ויקיטקסט

ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו כב|כג|ו כד|קטגוריה=1}}
 
= המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|כִּי נֵר - מִצְוָה, וְתוֹרָה - אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים - תּוֹכְחוֹת מוּסָר.|משלי ו כג}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
אנחנו מוצפים כל הזמן, בכל מקום, בפרסומות ובפיתויים שקוראים לנו לחיות את הרגע, ליהנות "עכשיו". עם כל כך הרבה גירויים, קשה לחשוב על העתיד. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן חשוב, דווקא בימינו, לקיים מצוות וללמוד תורה:
 
'''כמו''' '''נר''' כך היא ה'''מצוה''', מכוונת אותך להיזהר ממכשולים ופיתויים בתחום מסויים;
'''כי''' = תיאור סיבה. בפסוקים הקודמים נאמר שיש לשמור את המצוות והתורה, ובפסוק זה המורה מסביר מדוע זה כדאי.
 
וכמו '''אור'''-היום כך היא ה'''תורה''', עוזרת לך לזהות מכשולים ופיתויים בכל תחומי החיים;
הפסוק ממשיל את החיים בעולם של פיתויים, שגורמים לאדם שלא לחשוב על עתידו, להליכה בתוך יער עבות וחשוך, שבו קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. המצוות והתורה מאירים את הדרך ביער זה:
 
וכמו שלט על פרשת '''דרכים''', כך הן '''תוכחות מוסר''' המכוונות אותך למצוא את '''הדרך '''הנכונה לחיות את '''החיים'''.
'''נר מצוה''' = המצוה, שהיא מעשה מוחשי-חומרי, נמשלת לנר, שהוא אמצעי מוחשי-חומרי להפצת אור; הנר מפיץ אור באיזור מצומצם, אך הוא מאפשר לראות היטב את המכשולים והסכנות הנמצאים באיזור זה, גם אם הם נסתרים בחורים ובסדקים.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
'''ותורה אור''' = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט יותר; אור היום מאיר בכל הארץ, אבל רק מבחוץ.
 
==דקויות==
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם מקבל מהמצפון האישי שלו (" '''מוסר''' כליות"), נמשלים לדרך סלולה - המובילה את האדם אל ביתו.
 
'''כי''' =
הנמשל מוסבר בפסוק הבא, {{צמ|לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה|משלי ו כד}}- '''המצוה''' המעשית מגבילה את הקשר בין איש לאשה ובכך מצילה את האדם '''מאישה רעה''' המנסה לפתות אותו אותו לניאוף; '''והתורה''' נותנת לאדם ראיה כללית ומפוכחת על משמעות הקשר שבין איש לאשה, ובכך מצילה אותו מניסיונות פיתוי ושכנוע - '''חלקת לשון נכריה'''. האישה המפתה היא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:
 
1. תיאור סיבה. בפסוקים הקודמים נאמר שיש לשמור את המצוות והתורה. אולם התלמידים עלולים לחשוב, שהמצוות והתורה מטילות עליהם מגבלות מיותרות ומעיקות, ולכן המורה מסביר מדוע המגבלות הללו חשובות ומועילות (ראו "עצות").
'''נר מצוה''' = המצוות מגבילות את המעשים, וכך מאירות את דרכו של האדם בתוך יער הפיתויים, כמו נר שהאדם מחזיק כאשר הוא הולך ביער חשוך. אדם שמקיים מצוה, ניצל מפיתוי ספציפי שקשור לאותה מצוה, כמו שאדם המחזיק נר ניצל ממכשולים ספציפיים העומדים בדרכו, לדוגמה: המצוה {{צ|לא תלך רכיל בעמך}}, האיסור לרכל, מצילה את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים.
 
2. '''כ-''' הדימוי, ראו מקורות ב {{צמ|'''כִּי''' חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף|משלי א יז}}( [[ביאור:כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף|פירוט]] ).
'''ותורה אור''' = התורה נותנת לאדם ראיה כללית של המציאות, וכך מאפשרת לאדם לראות את כל הפיתויים בגודלם הטבעי ובמקומם הטבעי, כמו אור יום שמאפשר לאדם לראות את כל העולם במבט אחד. אדם שלומד תורה, ניצל גם מסיכונים שאולי כלל לא ידע על קיומם, כמו שאור היום מציל את האדם מחיות טרף ושודדים, לדוגמה:
::*כשאדם לומד את פרשת יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט), הוא לומד על תחבולה שאישה מושחתת עלולה להשתמש בה כדי להפליל גבר, ומגיע למסקנה שצריך להיזהר ולא להתייחד עם נשים, כפי שאכן קבעו חז"ל בתקנתם (ראו גם [[ביאור:איסור ייחוד בתורה ובספר משלי|איסור ייחוד]] );
::*כשאדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למקרים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת.
 
