ביאור:משלי א כח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 40:
2. הפסוק מתאר את גורלם השלילי של הפתיים, אך ניתן להסיק ממנו גם מסקנה חיובית - אדם יכול לזכות לחכמה אם יעשה את שתי הפעולות הנזכרות בפסוק - "ישחרונני", "יקראונני":
::*'''ישחרוני''' = יתאמצו לדרוש וללמוד חכמה בכל יום, עם עלות השחר, וכמו ב [[משלי ח יז]]: {{צ|אֲנִי אהביה[אֹהֲבַי] אֵהָב, ''' וּמְשַׁחֲרַי''' יִמְצָאֻנְנִי}} ( [[ביאור:
::*'''יקראוני''' = יתפללו מכל הלב אל ה' ויבקשו את עזרתו, או יקראו ויעוררו את התבונה הנמצאת בתוך ליבם, וכמו ב {{צמ|כִּי אִם לַבִּינָה '''תִקְרָא''', לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ... אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֲלֹהִים תִּמְצָא|משלי ב ג}}( [[ביאור:
הפתיים, שלא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, '''ישחרו ויקראו''' וזה לא יעזור להם; אך רוב האנשים, שאינם פתיים ויודעים לזהות הזדמנויות, '''ישחרו ויקראו''' ויצליחו {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה)|}} .
שורה 51:
מורה צריך להסביר לתלמידיו, שהזמן העומד לרשותם הוא מוגבל, ואם לא ינצלו את הזמן שניתן להם ללימוד, ייתכן שלא יוכלו להשלים את החסר בעתיד. כך אומרת החכמה בנאומה אל הפתיים:
'''אז''' = בעתיד, כשתבוא עליהם [[ביאור:
מורה טוב אוהב את תלמידיו ונותן בהם אמון גם כאשר הם מתרשלים בלימודים, אבל עליו להיזהר שלא להיות יותר מדי אופטימי, להיות מודע לסכנות ולצרות שעלולות לפגוע בתלמידיו אם לא ינצלו את זמנם כראוי {{קטן|קטן= (ע"פ [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0591/m0591047a.html משלים חינוכיים פרקים א-ב בספר משלי כמתווי השקפה חינוכית / ד"ר ישראל רוזנסון, מכללת ליפשיץ] )|}} .
</div> </div> </div>
| |||