ויקיטקסט

ביאור:משלי ד כב: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד כא|כב|ד כג|קטגוריה=1}}
 
= רפואת הנפש ורפואת הגוף =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא:|משלי ד כב}}
ספר משלי מייחס חשיבות רבה לבריאות הגוף, ומקשר אותה לבריאות הנפש והשכל. הדבר בולט במיוחד בקטע המסיים את פרק ד, קטע בן שמונה פסוקים הכולל 11 התייחסויות לאיברי גוף שונים. הקטע מתחיל בפסוקים:
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
{{צמ|בְּנִי! לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט '''אָזְנֶךָ'''|משלי ד כ}}
 
'''כי''' הדברים האלה נותנים '''חיים '''לכל מי '''שמוצא''' אותם, ובריאות '''לכל בשרו''' (גופו):
{{צמ|אַל יַלִּיזוּ '''מֵעֵינֶיךָ''', שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ '''לְבָבֶךָ'''|משלי ד כא}}
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
כי חיים '''הם''' למוצאיהם -
{{צמ|כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל '''בְּשָׂרוֹ''' מַרְפֵּא|משלי ד כב}}
 
0. המילה '''הם''' מתייחסות לעצות הספציפיות שנזכרו בקטע זה (פסוקים 20-27). בקטע זה, בן שמונה פסוקים, ישנן 11 התייחסויות לאיברי גוף שונים, והוא כולל עצות לשמירה על בריאות הגוף: {{צפ|תוכן=האברים בגוף האדם מופעלים ופועלים בְּרֹב חָכְמָה יחדיו, לטובת מטרה אחת - כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. ואמנם, האב לימד את בנו "לָתוּר בַּחָכְמָה". ואלה דברי האב (במגילתו): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל-נֶעְלָם אִם-טוֹב וְאִם-רָע" (קהלת יב' 14-13)}} {{קטן|קטן= (רמי ניר, 16/5/07)|}} .
 
אולם חז"ל דרשו שהמילה '''הם''' מתייחסת לכל דברי התורה, הנותנת בריאות למי שלומד אותה:
ההורים מעודדים את ילדיהם לזכור ולשמור היטב את כללי ההתנהגות שהם מלמדים אותם, כי כללים אלו יעזרו להם לחיות חיים ארוכים ובריאים:
 
1. '''למוצאיהם''' = למי שמוצֵא אותם, מהשורש '''מצא''', המציין [[ביאור:מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש|תוצאה של חיפוש]] {{קטן|קטן= ({{צפ|תוכן=למוצאיהם - לשון מציאה}}; [[:קטע:רש"י על משלי ד כב|רש"י]] )|}} . {{צפ|תוכן=המוצא חכמות התורה, המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ד כב|מצודות]] )|}} .
{{צמ|מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר ''' לִבֶּךָ''', כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים|משלי ד כג}}- האיבר שהכי חשוב '''לשמור''' עליו הוא '''הלב''', '''כי ממנו יוצא''' הדם הנותן '''חיים''' לכל הגוף. '''לב''' בלשון המקרא משמעו גם '''פנימיות''', [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|מקום המחשבות והרגשות]] ; גם במשמעות זו הלב הוא האיבר שהכי חשוב לשמור עליו, כי המחשבות והרגשות גורמות להפרשת הורמונים המשפיעים באופן משמעותי על בריאותו של האדם - מחשבות עצבניות ומתוחות עלולות לגרום לחץ דם גבוה ומחלות לב, ומחשבות רגועות ושמחות עשויות לשפר את הבריאות - '''כי ממנו תוצאות חיים''' ( [[ביאור:מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים|פירוט]] ).
 