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' - שני פירושים:
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם שומע מהמצפון האישי שלו מכוונים את האדם למטרת חייו; אולם כדי שיוכל "לראות את הדרך", לשמוע היטב את קול המצפון הפנימי, הוא חייב "להדליק את האור", לשמור מצוות ותורה שירחיקו אותו מהפיתויים, לדוגמה:
::*כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה את הרבדים הרוחניים העמוקים בקשר שבין איש לאשה, כך קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה '''דרך חיים''' משותפת;
::*כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. כך הוא עולה על '''הדרך''' הנכונה להגשים את מטרת '''חייו'''.  
 
1. מוסר הכליות הפנימי של האדם: {{צפ|תוכן=מי המוליך אותו '''בדרך חיים'''? - '''תוכחות מוסר''', שעל-ידי שיקבל '''תוכחת''' השכל מן '''המוסר''' ויראת ה', על-ידי-כך יילך '''בדרך חיים''', ואז יועילו לו נר מצוה ותורה אור לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים...}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
<div class="advanced">
 
2.  דברי ביקורת שהאדם מקבל ממורה פרטי - תלמיד חכם - שמלמד אותו תורה ומצוות. כך פירשו חכמי התלמוד {{קטן|קטן= (בבלי סוטה כא.)|}} :
==מקורות ופירושים נוספים==
 
{{צפ|תוכן='''ודרך חיים תוכחות מוסר'''... הגיע לפרשת דרכים - ניצול מכולם... מאי "פרשת דרכים"?
הפסוקים הבאים מתארים דרך מיוחדת שבה המצוות והתורה מצילות את האדם מפיתויים - ע"י סייגים וגדרים חכמים שמרחיקים את האדם מעבירה ( [[ביאור:סייגים להגנה מפני פיתויים|פירוט]] ).
 
}}
===נר מצוה ותורה אור===
פירשנו את חציו הראשון של הפסוק על-פי [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|דברי חז"ל]] {{קטן|קטן= (בתלמוד בבלי, סוטה כא.)|}} , שהנר והאור הם שני דברים נפרדים - '''המצוה''' נמשלת '''לנר''' כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות מקומיות, '''והתורה''' נמשלת '''לאור''' היום כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות כלליות יותר.
 
::* {{צפ|תוכן=אמר רב חסדא: זה תלמיד-חכם ויום מיתה.}}
אפשר גם לפרש, שהנר והאור קשורים - '''נר''' הוא אמצעי מוחשי ליצירת '''אור''', וגם '''מצוה''' היא אמצעי מוחשי ל"יצירת" '''תורה''': כשאדם מקיים מצוה מעשית הוא מפגין בגלוי את חשיבות התורה, וזה משפיע גם על האדם עצמו וגם על סביבתו. לדוגמה:
::* {{צפ|תוכן=רב נחמן בר יצחק אמר: זה תלמיד-חכם ויראת חטא.}}
::* {{צפ|תוכן=מר זוטרא אמר: זה תלמיד-חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [ששמועתו מתאימה להלכה].
::}}
 
[[ביאור:מוסר - תוכחה|יש הבדל בין תוכחות לבין מוסר]] : תוכחה מציינת דברי ביקורת שיש בהם '''הוכחות''' ונימוקים שכליים; מוסר מציין דברי ביקורת שיש בהם '''ייסורים''' ואיומים. כל שלושת החכמים מסכימים, שכדי לקבל '''תוכחות''', יש ללכת ל {{צפ|תוכן=תלמיד-חכם}} - שיודע להסביר את דברי התוכחה בחכמה ובהגיון; אך כל אחד מפרש באופן אחר את המשמעות של '''מוסר''':
::*כשאיש אומר לאישה "אני לא נוגע בך כי אנחנו לא נשואים" הוא מזכיר לעצמו, וגם לה ולאנשים שמסביבם, את היחס של התורה לקשר בין איש לאשה; המצוה שהוא קיים הפיצה את אור התורה בסביבתו.
 
