ויקיטקסט

ביאור:משלי ב ג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ב|ב ב|ג|ב ד|קטגוריה=1}}
 
'''{{צמ|כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ''' ; אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף,|משלי וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה -ב ג}}▼
= כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך =
משלי ב א-ו:
 
'''כי אם תקרא '''ותחפש את כישורי''' הבינה '''שלך, '''תרים את קולך''' ותעורר את כישורי''' התבונה '''שלך -
{{צ|בְּנִי!
 
==דקויות==
אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ -
 
במאמר זה נתמקד בפסוק ג (המסומן בהדגשה). מדוע נאמר שיש לקרוא לבינה? והרי בינה היא כישרון פנימי - [http[ביאור://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/kma/qjrim1/bwn.htmlתבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|הכישרון לחשוב להסיק מסקנות בלב]] ; גם בפרק זה עצמו (כמו גם בפסוקים נוספים) הבינה קשורה ללב (פסוק ב): "תַּטֶּה{{צ|תטה לִבְּךָלבך לַתְּבוּנָה"לתבונה}}; אם כך, מדוע נאמר שיש לקרוא לתבונה בקול רם, כמו שקוראים לדבר חיצוני?▼
    תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה.
 
1. ייתכן ש'''הקריאה''' היא משל '''להשקעה''' - יש להשקיע בתבונה ומחשבה, כמו שמשקיעים כאשר קוראים לאדם אהוב שרוצים מאד שישמע את קולנו, או כאשר קוראים לאדם ישן שרוצים מאד שיתעורר: {{צפ|תוכן='''כי אם לבינה תקרא''', ולא תחשוב שהשגתם נמנעת ממך מצד שלא יצאו אל הידיעה בה מדברים עצמיים, אך תדע באמת שאם תחשוק להשיג הבינה חשק רב... '''ותתן קולך לבינה''' כמו שיקרא האדם מי שירצהו ויחשוק בו...}} {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי ב|רלב"ג]] )|}} .
▲'''כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ''' ; אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה -
 
בקטע הקודם נאמר, [[ביאור:משלי א כ]] : {{צצמ|חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת ''' תִּתֵּן קוֹלָהּ'''|משלי א כ}} - החכמה מתאמצת ומשקיעה כדי שימצאו אותה; אבל לגבי בינה המצב הפוך - האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לזכות לבינה: {{צ|אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה ''' תִּתֵּן קוֹלֶךָ'''}}. '''נתן קול''' [[ביאור:נתן קול = קרא בקול רם|= קרא בקול רם]] , כמו שאדם קורא למישהו שהוא מאד רוצה למצוא.▼
    אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
 
הקטע הקודם תיאר את [http[ביאור://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20.htmlמשלי א כ|קריאתה של החכמה]] , הקוראת לפתיים לעזוב את חבריהם הלצים והכסילים ולבוא ללמוד; בפרק הזה נאמר: אם '''תקשיב ''' ותטה '''אזנך ''' לדבריה של '''החכמה ''' מהפרק הקודם, תוכל להשתמש בהם גם כדי לעורר את כוחות הנפש הפנימיים שלך. [http[ביאור://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-01-2033.htmlמשלי א כב|גם בתוך הנפש שלך ישנם יצרים של פתיות, ליצנות וכסילות]] ; וכמו שהחכמה קוראת לאנשים, כך אתה יכול לקרוא ולעורר את כוחות הנפש שבתוך '''לבך ''', '''ולהטות ''' אותם לכיוון חיובי - '''לתבונה ''':.▼
כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו, דַּעַת וּתְבוּנָה. ▼
 
2. ייתכן שמטרת הקטע היא ללמד את האדם להתבונן '''בתבונתם של אחרים '''; לא רק להפעיל את התבונה הפרטית שלו ולהגיע למסקנות עצמאיות ומקוריות משלו, אלא לשתף פעולה עם חוקרים אחרים, ולשמוע לאיזה מסקנות הם הגיעו (בדומה ל [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t2805.htm#1 משלי ה א] : {{צצמ|בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ|משלי ה א}} - הטה אזנך לשמוע את המסקנות שהגעתי אליהן בעצמי).▼
}}
 
