ביאור:משלי א כ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 16:
הקטע מכאן ועד סוף הפרק הוא נאום של ה'''חכמות''' אל ה'''פתיים'''.
 
1. ייתכן שהכוונה לנשים '''חכמות''', מורות ואמהות. כמו [[ביאור:חכמותהחכמה וכסילותמכינה -אוכל מיטעים תנצח?-0105כדי למשוך תלמידים|האישה החכמה שנזכרה בפרק ט]] , הן יוצאות לרחובות לשליחות חינוכית - להוכיח את נערי הרחוב הפתיים ולהחזיר אותם אל ספסל הלימודים. אותן נשים תָּרֹנָּה (לשון רבים) - תשרנה שירי שבח לחכמה.
 
לפי זה, הפרק כולו בנוי על-פי הפסוק "שמע בני מוסר '''אביך''', ואל תטוש תורת '''אמך'''": בקטע הקודם (פסוקים 10-19) מדבר האב, ומזהיר את בנו מפני '''חוטאים''' שמנסים '''לפתות''' אותו; בקטע הנוכחי (פסוקים 20-33) מדברת האם, וגם היא מזהירה את '''הפתיים''' מפני '''לצים וכסילים''' המשפיעים עליהם לרעה (ראו גם [[ביאור:מבנה משלי א|מבנה משלי א]] ).
 
2. אמנם, לפי רוב המפרשים, '''חכמות''' היא ה'''חֹכְמָה''' המופשטת, הרוחנית. ה'קריאה' של החכמה היא משל למסר הכללי של החכמה, המכוון לכל אדם ואדם - לעזוב את הפיתויים, להתרחק מהלצים והכסילים (פסוק כב), ולבוא ללמוד את דברי החכמה (פסוק כג), לפני שיהיה מאוחר מדי ( [[ביאור:מבנההמציאות משליתטפח א-26על פניכם|פסוק כו]] ). המסר הזה הוא גלוי וידוע - צריך רק לפקוח עיניים ולראות: {{צפ|תוכן=הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
3. וייתכן שהפסוק כולל את שני הפירושים: הקוראת כאן היא החכמה המופשטת, אבל הספר מתאר את הקריאה שלה על-מנת להעביר מסר לכל הנשים החכמות, שיקראו גם הן: {{צפ|תוכן=והחכמה הנכונה והמצויינת היא שתמריץ את בעליה ללמדה לאחרים. ואמר החכם '''חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה'''...}} {{קטן|קטן= ( [http://www.shevanet.org.il/13/13-09.doc הרב אברהם בן הרמב"ם, על מידת הנדיבות] )|}} .
שורה 74:
-
 
בפסוקנו נאמר שהחכמה נותנת את קולה, אך בפרק ב נאמר שהאדם צריך לתת את קולו ולקרוא לבינה, {{צמ|כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ|משלי ב ג}}( [[ביאור:סיבותכי לקרואאם לבינה תקרא, לתבונה-0108 תתן קולך|פירוט]] ); ובפרק ח נאמר שהתבונה נותנת את קולה, {{צמ|הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ|משלי ח א}}( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).
 
החכמות קוראות בחוץ וברחובות, אבל בחוץ וברחובות יש גם סכנות; מכאן שכדי ללמוד צריך להיות מוכן להסתכן. ראו  {{צמ|אָמַר עָצֵל: אֲרִי '''בַחוּץ''', בְּתוֹךְ '''רְחֹבוֹת''' אֵרָצֵחַ|משלי כב יג}}( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-22-13ביאור:הסכנות בחוץ וברחובות|פירוט]] ).
 
ראו גם: [[ביאור:החכמה קוראת|שלוש קריאות של החכמה - בפרקים א, ח, ט]] .
שורה 95:
 
'''נתן קול''' [[ביאור:נתן קול = קרא בקול רם|= קרא בקול רם]] . כשיוצאים לרחוב לקרוא לתלמידים, יש לדבר בקול רם ומלא בטחון עצמי. אישה שמרגישה בטחון עצמי בחכמה שלה, ומבינה שיש לה הרבה מה להציע והרבה מה לתרום לתלמידים, תדע גם להרים את קולה בעוז, על-מנת להתגבר על כל הרעשים שברחוב, להתבלט מעל כל הפרסומות והפיתויים, ולהגיע לליבם של התלמידים. {{צפ|תוכן=לא לחיש לה בלחישו, אלא ארים קליה בה, דאורייתא הכי בעיא, לארמא קלא}} - לא ללחוש את דברי התורה אלא להרים את הקול כשאומרים אותם, שכך דורשת התורה, להרים את הקול {{קטן|קטן= ( [http://www.hebrew.grimoar.cz/zohar/zohar_vilno_3.htm זוהר חלק ג דף לט עמוד ב] )|}} .
 
