|
==הקבלות==
הניגוד בפסוק זה הוא בין '''מקור''' מים '''חיים''', לבין '''חמס''', שגם הוא נמשל למשקה: {{צמ|כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין '''חֲמָסִים''' '''יִשְׁתּוּ'''|משלי ד יז}}( [[ביאור:מבנההרצון משלילהכשיל הוא רעל ד-17נפשי|פירוט]] ) {{צמ|מְקַצֶּה רַגְלַיִם, '''חָמָס''' '''שֹׁתֶה''', שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל|משלי כו ו}}( [[ביאור:מבנהשליחות משלי כו-06קטלנית|פירוט]] )
דבריו של הצדיק הם מים הנותנים חיים לעולם, ודבריו של הרשע מכסים את העולם בשטפון של קלקול והשחתה.
פיהם של הרשעים מכסה את העולם בחמס, אך קודם-כל הוא מכסה בחמס אותם עצמם, {{צמ|בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס|משלי י ו}}( [[ביאור:מבנהברכות משלילראש י-06צדיק, ופי רשעים יכסה חמס|פירוט]] ).
משמעות הביטוי "פי רשעים יכסה חמס" בשני הפסוקים היא שונה - בפסוק שלנו פיהם של רשעים מכסה בחמס את העולם, ובפסוק הקודם פיהם של רשעים מכסה בחמס אותם עצמם: {{צפ|תוכן=ואין פתרון מקרא זה דומה לפתרון העליון, והענין יורה עליהם}} {{קטן|קטן= (רש"י, וכן דעת מקרא)|}} .
ראו גם {{צמ|'''פִּי צַדִּיק''' יָנוּב חָכְמָה, וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת|משלי י לא}}( [[ביאור:מבנהפי משליצדיק י-31ינוב חכמה, ולשון תהפוכות תיכרת|פירוט]] )
</div> <div class="cell ecot longrightlongbig">
==עצות==
2. כשמתקשרים אליה להציע לה להתחבר לכבלים במבצע, היא לא מסתפקת בתשובה קצרה "לא מעוניינת", אלא מוסיפה דברי עידוד וחיזוק "תודה שטרחת להתקשר ולהציע לי, אבל אני לא רואה טלביזיה, אני מעדיפה ללכת לשיעורי תורה, רוצה להצטרף?"
3. כשהיא רואה ילדה שנפגעה, בגלל שילדה אחרת העליבה אותה, היא הולכת לילדה שנפגעה, אומרת לה שהיא חמודה כדי לנחם אותה, ואז הולכת לילדה שפגעה ומבקשת ממנה שתתנצל, ואז חוזרת לילדה שנפגעה ואומרת לה "הנה, היא ביקשה סליחה, היא באמת מצטערת", וכך משלימה בין חברותיה ומחזירה אותן לחיים (והפסוק הבא רומז לכך, {{צמ|...וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה|משלי י יב}}( [[ביאור:מבנהשנאה משלי י-12 הגורם העיקרי לריב|פירוט]] )).
4. כשמישהו פונה אליו ומנסה להגיד לו דברי גנאי על הזולת ללא צורך, הוא עונה "סליחה, אני לא מעוניין לשמוע, על-פי התורה אסור לשמוע דברי לשון הרע".
{{צפ|תוכן=ואל תתמה שיהיה כוח כל-כך גדול אל הדיבור להמשיך טובה או רעה אל האדם! כי האדם נברא בצלמו ובדמותו של בוראו, וכשם שהבורא ית' ברא את העולם בדיבורו, כך האדם בורא את עצמו בניין של טוב או של רע כפי דיבורו}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
</div> <div class="cell full longbig">
==לעיון נוסף==
[[ביאור:מבנה משלי י-11|המאמר המקורי]]
<div class="future">
==דרש ורמז / מטמוניות למשפחות סופרים==
===א. משל לחיי אברהם - אברהם ושרה מול אבימלך מלך גרר===
<h4>
"דרש".</h4>
(יא) מקור חיים פי צדיק: הקב"ה אמר לאבימלך, שפיו של<strong>
'''אברהם'''</strong>
הצדיק הוא "מקור חיים": (כ ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ '''וֶחְיֵה'''.
אברהם הצדיק אכן התפלל על אבימלך: (שם יז) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱ-לֹהִים וַיִּרְפָּא אֱ-לֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ:
ופי רשעים יכסה חמס: ואילו<strong>
'''אבימלך'''</strong>
הרשע כיסה על חמיסת שרה בדברי הצטדקות מיתממים, הן בדבריו לקב"ה והן בדבריו לאברהם אבינו, וגם בדבריו לשרה אמנו, נראה כמברך ובאמת קילל.
"רמז".
'''מ''' קו '''ר ח''' יי '''ם''' – ר"ת וס"ת '''מרח''', גימטריא של אברהם מר"ח (248). ר' פסוק יז.
'''(''' '''תנחומא לך לך טז''') אמר לו הקב"ה עד שלא תמול היה שמך אברם א' אחד ב' שנים ר' מאתים מ' ארבעים הרי מאתים וארבעים ושלשה ומנין אברים שבאדם רמ"ח מול והיה תמים כשמל א"ל הקב"ה לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם הוסיף לו ה' חמשה מנין רמ"ח אברים לפיכך והיה תמים.
''' צדיק''' – זה אברהם אבינו, ר' פסוק ג.