2. '''למוצאיהם''' = למי שמוצִיא אותם מפיו, מהשורש '''יצא''', כלומר לומד בקול רם: {{צפ|תוכן=תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש; לאחר שלש שנים שכח תלמודו... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא! פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר '''כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא''' - אל תקרי למצאיהם אלא '''למוציאיהם''' בפה}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} , {{צפ|תוכן=מעשה בתלמיד אחד של רבי אליעזר בן יעקב, שהיה ממהר בכל תלמודו בשעה אחת. פעם אחת חלה ושכח את כל תלמודו. מי גרם לו? על-ידי שלא היו אומרו מפיו}} {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} .
{{צמ|הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשוּת '''פֶה''', ולְזוּת '''שְׂפָתַיִם''' הַרְחֵק מִמֶּךָּ|משלי ד כד}}- גם '''לפה''', ובפרט למזון שאנחנו מכניסים לפינו, ישנה השפעה משמעותית על הבריאות. הפסוק מלמד שכדי לשמור על הבריאות יש '''להסיר''' את התכונה של '''עקשות פה''' ו '''לזות שפתיים''', הפה המתנהג בעקשנות והשפתיים הנלוזות, האוכלים מזון מעבר למה שהגוף צריך וגורמים להשמנה, או שאוכלים מזון מזיק ופוגעים בבריאות. '''פה ושפתיים '''הם כמובן משל לדיבור שאנחנו '''מוציאים''' מפינו; הפסוק מלמד, שכדי לשמור על בריאות הנפש יש להימנע מדיבורים עקומים, אלימים ומטעים ( [[ביאור:הסר ממך עקשות פה, ולזות שפתים הרחק ממך|פירוט]] ). 
 
3. '''למוצאיהם''' = למי שמוציא אותם לאחרים {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} , כלומר מלמד: {{צפ|תוכן=כל הלומד על-מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד}} {{קטן|קטן= (משנה אבות)|}} .
{{צמ|'''עֵינֶיךָ''' לְנֹכַח יַבִּיטוּ, '''וְעַפְעַפֶּיךָ''' יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ|משלי ד כה}}- יש לשמור על בריאות '''העיניים''' מבחינה פיסית, על חדות הראיה. כמו כן יש להיות תמיד עירני, עם '''עפעפיים''' פקוחים, כדי להינצל ממכשולים ומתאונות בדרך. העיניים משפיעות גם על בריאות הגוף. פעמים רבות אנחנו עושים דברים הגורמים לנו נזק, רק בגלל שהם נראים מושכים ומפתים, למשל לוקחים משכנתא כדי לקנות רכב 4x4 יפה, או אוכלים מאכלים מזיקים רק בגלל שיש בהם צבעי מאכל יפים;   מצד שני, לפעמים אנחנו גורמים לעצמנו נזק בגלל שאנחנו לא מספיק פוקחים את העיניים, למשל, חוצים כביש בלי להביט ימינה ושמאלה, או חותמים על חוזה בלי לקרוא את כל הסעיפים. הכתוב מלמד שיש להביט '''ישר''', כלומר, לפתח ראיה מדוייקת, לראות בדיוק את הדברים החשובים אבל לא להתפתות להסתכל על דברים מזיקים. הפסוק הוא גם משל לשמירת העיניים מבחינה רוחנית. כל דבר שאנחנו רואים משפיע על המחשבות שלנו, וכדי לשמור על בריאות הנפש צריך להשתדל שלא לראות דברים המעוררים בנו מחשבות שליליות, למשל, מי שנוטה להתעצבן בקלות, עדיף שיסתכל '''ישר''' קדימה כשהוא הולך ברחוב, ולא יפנה את מבטו לכיוון כותרות העיתונים;   מי שנוטה להימשך לנשים, עדיף שיסתכל רק '''לנגדו''', רק על אשתו שהיא "עזר כנגדו", ולא "יפזול לצדדים" אל נשים אחרות ( [[ביאור:שמירת העיניים בספר משלי|פירוט]] ). 
 
