|
גם קהלת מתאר מצב דומה, {{צמ|נִתַּן '''הַסֶּכֶל''' '''בַּמְּרוֹמִים''' רַבִּים|קהלת י ו}}: הסכל - הכסילות - נמצאת למעלה - קרוב לשלטון.
רעיון דומה נמצא ב {{צמ|פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת|משלי י טז}}( [[Tnk1/mlbim/mj/mjביאור:פעולת צדיק לחיים -10-16-mlbim תבואת רשע לחטאת|פירוט]] ).
</div> <div class="cell ecot longbig">
אותה אישה בדיוק יכולה להיות חכמה או כסילה - כשהיא באופוזיציה, היא נאלצת לפעול בחכמה, להשקיע ולהתאמץ ולשלוח שליחות כדי שישימו לב אליה '''במרומי קרת'''; אולם כשהיא כבר מגיעה לכיסא השלטון, היא מרגישה שכבר אין לה צורך להתאמץ, והיא יושבת בעצלות בפתח ביתה.
</div> <div class="cell full longcell">
==לעיון נוסף==
[[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?-0314|המאמר המקורי - ט3]]
חכמי התלמוד התייחסו לפסוקים אלה בשני מקומות, בכל פעם בהקשר אחר:
- רבה בר בר חנה פירש את הפסוקים הללו על אדם הראשון: {{צפ|תוכן=כתיב '''על גפי''' וכתיב '''על כסא''', בתחלה על גפי (מקום גבוה) ולבסוף (כשסרח ונטרד) על כסא. '''מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו''' אמר הקדוש ברוך הוא מי פתאו לזה אשה אמרה לו, דכתיב (משלי ו, לב) נואף אשה חסר לב}}: {{קטן|קטן= ( [[סנהדרין לח א]] , רש"י)|}} ; ובאופן דומה, פירשו במדרש על אדם וחוה {{קטן|קטן= ( [[ויקרא רבה יא א]] , [[:מדרש משלי (בובר) ט יג|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
- רבא פירש את הפסוקים הללו על לומדי התורה: " {{צפ|תוכן=רבא רמי כתיב '''על גפי''' וכתיב '''על כסא''', בתחלה על גפי ולבסוף}} {{צפ|תוכן=על כסא (בתורה}} {{צפ|תוכן=משתעי, שלחה נערותיה תקרא - תלמידים העוסקין בה, על גפי - משמע כעל כנפים, מושב שאינו קבוע; וכתיב קרא אחרינא: על כסא - מקום כבוד קבוע, כמו רק הכסא אגדל ממך. לשון אחר: בתחילה על גפי - יחידי בלא תלמידים, כמו אם בגפו יבא)}} " {{קטן|קטן= ( [[עבודה זרה יט א]] , רש"י).|}}
[[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?-0314|חכמות וכסילות - מי תנצח?-0314]]
</div> </div> </div>
| 