ביאור:משלי ט יד: הבדלים בין גרסאות בדף

איך זה שפוליטיקאים, שדיברו בחכמה רבה כשהיו באופוזיציה, התנהגו בכסילות רבה ברגע שהגיעו לשלטון?▼

רמז לתשובה נמצא בספר משלי, פרק ט. הפרק מדבר, על-פי פשוטו, על שתי נשים - החכמה והכסילות. אולם התיאור של שתי הנשים הללו דומה מאד (ראו [[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?|מבנה הפרק]] ). ההבדלים בין שני התיאורים יכולים ללמדנו, מדוע האחת חכמה והשניה כסילה:▼

'''החכמה''' נמצאת מחוץ לעיר המלוכה, כלומר באופוזיציה. היא צריכה להתאמץ ולשלוח שליחוֹת כדי להביע את דעתה במרומי השלטון. וגם שם היא נמצאת '''על גפי''' , כלומר במיעוט. לעומתה, '''הכסילות''' נמצאת בתוך עיר המלוכה, יושבת בנחת '''על כיסא''' השלטון.▼

ניתן היה לחשוב שמדובר בשתי נשים שונות, אולם חז"ל פירשו שמדובר באותה אישה! " {{צפ|תוכן=כתיב '''על גפי''' וכתיב '''על כיסא''' - בתחילה על גפי, ולבסוף על כיסא!}} " {{קטן|קטן= (רבה בר בר חנה בסנהדרין לח., ורבא בעבודה זרה יט.)|}} .▼

אותה אישה בדיוק יכולה להיות חכמה או כסילה - כשהיא באופוזיציה, היא נאלצת לפעול בחכמה, להשקיע ולהתאמץ ולשלוח שליחות כדי שישימו לב אליה '''במרומי קרת''' ; אולם כשהיא כבר מגיעה לכיסא השלטון, היא מרגישה שכבר אין לה צורך להתאמץ, והיא יושבת בעצלות בפתח ביתה.▼

חז"ל התייחסו לפסוקים אלה בשני מקומות, בכל פעם בהקשר אחר: ▼

::*רבה בר בר חנה פירש את הפסוקים הללו על אדם הראשון: " {{צפ|תוכן=כתיב '''על גפי''' וכתיב '''על כסא''' , בתחלה על גפי (מקום גבוה) ולבסוף (כשסרח ונטרד) על כסא.  '''מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו''' אמר הקדוש ברוך הוא מי פתאו לזה אשה אמרה לו, דכתיב (משלי ו, לב) נואף אשה חסר לב}} ": {{קטן|קטן= ( [[סנהדרין לח א]] , רש"י)|}} ; ובאופן דומה, פירשו במדרש על אדם חוה {{קטן|קטן= ( [[ויקרא רבה יא א]] , [[:מדרש משלי (בובר) ט יג|מדרש משלי (בובר)]] )|}} . ▼

::*רבא פירש את הפסוקים הללו על לומדי התורה: " {{צפ|תוכן=רבא רמי כתיב '''על גפי''' וכתיב '''על כסא''' , בתחלה על גפי ולבסוף}} {{צפ|תוכן=על כסא (בתורה}} {{צפ|תוכן=משתעי, שלחה נערותיה תקרא - תלמידים העוסקין בה, על גפי - משמע כעל כנפים, מושב שאינו קבוע; וכתיב קרא אחרינא: על כסא - מקום כבוד קבוע, כמו רק הכסא אגדל ממך. לשון אחר: בתחילה על גפי - יחידי בלא תלמידים, כמו אם בגפו יבא)}} " {{קטן|קטן= ( [[עבודה זרה יט א]] , רש"י)|}} ▼