4. '''למוצאיהם''' = למי שמְמַצֶּה אותם, מהשורש '''מצה''': מקיים כל מצוה שהוא יכול ולומד כל חכמה שהוא יכול, בלי 'לחפף': {{צפ|תוכן='''כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם''' - למי שממציא אותן, מנין? שנאמר (דברים ח א): כל המצוה, מהו כל המצוה? - עד שתכלה כל המצות}} {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} .
{{צמ|פַּלֵּס מַעְגַּל '''רַגְלֶךָ''', וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכּנֹוּ|משלי ד כו}}- אחד האמצעים המומלצים לשמירה על בריאות הלב הוא הליכה רגלית. ההליכה צריכה להיות שקולה ומותאמת למצב הבריאותי של האדם, ולכן הפסוק מלמד שיש '''לפלס''' - לשקול ולאזן את '''מעגל רגלנו''' - המסלול המחזורי שבו אנחנו הולכים ברגלינו. '''מעגל רגלך''' הוא גם משל להרגלים הקבועים ולסדר היום הקבוע שלנו. כדי לשמור על בריאות הנפש, יש '''לפלס''' - לשמור על איזון '''בהרגלים''' הקבועים שלנו, לדאוג שבסדר היום שלנו יש מקום לפעילות גופנית במידה הראויה ( [[ביאור:לשמור על איזון בסדר היום|פירוט]] ).
 
לפי פירושים אלה, כשאדם עוסק בתורה הוא נעשה בריא יותר, גם אם הוא עוסק בנושאים שאינם קשורים כלל לבריאות הגוף, וגם אם הוא עדיין לא הספיק לקיים את הדברים שלמד! כשאדם עוסק בתורה הוא מתחבר לצד השכלי והרוחני שלו, והדבר נותן לו כוח להתמודד עם כאבים גופניים חומריים: {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין עמו לוייה - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם. חש בראשו - יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם לראשך. חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרותיך. חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ג ח) רפאות תהי לשרך. חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר ושקוי לעצמותיך. חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ד כב) ולכל בשרו מרפא.   אמר רב יהודה ברבי חייא: בא וראה, שלא כמדת הקב"ה מידת בשר ודם; מדת בשר ודם: אדם נותן סם לחבירו - לזה יפה ולזה קשה, אבל הקב"ה אינו כן: נתן תורה לישראל - סם חיים לכל גופו, שנאמר ולכל בשרו מרפא}}  {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} .
{{צמ|אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול, הָסֵר '''רַגְלְךָ''' מֵרָע|משלי ד כז}}- מצד שני, יש מקומות שהליכה אליהם עלולה לפגוע בבריאותנו, למשל איזורים עם אויר מזוהם, מסעדות עם אוכל מזיק לבריאות ועוד; יש '''להסיר''' ממסלול ההליכה שלנו מקומות '''רעים''' כאלה. וגם בתחום ההתנהגות, יש להסיר מההרגלים שלנו מעשים רעים ומזיקים: " {{צפ|תוכן=אל תטה עצמך ימין ושמאל מדרך המצוות, אבל מרע הסר רגלך מכל וכל}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . ויש מפרשים, בהתאם לפסוק זה, שהקטע כולו מדבר על חשיבות האיזון - יש לנהל אורח חיים מאוזן ולא לנטות ימין ושמאל מדרך האמצע ( [[ביאור:אל תט ימין ושמאל, הסר רגלך מרע|פירוט]] ). 
 
ועוד: ע"פ חז"ל, כל מצוה מתרי"ג המצוות מתאימה לאיבר בגוף האדם. ע"פ חכמי הקבלה, נשמתו של האדם מורכבת מאיברים המקבילים לאיברי הגוף, וכשהאדם מקיים מצוה, הוא מתקן את ה"איבר" הנשמתי המתאים: {{צפ|תוכן=ועל דרך זה, שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף, וממשיכין מזון הגופני, שהוא הדם, אל רמ"ח איברי הגוף, עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש, ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו.}} {{קטן|קטן= ( [[שערי קדושה א א]] ; וראו גם שם ב ג)|}} . 
" {{צפ|תוכן=האברים בגוף האדם מופעלים ופועלים בְּרֹב חָכְמָה יחדיו, לטובת מטרה אחת - כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. ואמנם, האב לימד את בנו "לָתוּר בַּחָכְמָה". ואלה דברי האב (במגילתו): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל-נֶעְלָם אִם-טוֹב וְאִם-רָע" (קהלת יב' 14-13)}} " {{קטן|קטן= (רמי ניר, 16/5/07)|}} .
 