כשאדם שומע את המסקנות של אנשים נבונים אחרים, הוא נוכח בנפלאות התבונה האנושית, ומתוך כך מגיע '''ליראת ה' ''' ול '''דעת אלהים ''' - לאהבת הבורא שנתן לאדם את הכישרון הזה - {{צ|אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא, כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}}: אז תבין מדוע צריך לירוא את ה', שהרי ה' הוא שנותן לאדם את כישרון התבונה.▼
▲במאמר זה נתמקד בפסוק ג (המסומן בהדגשה). מדוע נאמר שיש לקרוא לבינה? והרי בינה היא כישרון פנימי - [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/kma/qjrim1/bwn.html הכישרון לחשוב להסיק מסקנות בלב] ; גם בפרק זה עצמו (כמו גם בפסוקים נוספים) הבינה קשורה ללב (פסוק ב): "תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה"; אם כך, מדוע נאמר שיש לקרוא לתבונה בקול רם, כמו שקוראים לדבר חיצוני?
 
::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב, איזה תבונה בדיוק ראוי ללמוד - מאיזה אנשים? והרי יש גם רשעים שמשתמשים בכוח התבונה שלהם כדי להסיק מסקנות רעות, ומי '''שיקרא לתבונתם ''' עלול להיות מושפע לרעה! לכן מסתבר יותר, שהכוונה כאן לבינה ולתבונה השוכנות בלב האדם עצמו.▼
1. ייתכן ש '''הקריאה '''היא משל '''להשקעה '''- יש להשקיע בתבונה ומחשבה כמו שמשקיעים כאשר קוראים לאדם אהוב שרוצים מאד שישמע את קולנו.
 
3. ייתכן שהקריאה בפסוק זה היא קריאה אל ה':    '''אם לבינה תקרא''' = אם תקרא אל ה' כדי שייתן לך בינה;   '''לתבונה תתן קולך''' = אם תתן קולך אל ה' כדי שייתן לך תבונה;   '''אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה... ''' = כי ה' ישמע את תפילתך וייתן לך את בקשתך {{קטן|קטן= (ע"פ רבי יונה גירונדי)|}} . ▼
▲בקטע הקודם נאמר, [[ביאור:משלי א כ]] : {{צ|חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ}} - החכמה מתאמצת ומשקיעה כדי שימצאו אותה; אבל לגבי בינה המצב הפוך - האדם צריך להתאמץ ולהשקיע כדי לזכות לבינה: {{צ|אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ}}.
 
::*אולם, לפי זה היה ראוי להזכיר את שם ה' בפסוק (למשל "אם לבינה תקרא אל ה'..."), שהרי בשאר הפסוקים שבהם נזכרת "קריאה" או "נתינת קול" אין הכוונה לתפילה אל ה'.▼
▲הקטע הקודם תיאר את [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/ktuv/mjly/mj-01-20.html קריאתה של החכמה] , הקוראת לפתיים לעזוב את חבריהם הלצים והכסילים ולבוא ללמוד; בפרק הזה נאמר: אם '''תקשיב '''ותטה '''אזנך '''לדבריה של '''החכמה '''מהפרק הקודם, תוכל להשתמש בהם גם כדי לעורר את כוחות הנפש הפנימיים שלך. [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-01-2033.html גם בתוך הנפש שלך ישנם יצרים של פתיות, ליצנות וכסילות] ; וכמו שהחכמה קוראת לאנשים, כך אתה יכול לקרוא ולעורר את כוחות הנפש שבתוך '''לבך ''', '''ולהטות '''אותם לכיוון חיובי - '''לתבונה ''':
 
