ביאור:משלי ח ח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ח|ח ז|ח|ח ט|קטגוריה=1}}
{{צמ|בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ;|משלי ח ח}}
כשלומדים תורה נתקלים לפעמים בפסוקים הנראים תמוהים ומוזרים. פסוקים מסוג זה נועדו לעורר אותנו להפעיל את בינתנו, לחפש ולמצוא דעת ברמה גבוהה יותר. כך אומרת החכמה בספר משלי:▼
"- אל תחשבו שאתם צריכים לעשות עוול כדי להצליח, '''כל אמרי פי''' מייעצים לנהוג '''בצדק''' ועצה של רשע אינה נובעת מחכמה; בדברי החכמה '''אין''' שום דיבור '''נפתל''' (שקרי)''' ועיקש''' (אלים)."
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
==הקבלות==
בספר תהלים נאמר שיש '''להתפתל''' עם '''עיקשים''', {{צמ|עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם '''עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל'''|תהלים יח כז}}. כך גם ב {{צמ|וַתֹּאמֶר רָחֵל '''נַפְתּוּלֵי''' אֱלֹהִים '''נִפְתַּלְתִּי''' עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|בראשית ל ח}}.
אולם בפסוקנו נאמר, שבחכמה אין '''נפתלים''' ואין '''עיקשים'''!
ההבדל בין הפסוקים משקף את ההבדל שבין עקרונות לבין מציאות:
::*ספר משלי מתאר את עקרונותיה של החכמה, שהם עקרונות ישרים ושקופים ואחידים לכולם. תיאור זה מתאים לשלמה, כי {{צמ|שָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב|מלכים א ה ד}}, לא היו לו אויבים ולכן יכל לחיות ביושר על-פי עקרונות החכמה.
::*ספר תהלים מתאר את חייו ומאבקיו של דוד, {{צמ|לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ '''מִכַּף כָּל אֹיְבָיו''' וּמִיַּד שָׁאוּל|תהלים יח א}}. לדוד היו אויבים רבים, שנאבקו בו גם בשיטות עקומות, והוא נאלץ להתפתל על-מנת להתמודד איתם בשיטות שלהם. וכך גם רחל בספר בראשית.
<span class="future">
עוד על חכמה, תבונה, יושר וצדק, ראו {{צמ|מִי '''חָכָם''' '''וְיָבֵן''' אֵלֶּה, '''נָבוֹן''' '''וְיֵדָעֵם'''? כִּי '''יְשָׁרִים''' דַּרְכֵי ה', '''וְצַדִּקִים''' יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם|הושע יד י}}( [[ביאור:צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם|פירוט]] ).▼
הפסוקים שלנו מלמדים שהחכמה אומרת דברי צדק. פסוקים אחרים מלמדים את הכיוון ההפוך - כדי לעשות צדק יש להשתמש בחכמה, {{צמ|אָז תָּבִין ''' צֶדֶק''' וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב|משלי ב ט}}( [[Tnk1/kma/qjrim2/cdq|פירוט]] ).
ראו גם בהמשך הפרק, {{צמ|בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ '''צֶדֶק'''|משלי ח טו}}( [[ביאור:מבנה משלי ח-16|פירוט]] ).
</div> <div class="cell ecot longright">
==עצות==
▲כשלומדים תורה, נתקלים לפעמים בפסוקים הנראים תמוהים ומוזרים. פסוקים מסוג זה נועדו לעורר אותנו להפעיל את בינתנו, לחפש ולמצוא דעת ברמה גבוהה יותר. כך אומרת החכמה בספר משלי:
'''בצדק כל אמרי פי''' = כל הדברים שאני אומרת הם צודקים ונכונים, גם אם לפעמים נראה שיש בהם אי-צדק.