::*ע"פ {{צפ|תוכן=רב חסדא}} , {{צפ|תוכן=יום מיתה}} הוא המוסר הגדול ביותר: כשאדם נזכר שימיו ספורים והוא עומד למות, זה מביא אותו לייסורים נפשיים שמשנים באופן משמעותי את דרך חייו.
::*ע"פ {{צפ|תוכן=רב נחמן בר יצחק}} , אין צורך לחכות עד יום המיתה: כשלאדם יש {{צפ|תוכן=יראת חטא}} - כאשר הוא מתחנך, מגיל צעיר, להיות ירא וחרד שמא יחטא, ויש לו ייסורי מצפון בכל פעם שהוא חוטא - אלה הם הייסורים היעילים ביותר.
::*וע"פ {{צפ|תוכן=מר זוטרא}} , אין צורך להפריד בין התוכחות לבין המוסר; הדבר היעיל ביותר הוא כשיש "תוכחות מוסר" באדם אחד; כשאדם מוצא לו תלמיד חכם, שיודע לא רק להוכיח ולהסביר בחכמה ובהגיון, אלא גם לחבר את הדברים להלכה המעשית - {{צפ|תוכן=דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא}} . ההלכה המעשית יוצרת באדם הרגלים שמכוונים אותו ומונעים ממנו לסטות מהדרך.
 
בכל מקרה, לפי כל שלושת האמוראים הללו, הפסוק ממליץ לאדם למצוא לו מורה פרטי, תלמיד חכם, שיוכיח אותו ויכוון אותו בדרכו; ודבריהם מתאימים לדברי המשנה בפרקי אבות {{צפ|תוכן=עשה לך רב}}.
 
</div> <div class="cell hqblot longright">
 
==הקבלות==
 
נר ואור כמשל נזכרו גם ב {{צמ|'''נֵר''' לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, '''וְאוֹר''' לִנְתִיבָתִי|תהלים קיט קה}}( [[ביאור:נ = נתתי את עצמי לה'|פירוט]] ).    בספר תהלים הדגש הוא על הקשר האישי של המשורר אל דבר ה', בגוף ראשון: '''לרגלי''', '''לנתיבתי''';    ובספר משלי הניסוח הוא כללי - כמורה הפונה לכלל הציבור: {{צפ|תוכן=הנשמה יורדת ממקום המנוחה אל מקום היגיעה והעמל, ומן האור העליון אל החושך של העולם השפל הזה, ואין ספק כי ההולך במקום חושך צריך נר בידו להאיר את נתיבו שלא ייכשל בהליכתו, והשם יתברך ברוב רחמיו המציא את הנר הזה בידו של אדם, שהיא התורה והמצוות. והמלך החסיד הכיר את הטוב הגדול הזה שחנן השם יתברך לבריותיו, וגם ידע להשתמש בו כראוי, כמו שאמר על עצמו: '''נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי'''. ולכן, בנו החכם שבא אחריו הציע הכלל הזה לתועלת הכללות, בעניין אומרו: '''כי נר מצוה ותורה אור'''...}} {{קטן|קטן= (רמ"ד וואלי על משלי ו כג)|}} .
 
- ישנם פסוקים נוספים בספר משלי שאפשר לפרש על-פי ההקבלה '''נר=מצוה ותורה=אור'''; ראו:
 
::* [[משלי כ כ]]: {{צ|מְקַלֵּל '''אָבִיו וְאִמּוֹ''' - יִדְעַךְ '''נֵרוֹ''' באישון[בֶּאֱשׁוּן] '''חֹשֶׁךְ'''}} ( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-20-20|פירוט]] ): ההורים מלמדים תורה, התורה נמשלת לאור, ולכן מי שאינו מכבד את הוריו נענש בחושך.
::* {{צמ|'''אוֹר''' צַדִּיקִים יִשְׂמָח, '''וְנֵר''' רְשָׁעִים יִדְעָךְ|משלי יג ט}}( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-13-09|פירוט]] ).
::*ואולי גם {{צמ|'''נֵר''' ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן|משלי כ כז}}( [[Tnk1/ktuv/mjly/mj-20-27|פירוט]] ).
 
המושגים תורה ומצוה נזכרים בפסוקים נוספים, ראו [[ביאור:תורה ומצוה בספר משלי|תורה ומצוה בספר משלי]] .
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
 
אנחנו מוצפים כל הזמן, בכל מקום, בפרסומות ובפיתויים שקוראים לנו לחיות את הרגע, ליהנות "עכשיו". עם כל כך הרבה גירויים, קשה לחשוב על העתיד. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן חשוב, דווקא בימינו, לקיים מצוות וללמוד תורה.
 