4. וייתכן,ויש שיש לנקדשדרשו את הפסוק אחרתבשינוי ניקוד: {{צ|כי אֵם לבינה תקרא}}, כלומר, יש להתייחסתתייחס אל הבינה בכבוד ואהבה כאל אֵם {{קטן|קטן= (לפי חלק ממדרשי חז"ל וחלק מהתרגומים; ראו פירוט ב"דעת מקרא" לפסוק ג)|}} ; בדומה ל [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/prqim/t2807.htm#4 משלי ז ד] : {{צצמ|אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', ו'מדעמֹדָע' לַבִּינָה תִקְרָא|משלי ז ד}} (מודע = קרוב משפחה). ▼
" {{צפ|תוכן= '''כי אם לבינה תקרא ''', ולא תחשוב שהשגתם נמנעת ממך מצד שלא יצאו אל הידיעה בה מדברים עצמיים, אך תדע באמת שאם תחשוק להשיג הבינה חשק רב... '''ותתן קולך לבינה '''כמו שיקרא האדם מי שירצהו ויחשוק בו... '''ותבקשנה '''עם זה '''כמו '''שיבקשו '''הכסף ''', '''ותחפש '''עליה '''כמו '''שיחפשו '''המטמונים ''', שיחפרו פה ופה עד שימצאום, הנה בזה האופן תימצא התבונה, רוצה לומר, שתקבץ כל ההקדמות המפורסמות הנופלות בדרוש אשר תחקור בו, ואחר תברר הצודקת מהבלתי צודקת... הנה, כשתעשה זה בזה האופן - '''אז תבין יראת ה' ותמצא דעת אלהים ''', כי זה יעמידך על הדברים האלהיים, ולמה שתשיג מעוצם מדרגת מציאות ה' יתברך ותירא ממנו מרוב רוממותו וגדולתו אשר לא יושג לזולתו. ואמנם, תיעזר בשם יתברך בזאת ההשגה, כשתתעורר בה מעצמך באופן אשר זכרנו, '''כי ה' '''הוא '''יתן חכמה '''לאדם בשפע השופע לו ממנו... '''ומפי השם יתברך '''ישפיע לאדם שפע '''ותבונה '''באופן הנזכר}} " {{קטן|קטן= ( [[:רלב"ג על משלי ב|רלב"ג]] )|}} .
 
::*אולם, ההקבלה לחצי השני של הפסוק {{צ|לתבונה תתן קולך}} מוכיחה שהמילה "תקרא" מציינת קריאה בקול רם ( [http[ביאור://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/kma/qjrim1/ntnqol.htmlנתן קול = קרא בקול רם|נתן קול = קרא בקול רם]] ) ולא קריאה בשם.▼
▲2. ייתכן שמטרת הקטע היא ללמד את האדם להתבונן '''בתבונתם של אחרים '''; לא רק להפעיל את התבונה הפרטית שלו ולהגיע למסקנות עצמאיות ומקוריות משלו, אלא לשתף פעולה עם חוקרים אחרים, ולשמוע לאיזה מסקנות הם הגיעו (בדומה ל [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t2805.htm#1 משלי ה א] : {{צ|בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ}} - הטה אזנך לשמוע את המסקנות שהגעתי אליהן בעצמי).
 
▲כשאדם שומע את המסקנות של אנשים נבונים אחרים, הוא נוכח בנפלאות התבונה האנושית, ומתוך כך מגיע '''ליראת ה' '''ול '''דעת אלהים '''- לאהבת הבורא שנתן לאדם את הכישרון הזה - {{צ|אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא, כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה}}: אז תבין מדוע צריך לירוא את ה', שהרי ה' הוא שנותן לאדם את כישרון התבונה.
 
▲::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב, איזה תבונה בדיוק ראוי ללמוד - מאיזה אנשים? והרי יש גם רשעים שמשתמשים בכוח התבונה שלהם כדי להסיק מסקנות רעות, ומי '''שיקרא לתבונתם '''עלול להיות מושפע לרעה! לכן מסתבר יותר, שהכוונה כאן לבינה ולתבונה השוכנות בלב האדם עצמו.
 
3. ייתכן שהקריאה בפסוק זה היא קריאה אל ה':
 
'''אם לבינה תקרא '''= אם תקרא אל ה' כדי שייתן לך בינה;
 
'''לתבונה תתן קולך '''= אם תתן קולך אל ה' כדי שייתן לך תבונה.
 
▲'''אז תבין יראת ה'... כי ה' יתן חכמה... '''= כי ה' ישמע את תפילתך וייתן לך את בקשתך {{קטן|קטן= (ע"פ רבי יונה גירונדי)|}} .
 
▲::*אולם, לפי זה היה ראוי להזכיר את שם ה' בפסוק (למשל "אם לבינה תקרא אל ה'..."), שהרי בשאר הפסוקים שבהם נזכרת "קריאה" או "נתינת קול" אין הכוונה לתפילה אל ה'.
 