שורה 12 ⟵ 41:
'''נפתל''' [[ביאור:פתיל = עיקול או חיבור|= מחובר בצורה עקומה]] ; '''עיקש''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= עקום וקשה]] ; '''אין בהם נפתל ועיקש''' = גם אם נראה שהדברים שלי מחברים בין עניינים שאין קשר ביניהם, או עקומים וקשים להבנה, אין זה כך.
הגר"א פירש שהפסוק " {{צפ|תוכן=הוא נגד הגמרא, שפעמים אומר "חסורי מחסרא", ופעמים אומר "תני" כך. ולא תאמר, חס ושלום, שהוא דיבור זר, אלא '''הכל בצדק'''}} . {{צפ|תוכן=
{{צפ|תוכן=כי פעמים אינם מתקבלים דברי אדם מחמת שני טעמים:
▲::* {{צפ|תוכן=ב' אף על פי שהוא ישר, מחמת שהוא מרבה דברים ומערבב כמה דברים זרים יחד בפלפולו, ומעייל פילא בקופא דמחטא.}}
{{צפ|תוכן=ועל זה אמר, שבתורה אינו כן, ואף שהוא שקיל וטרי:}} {{צפ|תוכן= א'''' אין בהם נפתל''', שהוא ערבוב דברים זרים יחד,}} {{צפ|תוכן= ב' וגם אין בהם '''עיקש'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי ח ח|הגאון מווילנה]] )|}} .
ובפסוק הבא:
'''נכוחה''' [[ביאור:נוכח = בטווח ראיה, נכוח = ראוי|= צדק גלוי וראוי]] ; '''בינה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות]] ; '''כולם נכוחים למבין''' = כל דבריי צודקים ונכונים, והדבר גלוי למי שמשתמש בבינתו.
שורה 36 ⟵ 62:
::* {{צפ|תוכן='''וישרים''' - כלומר, ומה שדומה בעיניו שאין הדין ישר, אמר שישרים אך '''למוצאי דעת''', למי שיש לו דעת בתורה}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
▲<div class="advanced">
</div> <div class="cell full longbig">
==לעיון נוסף==
▲הפירוש מסתמך על דברי הגר"א שהובאו למעלה, וכן על דברי הרב רונן חזיזה: {{צפ|תוכן=יש דברים בתורה הקדושה, שממבט ראשון אינם מובנים כלל, ולפעמים אף נראים מעוותים ומוטעים לחלוטין, אולם, כאשר מתעמקים בהם ומנסים להבינם - מגלים שהם ישרים ונכונים. וזה תלוי בגישה של האדם ששואל ולומד. אם האדם בא בגישה של "אנטי" - הרי שהכל ייראה לו הכי מוזר ולא נכון; אך, אם הוא בא בגישה חיובית - מייד זה ייראה לו הגיוני ויישמע לו הכי נכון בעולם}} {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ב אב ה'תשס"ט)|}} .
[[ביאור:מבנה משלי ח-0809|המאמר המקורי]]
<div class="future">
▲{{צמ|מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם|הושע יד י}}( [[ביאור:צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם|פירוט]] ).
▲</div> <div class="future">
==מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב [http://www.google.com גוגל] ==
שורה 75 ⟵ 95:
::* [http://www.nachal.org/files/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%97 תודקהה רעשל א''עיז ו''חרהמה תמדקה] : ל וחביריו כלם נכוחים למבין '''אין בהם נפתל ועקש''' אבל. דבריהם בתכלית ההעלם וכן כל דברי אותם. החכמים שזכרנו לעיל בשם. הרקאנטי שהיה נגלה עליהם אליהו הנביא ז '''...''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:VxyDZ7IdTdgJ:www.nachal.org cache] )
</div> </div> </div> </div>
<noinclude>▼
▲<noinclude>
[[קטגוריה:התאמת פסוקים|משלי ח ח]]
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי ח ח]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ח|משלי ח ח]]
[[קטגוריה:משלי ח ח|משלי ח ח]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv
</noinclude>
| |||