1. הפסוק ממשיל את החיים בעולם של פיתויים, הגורמים לאדם לא לחשוב על העתיד, להליכה בתוך יער עבות וחשוך, שבו קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. המצוות והתורה מאירים את הדרך ביער זה  {{קטן|קטן= (בבלי סוטה כא.)|}} :
 
" {{צפ|תוכן=משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא:
 
}}
 
::# {{צפ|תוכן=מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים,}}
::# {{צפ|תוכן=ומחיה רעה ומן הליסטין,}}
::# {{צפ|תוכן=ואינו יודע באיזה דרך מהלך.
::}}
 
{{צפ|תוכן=נזדמנה לו -}}
 
::# {{צפ|תוכן=אבוקה...  - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך.}}
::# {{צפ|תוכן=כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך.}}
::# {{צפ|תוכן=הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם}} ".
 
הנמשל מוסבר בפסוק הבא - המצוה והתורה שומרות על האדם "'''מאשת רע, מחלקת לשון נכריה'''". האישה המפתה היא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:
 
'''נר מצוה''' = המצוה, שהיא מעשה מוחשי-חומרי, נמשלת לנר, שהוא אמצעי מוחשי-חומרי להפצת אור. '''הנר''' עוזר לאדם להינצל ממכשולים נייחים ({{צפ|תוכן=קוצים ופחתים}}) העומדים בדרכו, וגם ה'''מצוה''' מצילה את האדם מפיתוי ספציפי שקשור לאותה מצוה, לדוגמה:
 
::*המצוות המגבילות את היחסים בין גברים לנשים מצילות את האדם מפני היסחפות בפיתויים מיניים.
::*המצוות המגבילות את הדיבור, כגון איסורי לשון הרע ורכילות, מצילות את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים.
 
'''ותורה אור''' = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט וכללי. '''אור''' היום מאיר בכל הארץ, ועוזר לאדם להינצל גם ממכשולים ניידים ({{צפ|תוכן=חיות וליסטים}}), העלולים לצאת מתוך האפילה ולהפתיע אותו. כך גם '''התורה''' מצילה את האדם ממכשולים רוחניים כלליים, גם כאלה שאולי כלל לא ידע על קיומם. לדוגמה:
 
::*כשאדם לומד את פרשת יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט), הוא לומד על תחבולה שאישה מושחתת עלולה להשתמש בה כדי להפליל גבר, ומגיע למסקנה שצריך להיזהר ולא להתייחד עם נשים, כפי שאכן קבעו חז"ל בתקנתם (ראו גם [[ביאור:איסור ייחוד בתורה ובספר משלי|איסור ייחוד]] );
::*כשאדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למצבים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת, גם בתחומים שמעבר לדיבור.
 
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם מקבל, מתלמיד-חכם או מהמצפון האישי שלו ("'''מוסר''' כליות"), נמשלים לדרך סלולה - המובילה את האדם אל ביתו. שלט על {{צפ|תוכן=פרשת דרכים}} עוזר לאדם למצוא את הדרך הנכונה למחוז חפצו. כך גם '''תוכחות מוסר''' - דברי ביקורת שהאדם מקבל באופן אישי - עוזרים לו למצוא את דרכו בחיים, ומכוונים אותו למטרת חייו, לדוגמה:
 
::*כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה את הרבדים הרוחניים העמוקים בקשר שבין איש לאשה, כך קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה '''דרך חיים''' משותפת;
::*כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. כך הוא עולה על '''הדרך''' הנכונה להגשים את מטרת '''חייו'''.  
 
2. פירשנו שה"אור" הוא אור היום, אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לאור הנר, ומכאן שיש קשר בין שני חלקי המשל: '''נר''' הוא אמצעי מוחשי ליצירת '''אור''', וגם '''מצוה''' היא אמצעי מוחשי ל"יצירת" '''תורה''': כשאדם מקיים מצוה מעשית הוא מפגין בגלוי את חשיבות התורה, וזה משפיע גם על האדם עצמו וגם על סביבתו. לדוגמה:
 
::*כשאיש אומר לאישה "אני לא נוגע בך כי אנחנו לא נשואים" הוא מזכיר לעצמו, וגם לה ולאנשים שמסביבם, את היחס של התורה לקשר בין איש לאשה; '''המצוה''' שהוא קיים הפיצה את אור '''התורה''' בסביבתו.
::*כשאנשים מדברים ביניהם דברי רכילות, ואחד מהחבורה אומר "לפי התורה אסור לשמוע דברי רכילות - אני פורש", זה משפיע - גם אם אנשים לא יפסיקו מייד את השיחה, הם יקלטו שיש משהו פגום בשיחה הזאת; הם יקלטו את היחס של התורה לדברים אלה. גם כאן, '''המצוה''' שקיים האדם הפיצה את אור '''התורה''' בסביבתו.
 