לפי כל הפירושים עד כאן, המטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על בריאות הגוף, ולשם כך יש לשמור גם על כללים של התנהגות תקינה, שהרי בריאות הנפש משפיעה על בריאות הגוף.
<div class="advanced">
 
5. ואפשר גם לפרש להיפך, שהמטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על כללי התנהגות, והקטע מקשר אותם לאיברי גוף כאמצעי זיכרון בלבד, בדומה לפסוקים אחרים בספר משלי, המלמדים שצריך לכתוב או לקשור את דברי החכמה על איברי גוף שונים, למשל {{צמ|שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ|משלי ז ב}}( [[Tnk1/ktuv/mjly/ktvm|פירוט]] ).
==מקורות ופירושים נוספים==
 
רבי אלעזר אזכרי (חי לפני כ-400 שנה בצפת) הרחיב את הרעיון וחיבר ספר שלם שנקרא [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kitsur/tohen.htm ספר חרדים] - ובו רשם את כל מצוות התורה, כאשר הן מסודרות לפי איברי הגוף. הנה כמה דוגמאות למצוות הקשורות לאיברים שנזכרו בפרק זה:
===לדבריי הקשיבה... כי חיים הם למוצאיהם===
0. פירשנו שהמילים '''כי חיים הם למוצאיהם''' מתייחסות לעצות הספציפיות שנזכרו בקטע זה, המלמדות את האדם איך לשמור על בריאות גופו.
 
{{צ|מכל משמר נצור לבך}}: פרקים א-ב: מצות התלויות '''בלב''': שיאמין שיש אלוה... ליראה אותו... לאהוב את הגר.
וחז"ל פירשו שהכוונה לתורה כולה, הנותנת בריאות למי שלומד אותה:
 
{{צ|עיניך לנוכח יביטו}}: פרק ד: מצוות התלויות '''בעיניים''': להסתכל בציצית... לבכות על אדם כשר שמת... לא להסתכל בעבודה זרה.
1. '''למוצאיהם''' = למי שמוצֵא אותם, מהשורש '''מצא''', המציין [[ביאור:מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש|תוצאה של חיפוש]] {{קטן|קטן= (" {{צפ|תוכן=למוצאיהם - לשון מציאה}} "; [[:קטע:רש"י על משלי ד כב|רש"י]] )|}} . " {{צפ|תוכן=המוצא חכמות התורה, המה לו לחיים ומרפא לכל בשרו}} " {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ד כב|מצודות]] )|}} .
 
{{צ|לזות שפתיים הרחק ממך}}: פרק ו: מצוות התלויות בדיבור '''בפה''' וקנה: לכבד את אביו ואמו בדברים... לברך ברכת המזון.
2. '''למוצאיהם''' = למי שמוצִיא אותם מפיו, מהשורש '''יצא''', כלומר לומד בקול רם: " {{צפ|תוכן=תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש; לאחר שלש שנים שכח תלמודו... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא! פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר '''כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא''' - אל תקרי למצאיהם אלא '''למוציאיהם''' בפה}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} , " {{צפ|תוכן=מעשה בתלמיד אחד של רבי אליעזר בן יעקב, שהיה ממהר בכל תלמודו בשעה אחת. פעם אחת חלה ושכח את כל תלמודו. מי גרם לו? על-ידי שלא היו אומרו מפיו}} " {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} .
 