▲4. וייתכן, שיש לנקד את הפסוק אחרת: {{צ|כי אֵם לבינה תקרא}}, כלומר, יש להתייחס אל הבינה בכבוד ואהבה כאל אֵם {{קטן|קטן= (לפי חלק ממדרשי חז"ל וחלק מהתרגומים; ראו פירוט ב"דעת מקרא" לפסוק ג)|}} ; בדומה ל [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/prqim/t2807.htm#4 משלי ז ד] : {{צ|אֱמֹר לַחָכְמָה 'אֲחֹתִי אָתְּ', ו'מדע' לַבִּינָה תִקְרָא}} (מודע = קרוב משפחה).
 
▲::*אולם, ההקבלה לחצי השני של הפסוק {{צ|לתבונה תתן קולך}} מוכיחה שהמילה "תקרא" מציינת קריאה בקול רם ( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/tnk1/kma/qjrim1/ntnqol.html נתן קול = קרא בקול רם] ) ולא קריאה בשם.
 
== תגובות ==
 
▲המפתח כאן בפסוק האחרון - "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו, דַּעַת וּתְבוּנָה. "
מאת: רמי ניר
 
והלא: "הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה, וְסוּר מֵרָע בִּינָה" (איוב כח' 28). אם-כן:
 
"כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ" >>(תִּתֵּן קוֹלֶךָ = תממש תְּבוּנָה הכוללת חָכְמָה ודרכי בִּינָה - סור מרע)<<
 
"אִם-תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף" >>(לפני המימוש - תבקש את הַתְּבוּנָה)<< "וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה"
 
"אָז--תָּבִין יִרְאַת יְהוָה" >>(כי הַתְּבוּנָה כוללת חכמה ודרכי בִּינָה)<< "וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא"
 
"כִּי-יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" >>(ממש מִפִּיו...בנסתרות)<<
 
וזה אומר שאם תשקיע להתקרב לבינה הפנימית שלך כל כוחותך פנימיים (כמו מַּטְמוֹנִים בעסקת חיים שלהם) - תזכה נשמתך להדבק לה' יתן לך בכך לזכות לקבל ממנו דעת אלוקים וגם בינה ותבונה ישירות מפיו ללבך.
יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה" >>(תּוּשִׁיָּה...יכולת אבחון בין דקויות)<< "מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם"
 
:::: -- Reuven Gladshtein, 2012-05-27 02:59:11
"לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט, וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר"
 
ספר משלי פרק ג (יט) יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה:
"אָז--תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵישָׁרִים כָּל-מַעְגַּל-טוֹב" >>(תוכל לממש בדעת "אמות מידה" למדידת קצב הזמן)<<
 
ראה נא אראל כי החכמה כבר נמצאת בארץ אך התבונה יש לקרוא לה שתרד מן השמים אל הארץ
"כִּי-תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם"
 
ספר משלי פרק ט (י) תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה:
"מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" >>(מְזִמָּה = יכולת להעמיק במחשבות)<< "תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה"
 
כי הבינה זה דַעַת קְדֹשִׁים ויש לקרוא לרוח הבינה הזאת מן השמים אליך אל הארץ
"לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת"
 
אז בספר תהילות פרק טז ככתוב:
"הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר, לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי-חֹשֶׁךְ"
 
(ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם:
"הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע"
 
:::: -- daian moshe, 2012-05-27 08:19:22
"אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם" (משלי ב' 15-3)
 
דעת "אמות מידה" למדידת "בְּמַעְגְּלוֹתָם" תאפשר תּוּשִׁיָּה למציאת תחבולות לעשות מלחמה, ולהגיע לנצחון.
 
<noinclude>
{{מידה טובה|אהבת ה'}}
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך|ביאור:כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך}}}}
{{מידה טובה|יראת ה'}}
[[קטגוריה:סגלות משלי ב|משלי ב ג]]
[[קטגוריה:קשר עם ה' בספר משלי|משלי ב ג]]
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי ב ג]]
[[קטגוריה:משלי ב ג|משלי ב ג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-02-010803.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-04-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/02-03.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-02-010803}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ב_ג"