ביאור:משלי ד יד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 24:
'''באורח רשעים אל תבוא, ואל תאשר בדרך רעים''' = אל תלך בדרך שהרשעים הולכים בה; ואם הם מפעילים עליך לחץ -
 
'''פרעהו''' = פרוק את העול של הלחץ החברתי,   '''אל תעבור בו''' = אל תעבור באותה דרך שהם רוצים ללחוץ עליך לעבור בה,   '''שטה מעליו ועבור''' = גם אם יתייחסו אליך כשוטה, עבור לדרך אחרת (ראו [[ביאור:מבנהלהיות משלישוטה ד-15ולא להיות רשע|בפסוק הבא]] ).
 
'''כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו''' = כי הרשעים עצמם פועלים מתוך לחץ - הם מכורים לרשע ואינם יכולים להירדם בלילה אם לא עשו רע; את הלחץ שהם מרגישים, הם מעבירים אליך, ולכן עליך להתחזק ולפרוק את העול.
שורה 42:
'''פרעהו, אל תעבור בו; שׂטה מעליו ועבור''' = גם אם כבר התחלת ללכת בדרכם של הרשעים, השתדל כמיטב יכולתך לפרוץ ולהתרחק מדרך זו. [[ביאור:עבר = נע דרך מקום בכוונה להגיע למקום אחר|עבר = נע דרך מקום במטרה להגיע למקום אחר]] : הכי טוב '''שלא תעבור''' בדרך רעים כלל, אפילו לא כאמצעי להגיע למטרה אחרת; אבל אם לא הצלחת, עדיף שרק '''תעבור''' - תשתמש בדרך הרעה כאמצעי בלבד - ואל תהפוך אותה למטרה.
 
'''כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו''' = גם לרשעים אין מנוחה; גם לרשעים יש אתגרים קשים ומעייפים, רק שהאתגרים שלהם הם מסוג אחר - הם מכורים למעשי רשע (ראו [[ביאור:מבנהכי משלילא ד-16ישנו אם לא ירעו|שינה מתוקה]] ).
 
'''כי לחמו לחם רשע; ויין חמסים ישתו''' = הם לא יכולים לעזוב את דרך הרשע - זה כמו אוכל ויין בשבילם - הם מכורים. אז אם קשה לכם מדי לקיים את אתגרי התורה - לפחות אל תכניסו את עצמכם לדרך הרשעים, כי גם שם לא תהיה לכם מנוחה.
שורה 48:
'''ואורח צדיקים, כאור נוגה; הולך ואור, עד נכון היום''' = דרכם של '''הצדיקים''', גם אם היא קשה, לפחות נמצאת '''באור'''; הם לא צריכים להסתיר את מעשיהם, אלא להפך - ככל שהזמן עובר, צדקתם מתגלה יותר, כמו '''האור''' '''שהולך''' ועולה מהשחר '''עד ''' אמצע '''היום'''.
 
'''דרך רשעים כאפילה: לא ידעו במה ייכשלו''' = '''והרשעים''' נמצאים כל ימיהם '''באפלה''', וכשהם נכשלים, אינם מבינים מדוע נכשלו ואינם יכולים לתקן את דרכם ולהתאושש מהכישלון (ראו [[ביאור:מבנהדרך משלירשעים ד-19כאפילה, לא ידעו במה ייכשלו|דרך רשעים כאפלה]] ).
 
===3. רגשות רעילים===
שורה 60:
'''כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשילו''' = כי הרשעים - העוסקים בנקמה - טרודים כל היום וכל הלילה במחשבות על איך להרע ואיך להכשיל את הזולת, אינם מסוגלים לישון שינה עריבה, ובריאותם נהרסת.
 
'''כי לחמו לחם רשע; ויין חמסים ישתו''' = הם אוכלים את הרשע כמו לחם, ושותים את החמס כמו יין; המחשבות על מעשי רשע גורמות לגוף לשחרר חומרים רעילים ההורסים ומשחיתים אותו (ראו [[ביאור:מבנההרצון משלילהכשיל ד-17הוא רעל נפשי|הרצון להכשיל הוא רעל נפשי]] ).
 
'''ואורח צדיקים, כאור נוגה; הולך ואור, עד נכון היום''' = במקום לנהוג ברשע, עדיף שתפעל נגד יריביך בדרכים צודקות והגונות. אמנם הדרך הזאת ארוכה ואיטית יותר, אך בסופו של דבר היא מצליחה, כמו אור השחר העולה בהדרגה (ראו [[ביאור:מבנההצדיקים משליזורחים ד-18בהדרגה|הצדיקים זורחים בהדרגה]] ).
 
'''דרך רשעים כאפילה: לא ידעו במה ייכשלו''' = אך האנשים הנוהגים ברשע, גם אם ההצלחה שלהם מהירה יותר, עלולים כל רגע להיכשל וליפול - מישהו עלול כל רגע לנקום בהם בחזרה (ראו [[ביאור:מבנהדרך משלירשעים ד-19כאפילה, לא ידעו במה ייכשלו|דרך רשעים כאפלה]] ).
 
ספר משלי מתנגד לגישה של "הכל או כלום", ותומך בגישה מתונה והדרגתית - להתרחק מדרך הרשע במידת האפשר, להתקרב לדרך הצדק במידת האפשר, ולחכות בסבלנות עד שהאור יעלה.
שורה 75:
 
'''תאשר''' [[ביאור:אשור = רגל, צעד, דרך|= תלך בדרך]] . '''אורח '''ו'''דרך''' הם גם [[ביאור:דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה או מנהג קבוע|אורח-חיים או אופן-התנהגות]] .  הפסוק פונה לאדם שפוגש בדרכו, או באורח חייו, אנשים רעים ורשעים. ההימצאות בחברתם של רשעים יוצרת לחץ חברתי, והחכם קורא לאדם שלא להיכנע ללחץ הזה, כמו שנאמר בפסוק הבא -
 
</div> <div class="cell full longcell">
 
==לעיון נוסף==
 
[[ביאור:מבנה משלי ד-1319|המאמר המקורי]]
 
פירשנו שהקטע מתחיל בפסוק יד; אפשר גם לפרש שהקטע מתחיל כבר בפסוק יג: {{צ|החזק במוסר, אל תרף! נִצרהּ, כי היא חייך!}}: כמו שאתה לא עוזב את החיים שלך בשום אופן, גם אם אתה קרוב למוות, וגם אם איכות החיים לא מושלמת - כך אל תעזוב גם את המוסר, גם אם אתה לא מצליח לשמור את כולו.
 
אולם, אילו זו היתה הכוונה, היה ראוי לכתוב "החזק בתורה" או "החזק בטוב" או "החזק בצדק", ולא דווקא "החזק במוסר"; בלשון המקרא מוסר = ביקורת, וזה מתאים יותר לרעיון של פסוקים 11-12, ולכן נראה לי שפסוק יג קשור לפסוקים שלפניו ( [[ביאור:מבנה משלי ד-12|פירוט]] ).
 
</div> </div> </div>