{{צ|הסר ממך עקשות פה}}: פרק יא: מצוות התלויות '''בפה''' ע"י אכילה: לאכול ולשתות בשבת ויו"ט... לא יטעם עד שיתן מאכל לבהמתו.
3. '''למוצאיהם''' = למי שמוציא אותם לאחרים {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} , כלומר מלמד: " {{צפ|תוכן=כל הלומד על-מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד}} " {{קטן|קטן= (משנה אבות)|}} .
 
{{צ|הסר רגלך מרע}}: פרק יט: מצוות התלויים '''ברגליים''': לקום מפני אביו ואמו... לקום מפני חכם או זקן... ללוות אדם היוצא לדרך.
4. '''למוצאיהם''' = למי שמְמַצֶּה אותם, מהשורש '''מצה''', כלומר מקיים את כל המצוות שהוא יכול ולומד את כל התורה שהוא יכול, בלי 'לחפף': " {{צפ|תוכן= '''כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם '''- למי שממציא אותן, מנין? שנאמר (דברים ח א): כל המצוה , מהו כל המצוה? - עד שתכלה כל המצות }} " {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} .
 
6. ויש שפירשו שהרעיון העיקרי של הקטע הוא השמירה על איזון - ראו [[ביאור:פירוש פסוק כז]].
" {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין עמו לוייה - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם. חש בראשו - יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם לראשך. חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרותיך. חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ג ח) רפאות תהי לשרך. חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר ושקוי לעצמותיך. חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ד כב) ולכל בשרו מרפא.   אמר רב יהודה ברבי חייא: בא וראה, שלא כמדת הקב"ה מידת בשר ודם; מדת בשר ודם: אדם נותן סם לחבירו - לזה יפה ולזה קשה, אבל הקב"ה אינו כן: נתן תורה לישראל - סם חיים לכל גופו, שנאמר ולכל בשרו מרפא}} "  {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longright">
לפי פירושים אלה, כשאדם עוסק בתורה הוא נעשה בריא יותר, גם אם הוא עוסק בנושאים שאינם קשורים כלל לבריאות הגוף, וגם אם הוא עדיין לא הספיק לקיים את הדברים שלמד! כשאדם עוסק בתורה הוא מתחבר לצד השכלי והרוחני שלו, והדבר נותן לו כוח להתמודד עם כאבים גופניים חומריים. 
 
==הקבלות==
ועוד: ע"פ חז"ל, כל מצוה מתרי"ג המצוות מתאימה לאיבר בגוף האדם. ע"פ חכמי הקבלה, נשמתו של האדם מורכבת מאיברים המקבילים לאיברי הגוף, וכשהאדם מקיים מצוה, הוא מתקן את ה"איבר" הנשמתי המתאים: " {{צפ|תוכן=ועל דרך זה, שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף, וממשיכין מזון הגופני, שהוא הדם, אל רמ"ח איברי הגוף, עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש, ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו.}} " {{קטן|קטן= ( [[שערי קדושה א א]] ; וראו גם שם ב ג)|}} . 
 
לעומת הקטע שלנו, המלמד איך לשמור על האיברים, ישנו קטע המתאר אדם שאינו שומר על איבריו, מבחינה גופנית ונפשית (משלי ו יב-טו):
לפי כל הפירושים עד כאן, המטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על בריאות הגוף, ולשם כך יש לשמור גם על כללים של התנהגות תקינה, שהרי בריאות הנפש משפיעה על בריאות הגוף.
 
