ביאור:משלי יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא ב|ג|יא ד|קטגוריה=1}}
[[משלי יא ג]]: {{
<div class="short"> <div class="tirgum">
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell ecot longcell">
==עצות==
'''תֻמָּה''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= תמימות, שלמות]] ; ''' ישר''' [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|= אדם ההולך בשלום ובמישור]] ; '''תַּנְחֵם''' = תנחה אותם; ולעומת זאת - '''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות; '''יְשָדֵּם''' = ישדוד אותם, יביא עליהם שוד ושבר.▼
▲'''תֻמָּה''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= תמימות, שלמות]] ; '''
'''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות; '''יְשָדֵּם''' = ישדוד אותם, יביא עליהם שוד ושבר.
ניתן לפרש את הפסוק בשני מישורים:
שורה 22 ⟵ 26:
ולעומת זאת - '''סלף בוגדים''' הוא הגישה המסולפת של אנשים לא ישרים, החושבים רק על האינטרסים הפרטיים שלהם, ומוכנים גם לפגוע בזולת על-מנת להשיג את מטרותיהם. גישה זו בסופו של דבר תביא עליהם '''שוד''' ושבר, כי האנשים שהם "דרכו" עליהם, בדרך ליעד בסופו של דבר יתקוממו נגדם ויכשילו אותם.
2.'' בין אדם למקום'' - ''' תומת ישרים''' היא השקפת העולם של אנשים ההולכים בשלום ובמישור עם ה', המסתכלים על המציאות מנקודת מבט שלמה, ומבינים ש"כל מה שעושה ה' - לטובה הוא עושה". הפסוק מתאר עולם חשוך, שבו לא רואים לאן ללכת, ורק התמימות '''מנחה''' את האדם - מזכירה לו שגם תקופת החושך היא חלק ממהלך הסטורי '''שלם'''
במקרים רבים, הסבל של האדם בעולם הזה נובע מכך שהוא רואה רק חלק מהמציאות, למשל, הוא רואה רק את הדברים הרעים שקורים לו ומתעלם מהדברים הטובים; הוא רואה כמה טוב לרשעים אבל לא מודע לצרות שעוברות עליהם. התבוננות שלמה על כל חלקי המציאות עשויה לנחם אותו ולהנחות אותו לחיים טובים יותר {{קטן|קטן= (ראו ליקוטי עצות תמימות א-ב)|}} .
ולעומת זאת - '''סלף בוגדים''' הוא השקפת העולם המסולפת של האנשים כפויי-הטובה כלפי ה', שאינם זוכרים את כל הטובות שקיבלו מה', וברגע שהם נתקלים בקושי, הדבר '''משדד''' - שובר ומייאש אותם.
</div> <div class="cell full longcell">
==פירושים בתלמוד==▼
==לעיון נוסף==
מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם''' ; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .▼
[[ביאור:מבנה משלי יא-03|המאמר המקורי]]
בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם''' , מלוה מקיים בו בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} {{קטן|קטן= ( [[:בבא מציעא לה א|בבא מציעא לה א, תרגום לעברית]] )|}} , {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .▼
▲==פירושים בתלמוד==
▲<div class="advanced">
▲מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם'''
▲בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם'''
==פירוש הרב יונה גירונדי==
שורה 43 ⟵ 51:
1.{{צפ|תוכן='''שלמות''' המידות המגעת אל '''הישרים''' מתולדת ישרם - כי ישרם יעזרם בכל אשר יגבירו תאוותם והרגל הנהגתם לקנות המידות הטובות - היא '''תנחם''' לשמרם מכל מכשול במעשיהם, כמו שכתוב (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך"}}.
2. {{צפ|תוכן=[הישרים] אינם צריכים לטרוח להנחות תומתם, כעניין שנאמר (איוב לא יח): "ומבטן אמי אנחנה", אבל תומתם תנחה אותם, רצה לומר, כי התמימות נקל לישר בדרך; ונאמר (משלי יד ו): "ודעת לנבון נקל". וכי אהבת היושר והכרתו, תתקן את כל המידות כשהשגיח עליהן, '''והתמימות''' המגעת מן '''היושר''' - '''תנחה''' את בעליה}}.
===וסלף בוגדים ישדם===
1. {{צפ|תוכן='''הסלף'''
2. {{צפ|תוכן=הבגידה היפך ליושר, כי היפך ליושר במידות - משלם רעה תחת טובה. '''וסלף בוגדים''' הוא העיקשות וחילוף המידות הטובות המגיע אליהם ממידת הבגידה, כי הם מתחזקים בכל יום בפועל מידת בגידתם, וכוח תאוותם להיפך היושר, ועל ידי כן קונין המידות הרעות; והסלף ההוא '''ישדם'''
3. {{צפ|תוכן=או לשון קללה, שמקלל אותם לעוצם גנות מידתם, על דרך (משלי י לא): "ולשון תהפוכות תיכרת"}}.
==פירושים נוספים==
יש שהסיקו מכאן, שהאדם צריך להגביל את עצמו ולא להתעסק בנושאים שלמעלה מהבנתו, ובפרט, לא לנסות לעשות מהפכות ולהרוס את סדרי העולם: {{צפ|תוכן=במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים, '''ירא את ה' בני ומלך, עם שונים אל תתערב''' , '''ותומת ישרים תנחם'''}} {{קטן|קטן= ( [[עין איה על שבת א לב]] ; ראו גם ליקוטי עצות תמימות)|}} .</div>▼
▲יש שהסיקו מכאן, שהאדם צריך להגביל את עצמו ולא להתעסק בנושאים שלמעלה מהבנתו, ובפרט, לא לנסות לעשות מהפכות ולהרוס את סדרי העולם: {{צפ|תוכן=במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים, '''ירא את ה' בני ומלך, עם שונים אל תתערב'''
</div> </div> </div>
<noinclude>▼
{{מידה טובה|מידת התמימות|בלי קטגוריה}}▼
{{מידה טובה|מידת ההתמדה|בלי קטגוריה}}▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:בטחון בה'|משלי יא ג]]
[[קטגוריה:משלי יא ג|משלי יא ג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
|