</div> <div class="cell full longcell">
 
==לעיון נוסף==
 
[[ביאור:מבנה משלי א-20|המאמר המקורי]]
 
<div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::* [http://hibbur.org/show.asp?id=20300 פתיים לצים וכסילים / אורי יעקב בירן, נקודת חיבור] .
::*{{צפ|תוכן=הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר: חכמות בחוץ תרונה}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי ברכות דף נז|בבלי ברכות נז.]] )|}}
::*{{צפ|תוכן=אין בונין בית הכנסת אלא בגובהה של עיר, שנאמר: בראש הומיות תקרא}} {{קטן|קטן= ( [[:תוספתא מגילה ג|תוספתא מגילה פרק ג]] )|}}
::* [http://hebrew.grimoar.cz/abulafia/gan_naul.htm ספר גן נעול] : "'''חכמות בחוץ תרנה ברחבות''' תתן קולה" (משלי א' כ'): ביאור ספר היצירה: "בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר עד מתי פתים תאהבו פתי ולחלוי"ד (ולצים לצון '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Sw5UEMwLdMkJ:hebrew.grimoar.cz cache] )
::* [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0591/m0591047a.html מכללת לפשיץ] : בראש הומיות תקרא בפתחי '''שערים בעיר אמריה תאמר'''" (א, כ-כא). אין כאן יעד מוגדר, והשומע ישמע. קריאה זו מה טיבה? להלן ננסה לעמוד על מהותה. '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:tyN1wyD7dZ4J:www.lifshiz.macam.ac.il cache] )
::*{{צפ|תוכן='''חכמות בחוץ''' וגו'. שלמה המלך ע"ה הראה לנו בכתובים האלו, ובכתובים אחרים שהביא בענין זה, שתורתינו הקדושה דרך משל צועקת לבריות ומכרזת להם עלבונה, שהיא כרוכה ומונחת בקרן זוית אין דורש ואין מבקש לה. וכמו שאמרו חז"ל בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ולכן אמר בכאן '''חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה'''. ומה שאמר '''חכמות''' לשון רבים, ואמר אחרי כן '''תרונה''' '''ותתן''' '''ותקרא''' לשון יחיד, להורות שתורתינו הקדושה שלימה ותמימה, וכל החכמות כלולות בה. כמו שאמר במקום אחר '''חכמות בנתה ביתה'''. שנאמר על התורה שבה נברא העולם. ורמז לחמשים שערי בינה הכוללין שכל שער ושער יש חכמה בפני עצמה, ואמר '''חכמות''' ואחר כך '''בנתה''' '''חצבה'''. ובאלו הכתובים שהתחלנו הודיענו שלמה, כי התורה קורא לבני אדם. ועשה מהם ארבעה חלקים, אמר תחלה '''חכמות בחוץ תרונה''', ואחר כך '''ברחובות תתן קולה''', ואחר כך '''בראש הומיות תקרא''', ואחר כך '''בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר,''' כנגד ארבעה זמני האדם, הילדות, והבחרות, והישישות והזקנה. ואמר '''תרונה''', כנגד הילדות שהם עד עשרים שנה שהרתיחה בהם והם רחוקים משער המלך לשון רנה והכרזה, כמו ותעבור הרנה, ואמר '''תתן קולה''', כנגד הבחורים שהן מבן עשרים ועד ארבעים שהם קרובים שאין בהם הרתיחה כל כך ומספיק להם נתינת קול בלבד. ואמר '''תקרא''', כנגד הישישות מבן ארבעים ועד ששים שאינן צריכין נתינת קול אלא קריאה בלבד. ואמר '''תאמר''', כנגד הזקנות שאינן צריכין אלא אמירה שהיא בנחת שאפילו דבור אינן צריכין.}} {{קטן|קטן= ( [http://www.barak-names.co.il/HTML/Kabalah/drashot-r%27shueb.htm דרשת ר"י אבן שועייב לפרשת צו ולשבת הגדול] )|}} .
 
</div>
 
</div> </div> </div>