שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 224:
וזה לשון שיטה ישנה: '''ותיפוק לי דרוב כשרין אצלה''' — אבל לא מקשה: תיפוק לי דהתם כולם פסולים, והרי היא בידם; דנהי דסברת רבן גמליאל היא, אבל ליכא לפרוכי מסברתינו לר' יהושע, דר' יהושע סבירא ליה דאין חילוק בין כולן פסולין לרובן פסולין, ולא בין היא בידם לאינה בידם, דכיון שהיא מזנה, אינה בודקת בין כשרין לפסולין. אבל הא אית להו לאותובי, דהתם רוב פסולין והכא רוב כשרין, ומסתמא לרוב נבעלה. ומשני שלא רצו לתרץ לו כן, משום דאפילו ברוב פסולים הם מכשירים, לכן תירצו לו דלא דמי לשבויה בעניין אחר. עד כאן:
'''מכשיר אפילו ברוב פסולין''' — הקשה בתוספות, דאמרינן [[קידושין עד א|בפרק עשרה יוחסין]], גבי "אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי": מאי בדוקי? שבודקין את אמו, ואי אמרה "לכשר נבעלתי" – נאמנת. ופריך תלמודא: כמאן, כרבן גמליאל? תנינא חדא זמנא: היתה מעוברת כו'. פירוש, והוה ליה למתני: "וכן אמר אבא שאול", וכן פירש שם בקונטרס. ומשני, דאבא שאול עדיפא מרבן גמליאל, דאי מהתם הוה אמינא ברוב כשרים אצלה. והשתא דאמרינן דמאן מכשיר – מכשיר ברוב פסולין, מאי משני? אכתי תקשי, דהוה ליה למתני: "וכן אמר אבא שאול", דרבן גמליאל נמי הכי קאמר.
:ואם היינו מפרשים דהכי פריך התם: תנינא חדא זימנא, ולמה ליה לרבי למתנייה תרי זמני? דבפלוגתא דרבן גמליאל ור' יהושע סגי, דבכל מקום רבן גמליאל ור' יהושע הלכה כרבן גמליאל – משני שפיר, דלהכי תני רבי ההיא דאבא שאול, לאשמועינן אפילו ברוב פסולין, דדברי רבן גמליאל הם סתומין, ואבא שאול דבריו מפורשין להדיא; ומדברי שניהם, כלומר, דמאן דמכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולין, ור' יהושע בן לוי נמי מדברי שניהם למדה. אבל השתא דאמרינן דפירכיה היינו דהוה ליה למיתני: "וכן אמר אבא שאול", משום דההיא דאבא שאול עדיפא, דרבן גמליאל לא קאמר אלא ברוב כשרין, ואבא שאול אמר אפילו ברוב פסולין, ולהכי לא מצי למתני "וכן אמר אבא שאול". דאי מצינן לפרושי דברי רבן גמליאל ברוב פסולין, אכתי תקשי: ליתני "וכן אמר אבא שאול", ומאי משני? ומעתה קשיא, דהא אמרינן הכא: לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולין.
:ותירצו בתוספות, דקושטא דמלתא הוא דרבן גמליאל מכשר אפילו ברוב פסולין, לאו למימרא דרבן גמליאל במתניתין איירי בהכי, אלא ברוב כשרין מיירי; ור' יהושע בן לוי דסבירא ליה דהוא הדין ברוב פסולין. מעתה, כיון דמתניתין לא מיירי ברוב פסולין אלא ברוב כשרין, לא מצי למתני "וכן אמר אבא שאול", דאבא שאול איירי ברוב פסולין, ורבן גמליאל איירי ברוב כשרין.
:ובמאי דכתיבנא ניחא נמי קושיא אחריתי, דהוה ליה למתני הכא בכתובות: "וכן אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי", ולמה ליה למתנייה התם בקידושין? אלא משום דלשון "וכן" לא שייכא לפי פשטא דמתניתין, דרבן גמליאל לא איירי ברוב פסולין וכדכתיבנא.
:והקשו בתוספות, דהתם בקידושין הוה בעי למימר דאבא שאול אתא להכשיר בתרי. ופריך תלמודא: הניחא למאן דאמר: "לדברי המכשיר" וכו', אבל למאן דאמר: "לדברי המכשיר בה פוסל בבתה", מאי איכא למימר? ותירצו בתוספות, דההיא דמכשיר בבתה שמעינן שפיר דמתניתין לרב אסי, מדקתני: "ראוה מדברת" ו"היתה מעוברת", חד להכשיר בה וחד להכשיר בבתה. ואפילו לזעירי, דאמר: "מאי מדברת? נסתרה", ואיצטריכו תרווייהו להכשיר בה, מכל מקום לשון המשנה דקתני: "מה טיבו של עובר זה", משמע דאתא להכשיר בבתה, כן נראה לי פירוש לפירוש התוס' ז"ל.
:ודע, שבדפוס כתוב, "דאפילו לר' אלעזר" וכו', והוא טעות, ובתוס' כתיבת יד מדוייקת כתוב, "דאפילו לזעירי לשון המשנה" וכו', והוא נכון וכדפרישנא.
:והריטב"א ז"ל התם בחדושיו לקידושין האריך בקושיא זו, עיין שם. '''והרא"ש''' ז"ל בתוספותיו התם בפרק עשרה יוחסין כתב וזה לשונו: "אבל היכא דרוב פסולין אצלה אימא צריכא". ואם תאמר, ולר' יהושע בן לוי דאמר בפרק קמא דכתובות: '''לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולין,''' מאי קא משמע לן? מהכא שמעינן לה. ויש לומר, דר' יהושע בן לוי סבירא ליה, דמאן דמכשיר בה לא מכשיר בבתה, ואבא שאול מכשיר נמי בבתה. עד כאן:
{{לא נשלם}}
| |||