לפי זה, שלושת חלקי הפסוק משתלבים למשל אחד ונמשל אחד:
 
::*'''במשל''' - אדם עומד במקום חשוך, על פרשת דרכים, אך בגלל החושך הוא אינו רואה את הדרך; רק כאשר הוא מדליק נר, '''הנר''' מפיץ '''אור''' והוא יכול לראות את '''הדרך''' הביתה.
::*'''ובחיים''' - בעולם של פיתויים, האדם אינו שומע את הקול הפנימי שלו ואינו יודע באיזו דרך לנהל את חייו; אך לאחר שהאדם קיים '''מצוות''' ולמד '''תורה''', הפיתויים כבר לא שולטים בו, והוא יכול לשמוע את מצפונו הפנימי - את '''תוכחות המוסר''' שלו.
 
</div> <div class="cell full longcell">
ישנם פסוקים נוספים בספר משלי שאפשר לפרש על-פי ההקבלה '''נר=מצוה ותורה=אור'''; ראו:
 
==לעיון נוסף==
::* [[משלי כ כ]]: {{צ|מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ - יִדְעַךְ '''נֵרוֹ''' באישון[בֶּאֱשׁוּן] '''חֹשֶׁךְ'''}} ( [[ביאור:המקלל את הוריו מפסיד את מצוותיו|פירוט]] ).
::* {{צמ|'''אוֹר''' צַדִּיקִים יִשְׂמָח, '''וְנֵר''' רְשָׁעִים יִדְעָךְ|משלי יג ט}}( [[ביאור:להאיר לצדיקים ולא לרשעים|פירוט]] ).
::*ואולי גם {{צמ|'''נֵר''' ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן|משלי כ כז}}( [[ביאור:חיפוש פנימי באמצעות הנשמה|פירוט]] ).
 
[[ביאור:מבנה משלי ו-23|המאמר המקורי]]
המושגים תורה ומצוה נזכרים בפסוקים נוספים, ראו [[ביאור:תורה ומצוה בספר משלי|תורה ומצוה בספר משלי]] .
 
</div> </div> </div>
===ודרך חיים תוכחות מוסר===
פירשנו שהחצי השני של הפסוק מתייחס למוסר הכליות הפנימי של האדם: " {{צפ|תוכן=מי המוליך אותו '''בדרך חיים'''? - '''תוכחות מוסר''', שעל-ידי שיקבל '''תוכחת''' השכל מן '''המוסר''' ויראת ה', על-ידי-כך יילך '''בדרך חיים''', ואז יועילו לו נר מצוה ותורה אור לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
וחז"ל פירשו ( [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|שם]] ) על דברי ביקורת שהאדם מקבל ממורה פרטי - תלמיד חכם - שמלמד אותו תורה ומצוות, בהתאם להנחיה הכללית " {{צפ|תוכן=עשה לך רב}} ".
 
===להצילך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה===
פירשנו באופן כללי, שהמצוה והתורה מצילות את האדם מאשה רעה ומפיתויים בכלל; אולם אפשר לפרש שיש כאן הקבלה:
 
::*'''המצוה''' המעשית מצילה '''מֵאֵשֶׁת רָע''' = אישה שמעשיה רעים ורוצה לפתות גם אותך לעשות רע; למשל - איסור נגיעה, בין איש לאשה שאינה אשתו, מקטין מאד את הסיכויים שהם יחטאו, גם אם האישה היא רעה ובוגדנית.
::*'''והתורה''' הקשורה לדיבור ולשמיעה מצילה '''מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה''' = אישה נכריה היודעת לפתות בדיבוריה. התורה מראה לאדם מה הערך האמיתי של הנוכריה הזאת, עד כמה בזויה האשה הבוגדנית, ועד כמה אהובה וטהורה האשה הצדיקה. אדם שלומד תורה וקולט את הגישה הזאת, באופן טבעי פחות נמשך לפיתוייהן של נשים בוגדניות.
 
</div>
 
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:סגלות משלי ו|משלי ו כג]]
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים|ביאור:המצוה והתורה מאירות את הדרך ביער הפיתויים}}}}
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי ו כג]]
 
[[קטגוריה:משלי ו כג|משלי ו כג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-23.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-23.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/06-23}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ו_כג"