ביאור:משלי י ב: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סיכום על פסוק|משלי|י|י א|ב|י ג|קטגוריה=1}}

 

 

 

 

כסף הוא רק אמצעי - אנשים לא צריכים את הכסף עצמו אלא את מה שהכסף קונה, את ה"תועלת" של הכסף. ספר משלי מלמד, שהתועלת של הכסף אינה תלויה רק בערכו הנומינלי, אלא גם באופן שבו הושג:

'''צדקה''' [[ביאור:צדקה = דרכו של הצדיק|= כסף שהושג תוך הקפדה מיוחדת לקחת רק את מה שמגיע, ולא לעשות עוול]] .

 

 

::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}

::* [[משלי כח ח]]: " {{צ|מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ}} {{צ|ובתרבית[וְתַרְבִּית],}} {{צ|לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ}} "

::* {{צמ|אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף, וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ - יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ, וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק|איוב כז טז}}

 

על-דרך הדרש, ניתן לפרש את הפסוק שלנו בשינוי פיסוק: "לא יועילו אוצרות - רשע": כשאדם שומר אוצרות ואינו משתמש בהם באופן מועיל - זה רשע; ומצד שני, {{צפ|תוכן=הצדקה כן מועילה, מכיוון שעצם הצדקה היא נתינה, יחס, מבט ופעילות לכיוון האחר, היא עצמה גם פעילה ועוזרת, בניגוד לאוצרות, שמהותם שמירה, שנשארות להשמר היכן שהם - ללא תועלת. הצדקה, אם כן, מצילה את האדם מהמוות. נראה, שהמוות שמדובר פה הוא גם המוות הפשוט, הפיזי, וגם המוות הרוחני. אדם שכל חייו מרוכזים בעצמו, בשמירת האוצרות שלו ובנכסיו, ההתייחסות אליו תהיה בהתאם, ללא שום דאגה ויחס. רק יכולתו של האדם לצאת מתחום המצומצם שלו עצמו, ולהבין ולידע את הצרכים של אנשים אחרים, גורמת לו להינצל בעצמו, מחיים של חוסר חיים, של חוסר מעש ופעילות}} {{קטן|קטן= (אורי בירן, [http://www.hibbur.org/show.asp?id=22287 נקודת חיבור] )|}} .

 

 

 

 

 

==דרש ורמז / מטמוניות למשפחות סופרים==

</div>

 

 

 

 

</noinclude>

{{מקורות|מקורות=

}}

 

<noinclude>

 

 

</noinclude>