדם]] ; '''אישה יפה וסרת טעם''' = כשלאישה יפה אין שכל, היופי החיצוני אינו מייפה את נפשה אלא רק מדגיש את חוסר-טעמה; כמו '''נזם זהב באף חזיר''' המדגיש את לכלוכו של החזיר.
בשני המקרים, הפנימיות קודמת לחיצוניות: ניקיון הגוף קודם ליופיים של התכשיטים החיצוניים לו, וטוב-טעמו של השכל קודם ליופי של הגוף החיצוני לו: " {{צפ|תוכן=הודיענו המקרא הזה, כי כאשר העדיים}} [התכשיטים] {{צפ|תוכן=טפלה לגופים, כן הגוף טפל לנפש החכמה. וכאשר לא יתייפה הגוף המשוקץ בעדיים, כן לא תתייפה נעדרת השכל ביופי הגוף. ואמר 'אשה יפה', מפני שיבחנו בני האדם היופי מן הנשים}} [אנשים בדרך-כלל מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונת היופי כאשר הם מסתכלים על נשים] {{צפ|תוכן=, על כן הודיע, כי אישה '''סרת טעם''' לא תתייפה '''ביופי''' המראה והתואר, כאשר לא יתייפה גוף '''החזיר''' '''בנזם הזהב''' . כי כשהעיקר גרוע ופחות, לא יתעלה בטפלה...}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} .▼
▲בשני המקרים, הפנימיות קודמת לחיצוניות: ניקיון הגוף קודם ליופיים של התכשיטים החיצוניים לו, וטוב-טעמו של השכל קודם ליופי של הגוף החיצוני לו: " {{צפ|תוכן=הודיענו המקרא הזה, כי כאשר העדיים}} [התכשיטים] {{צפ|תוכן=טפלה לגופים, כן הגוף טפל לנפש החכמה. וכאשר לא יתייפה הגוף המשוקץ בעדיים, כן לא תתייפה נעדרת השכל ביופי הגוף. ואמר 'אשה יפה', מפני שיבחנו בני האדם היופי מן הנשים}} [אנשים בדרך-כלל מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונת היופי כאשר הם מסתכלים על נשים] {{צפ|תוכן=, על כן הודיע, כי אישה '''סרת טעם''' לא תתייפה '''ביופי''' המראה והתואר, כאשר לא יתייפה גוף '''החזיר''' '''בנזם הזהב'''
</div> <div class="cell hqblot longbig">
{{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר '''נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם'''}} {{קטן|קטן= ( [[משנה אבות ו ב]] )|}} ; {{צפ|תוכן='''נזם זהב באף חזיר''' - שאינו משמרו אלא הולך ונובר באשפה וממאיס, כן תלמיד חכם שחסר מטעמים של תורה הוא מאוס כמנודה הזה:}} {{קטן|קטן= (ברטנורא שם)|}} .▼
{{צפ|תוכן='''נזם זהב באף חזיר''' - אם אתה נותן כל כסף באף חזיר, הוא הולך ומלכלכו בטיט ובצואה, ואם אינו מדיחו - מורח, כך, אם הולך תלמיד חכם אצל זונה ועושה צרכיו עמה, מקלקל תורתו, לכך נאמר: '''נזם זהב באף חזיר''' . '''אשה יפה וסרת טעם''' - אמר רבי אלכסנדרי: שמסירה תורה ממנו. אבל כל מי שעובר על פתח ביתה ואינו מתאוה ליפיה, הקב"ה קורא לו צדיק, שנאמר: "תאוות צדיקים אך טוב, תקוות רשעים עברה" - מהו עברה? אמר רבי יוחנן: שעברה תקוותו של רשע באותה עבירה שעבר}} {{קטן|קטן= ( [[מדרש משלי (בובר) יא כב]] )|}} .▼
{{צפ|תוכן=נמצא, כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם, נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול, ועליו נאמר '''נזם זהב באף חזיר''' וגו', כי עוד טומאתו בו מלובש תוך הקליפות, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא עה:): "זכה - נעשית לו תורתו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם המות"}} {{קטן|קטן= ( [[שערי קדושה א ב]] )|}} .▼
==הקבלות==
שורה 34 ⟵ 30:
החזיר הוא אחת מהחיות הטמאות, ויש לו סימן אחד של טהרה וסימן אחד של טומאה. סימן הטהרה הוא חיצוני - מפריס פרסה; וסימן הטומאה הוא פנימי - לא מעלה גרה (יש מפרשים, שחיות שאינן מעלות גרה נחשבות לטמאות, כי הן מעכלות את מזונן על-ידי שרצים שנמצאים במעיים שלהן; {{קטן|קטן= הרב אברהם קורמן, "הטהור והמותר"|}} ). אם כך, החזיר מסמל שילוב של חיצוניות יפה עם פנימיות מקולקלת. כך הבינו גם חכמי המדרש את משמעותו הרוחנית של החזיר, בביקורתם על מלכות רומי: {{צפ|תוכן=למה הוא מושלה לחזיר? אלא, מה חזיר הזה, בשעה שהוא רודף הוא מפשיט את טלפיו, כלומר שאני טהור, כך מלכות הזאת הרשעה גוזלת וחומסת, ונראית כאלו מצעת את הבימה}} {{קטן|קטן= ( [http://www.nechama.org.il/pages/285.html בראשית רבה סה א] )|}} .
