ביאור:משלי יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 31:
 
ולעומת זאת - '''סלף בוגדים''' הוא השקפת העולם המסולפת של האנשים כפויי-הטובה כלפי ה', שאינם זוכרים את כל הטובות שקיבלו מה', וברגע שהם נתקלים בקושי, הדבר '''משדד''' - שובר ומייאש אותם.
 
</div> <div class="cell full longcell">
 
==לעיון נוסף==
 
[[ביאור:מבנה משלי יא-03|המאמר המקורי]]
 
==פירושים בתלמוד==
 
מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם'''; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .
 
בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם''', מלוה מקיים בו בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} {{קטן|קטן= ( [[:בבא מציעא לה א|בבא מציעא לה א, תרגום לעברית]] )|}} , {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
 
==פירוש הרב יונה גירונדי==
 
[[:רבנו יונה על משלי יא ג|רבנו יונה גירונדי]] כתב כמה פירושים לפסוק זה; מכיוון שלא הבנתי אותם עד הסוף, אני מביא אותם כאן כלשונם:
 
===תמת ישרים תנחם===
1.{{צפ|תוכן='''שלמות''' המידות המגעת אל '''הישרים''' מתולדת ישרם - כי ישרם יעזרם בכל אשר יגבירו תאוותם והרגל הנהגתם לקנות המידות הטובות - היא '''תנחם''' לשמרם מכל מכשול במעשיהם, כמו שכתוב (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך"}}.
 
2. {{צפ|תוכן=[הישרים] אינם צריכים לטרוח להנחות תומתם, כעניין שנאמר (איוב לא יח): "ומבטן אמי אנחנה", אבל תומתם תנחה אותם, רצה לומר, כי התמימות נקל לישר בדרך; ונאמר (משלי יד ו): "ודעת לנבון נקל". וכי אהבת היושר והכרתו, תתקן את כל המידות כשהשגיח עליהן, '''והתמימות''' המגעת מן '''היושר''' - '''תנחה''' את בעליה}}.
 
===וסלף בוגדים ישדם===
1. {{צפ|תוכן='''הסלף''', שהוא היפך היושר, הנמצא בתולדת '''הבוגדים''' - '''ישדם''' ויכלם, כי לא ישיגו דרך מדרכי הנכוחה עד אשר יסירו הסלף מקרבם, וישלחו יד במידה ההיא למשאות [למחות] אותה משרשיה}}.
 
2. {{צפ|תוכן=הבגידה היפך ליושר, כי היפך ליושר במידות - משלם רעה תחת טובה. '''וסלף בוגדים''' הוא העיקשות וחילוף המידות הטובות המגיע אליהם ממידת הבגידה, כי הם מתחזקים בכל יום בפועל מידת בגידתם, וכוח תאוותם להיפך היושר, ועל ידי כן קונין המידות הרעות; והסלף ההוא '''ישדם''', שלא ימשלו לשוב אל הנכונה, מעניין שנאמר (משלי י כא): "ואוילים בחסר לב ימותו"}}.
 
3. {{צפ|תוכן=או לשון קללה, שמקלל אותם לעוצם גנות מידתם, על דרך (משלי י לא): "ולשון תהפוכות תיכרת"}}.
 
==פירושים נוספים==
 
יש שהסיקו מכאן, שהאדם צריך להגביל את עצמו ולא להתעסק בנושאים שלמעלה מהבנתו, ובפרט, לא לנסות לעשות מהפכות ולהרוס את סדרי העולם: {{צפ|תוכן=במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים, '''ירא את ה' בני ומלך, עם שונים אל תתערב''', '''ותומת ישרים תנחם'''}} {{קטן|קטן= ( [[עין איה על שבת א לב]] ; ראו גם ליקוטי עצות תמימות)|}} .
 
</div> </div> </div>