''' רשעים''' – זה אבימלך מלך גרר.
* גם בפסוקים כה, כז (פרוש ראשון), כתוב רשע/ים והכוונה לאבימלך
''' חמס''' – לשון קללה<strong> <sup>
6</sup> </strong>
. אבימלך קילל את שרה אמנו.
<h4>
אסמכתא.</h4>
בראשית כ ה-טז: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת! וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱ-לֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ... וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֶת כֹּל '''וְנֹכָחַת''':
'''רמב"ן: ''' (טז)...ואמר כי שרה לא נתפייסה לו, אבל עם כל זה היתה מתוכחת עמו בטענות, לאמר שלא תמחול לו, ובשבחה דבר הכתוב ואברהם נתפייס ויתפלל עליו, והוא כלשון ועם ישראל יתוכח (מיכה ו ב) אך דרכי אל פניו אוכיח (איוב יג טו) שם ישר נוכח עמו (שם כג ז).
'''בראשית רבה פרשה נב פסקה ו: ''' בתם לבבי הדא אמרת משמוש ידים היה.
'''שמות רבה פרשה כ פסקה א: ''' זה שאמר הכתוב (משלי כו) שוט לסוס ומתג לחמור...ומתג לחמור זה היה אבימלך אימתי (שם כ) כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך התחיל משבח עצמו ואומר (שם) בתם לבבי ובנקיון כפי ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי למה"ד לחמור שהיה אדם רוכב עליו ראה את התינוק בשוק קפץ עליו ולא הזיקו התחילו משבחין לחמור שדלג על התינוק ולא הזיקו אמר להם בעליו חייכם אילולי אני שהמשכתיו ברסן של פיו היה מזיקו כך אמרו כשר היה אבימלך שלא קירב אצל שרה אמר להם הקב"ה הוא היה מבקש ואני לא הנחתיו ואני הוא שמשכתיו שנאמר (תהי' קמ) אל תתן ה' מאויי רשע לכך נאמר (משלי כו) ומתג לחמור.
===ב. משל לחיי דוד - דואג כיסה את אחימלך בחמס===
<h4>
"דרש".</h4>
(יא) מקור חיים פי צדיק: פיו של<strong>
'''אחימלך'''</strong>
הצדיק היה מקור חיים לדוד, כששאל לו באורים ותומים.
ופי רשעים יכסה חמס: פיו של<strong>
'''דואג'''</strong>
הרשע היה מקור מוות לחמוס את חיי אחימלך. דואג סיפר לשאול, שאחימלך שאל לדוד באורים ותומים, ב"כיסוי"-בסתר, וזו הוכחה מובהקת לקשר של מרד.
<h4>
"רמז".</h4>
''' חיים''' – נמצא בשמותיהם של א '''חימ''' לך הוא א '''חיה''' בן א '''חי''' טוב.
'''(''' '''ש"א יד ג)וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב''' אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן י-הוה בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וגו'
'''(''' '''ש"א כב יא''') וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת '''אֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב''' הַכֹּהֵן וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים וגו'
'''(''' '''מעם לועז ש"א כא א ב''') יש אומרים שאחימלך זה אחיה בן אחיטוב שנזכר לעיל (יד ג)
''' רשעים''' – הוא דואג, ר' פסוק ג'.
''' יכסה''' – במספר קטן 14, דואג בגימטריא 14, ר' פסוק ו.
''' חמס''' – מחובר לדואג, ר' פסוק ו
<h4>
אסמכתא.</h4>
'''שמואל א פרק כב
(טו) הַיּוֹם הַחִלֹּתִי '''לִשְׁאָול''' '''{''' '''לִשְׁאָל''' '''} ''' '''לוֹ בֵא''' '''-''' '''לֹהִים''' חָלִילָה לִּי אַל יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכָל בֵּית אָבִי כִּי לֹא יָדַע עַבְדְּךָ בְּכָל זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדוֹל:
'''רש"י
(טו) היום החלותי לשאל לו - בתמיה, זה ימים רבים שצורך הצבור בו, שמינהו מוציא ומביא את ישראל, ומאז אני שואל לו בא-להים. חלילה לי - מעשות דבר זה למרד ומעל.
'''מדרש תהלים נב
דבר אחר ויגד לשאול מה ויגד אגדי ליה. א"ל, עשה לדוד מלך בחייך, לפי שאין נשאלין בתומים ואורים אלא למלך ולבית דין ולמי שצורך צבור בו, ודוד נשאל באורים ותומים. וכיון שאמר לו את הדבר, נכנס בלבו רוח קנאה. ומנין, שכן הוא אומר, (שם כב, יג) בתתך לו לחם וחרב. ולא דייך, אלא, ושאול לו בא-להים. לפיכך, בשביל זה, (שם, טז) מות תמות אחימלך.
'''ילק"ש,שמואל א כב,רמז קלא
א"ר לוי דואג לא נטרד אלא שהיה ממרה ב"ד, אמר לשאול אין נשאלין אלא למלך בלבד, א"ל אבנר ועמשא אמרו רבותינו נשאלין למלך ולב"ד ולמי שצורך הצבור בו ודוד צורך הצבור היה בו, והיה ממרה ואומר אין נשאלין אלא למלך בלבד אמרו לו חזור על כל הסנהדראות וחזר ואמרו לו כשם שאמרו אבנר ועמשא ולא שמע אליהם.
</div>
</div> </div> </div>
| 