ועוד: המילה גֵּרָה באה מהמילה גרון (החיה מעלה את מזונה אל פיה דרך הגרון), אך על-דרך הדרש ייתכן שהיא מסמלת גֵּרוּי יצרים: החיות הטהורות הן '''מעלות גרה'''
-
אביגיל הכרמלית היתה '''אישה יפה ובעלת טעם''' (שכל):
::* [[שמואל א כה ג]]: {{צ|וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל, וְהָאִשָּׁה '''טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר''' , וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו[כָלִבִּי]}}▼
▲::* [[שמואל א כה ג]]: {{צ|וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל, וְהָאִשָּׁה '''טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר'''
::* {{צמ|וּבָרוּךְ '''טַעְמֵךְ''' וּבְרוּכָה אָתְּ, אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי|שמואל א כה לג}}
לאישה כזאת היופי הוא דבר טוב ורצוי, כמו תכשיט המעטר ומדגיש את חכמתה {{קטן|קטן= (ע"פ רמ"ד ואלי)|}} .
כך גם ב {{צמ|שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל|משלי לא ל}}( [[ביאור:שקר החן והבל היופי?!|פירוט]] ). וראו גם:<span id="qijurim22">▼
▲
[[ביאור:יוון וישראל: האם היופי חשוב?|יוון וישראל: האם היופי חשוב? / חגי הופר]] .
ישנו פסוק נוסף שבו הגוף נחשב כתכשיט לנפש, {{צמ|הַמַּשְׂבִּיַע בַּטּוֹב '''עֶדְיֵךְ'''
בפסוק הקודם נאמר, {{צמ|יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע, וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט|משלי יא כא}}, ופירשו חז"ל: " {{צפ|תוכן=המרצה מעות לאשה '''מידו לידה''' בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא):}} {{צפ|תוכן=יד ליד לא ינקה רע}} {{צפ|תוכן=- לא ינקה מדינה של גיהנם}} " {{קטן|קטן= (מסכת כלה א א, [[ביאור:בבלי ברכות דף סא|תלמוד בבלי ברכות סא.]] )|}} . כנראה שגם בימיהם, כמו בימינו, היו חשפניות, והיו גברים ששילמו להן כדי להסתכל עליהן, וחז"ל יצאו בחריפות נגד גברים אלה ( [[ביאור:יד ליד לא יינקה|פירוט]] ). הפסוק שלנו ממשיך את הרעיון ומגנה גם את החשפנית עצמה, '''אישה יפה וסרת טעם''' המבזה את יופיה כמו '''נזם זהב באף חזיר'''
</div> <div class="
==עצות==
מטרת הפסוק היא להדגיש את מעלת הפנימיות ('''טַעַם''') על החיצוניות ('''יופי'''). יחס החשיבות בין חיצוניות לפנימיות הוא כיחס הגדלים בין נזם אחד לבין כל הגוף.
על-פי הפשט, '''היופי''' בפסוק הוא גופני, והפסוק פונה לגבר ולאשה:
1. לגבר: כשאתה פוגש אישה, שים לב לאופי ואל תישבה בקסמי היופי - אם האופי שלה מקולקל אתה צריך להיגעל ממנה כמו שהיית נגעל מחזיר עם תכשיטים.
2. לאשה: השקיעי בתיקון האופי יותר מבטיפוח היופי. אם אופייך יהיה מקולקל, היופי עלול להכשיל אותך כמו חזיר המתפלש בבוץ.
ועל-דרך הדרש, '''היופי''' בפסוק הוא תורני - גם יופייה של התורה מתלכלך כאשר לומדיה הם בעלי מידות רעות:
<noinclude>▼
▲3. {{צפ|תוכן=
{{מידה טובה|מידת היופי|בלי קטגוריה}}▼
▲4. " {{צפ|תוכן=
▲5. {{צפ|תוכן=
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:נישואין ומשפחה בספר משלי|משלי יא כב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי יא|משלי יא כב]]
[[קטגוריה:סיפורים מקבילים לפסוקי משלי|משלי יא כב]]
[[קטגוריה:תכשיטים|משלי יא כב]]
[[קטגוריה:משלי יא כב|משלי יא כב]]
[[קטגוריה:תהלים קג ה|משלי יא כב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|