{{צ|אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ '''עִקְּשׁוּת פֶּה'''}} - בניגוד לפסוק כד "הסר ממך עקשות פה"; {{צ|}}
5. ואפשר גם לפרש להיפך, שהמטרה העיקרית של הקטע היא השמירה על כללי התנהגות, והקטע מקשר אותם לאיברי גוף כאמצעי זיכרון בלבד. רעיון דומה נמצא בפסוקים אחרים בספר משלי, המלמדים שצריך לכתוב או לקשור את דברי החכמה על איברי גוף שונים, כאמצעי זיכרון:
 
{{צ|קֹרֵץ '''בְּעֵינָיו'''}} - בניגוד לפסוק כה "עיניך לנוכח יביטו";
::* {{צמ|חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל '''גַּרְגְּרוֹתֶיךָ''', כָּתְבֵם עַל לוּחַ '''לִבֶּךָ'''|משלי ג ג}}( [[ביאור:אמצעי זיכרון לחסד ואמת|פירוט]] )
::* {{צמ|בְּנִי, אַל יָלֻזוּ '''מֵעֵינֶיךָ'''; נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה. וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ, וְחֵן '''לְגַרְגְּרֹתֶיךָ'''|משלי ג כא}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] )
::* {{צמ|נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ; קָשְׁרֵם עַל '''לִבְּךָ''' תָמִיד, עָנְדֵם עַל '''גַּרְגְּרֹתֶךָ'''|משלי ו כ}}( [[ביאור:תכשיטים כמשל לחכמה|פירוט]] )
::* {{צמ|שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן '''עֵינֶיךָ'''. קָשְׁרֵם עַל '''אֶצְבְּעֹתֶיךָ''', כָּתְבֵם עַל לוּחַ '''לִבֶּךָ'''|משלי ז ב}}( [[ביאור:לכתוב כדי לזכור|פירוט]] )
 
{{צ|מֹלֵל '''בְּרַגְלָו''' מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו}} - בניגוד לפסוק כז "הסר רגלך מרע"; {{צ|}}
רבי אלעזר אזכרי (חי לפני כ-400 שנה בצפת) הרחיב את הרעיון וחיבר ספר שלם שנקרא [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kitsur/tohen.htm ספר חרדים] - ובו רשם את כל מצוות התורה, כאשר הן מסודרות לפי איברי הגוף. הנה כמה דוגמאות למצוות הקשורות לאיברים שנזכרו בפרק זה:
 
{{צ|תַּהְפֻּכוֹת '''בְּלִבּוֹ''' חֹרֵשׁ רָע בְּכָל עֵת}} - בניגוד לפסוק כג "מכל משמר נצור ליבך";
::*{{צ|מכל משמר נצור לבך}}: פרק א: מצות עשה מן התורה התלויות '''בלב''': שיאמין שיש אלוה... ליראה אותו... לירא מן המקדש... לאהוב כל איש מישראל... לאהוב את הגר... פרק ב: מצוות לא תעשה התלויות '''בלב''': שלא יעלה על לב שיש אלוה זולת הבורא... שלא יתאוה בלב להשיג ולקנות מכל מה ששייך לחברו... שלא להתגאות... שלא לכעוס...
::*{{צ|עיניך לנוכח יביטו}}: פרק ד: מצוות התלויות '''בעיניים''': להסתכל בציצית... לבכות על אדם כשר שמת... אסור להסתכל בעריות לשם זנות... ואפילו שלא לשם זנות... שלא להסתכל בעבודה זרה...
::*{{צ|לאמריי הט אזנך}}: פרק ה: מצוות התלויות '''באזניים'''...
::*{{צ|לזות שפתיים הרחק ממך}}: פרק ו: מצוות עשה מן התורה התלויות בדיבור '''בפה''' וקנה: לכבד את אביו ואמו בדברים... להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה... לברך ברכת המזון...
::*{{צ|הסר ממך עקשות פה}}: פרק יא: מצוות עשה מן התורה התלויים '''בפה''' על-ידי אכילה: לאכול ולשתות בשבת ויום טוב... לאכול כזית מצה בליל ראשון של פסח... אסור לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו...
::*{{צ|הסר רגלך מרע}}: פרק יט: מצוות עשה ולא תעשה התלויים '''ברגליים''': לקום מפני אביו ואמו... לקום מפני חכם או זקן... ללוות אדם היוצא לדרך... שלא יצא בשבת מחוץ לשנים עשר מילין...
 
ועונשו יהיה בהתאם, {{צ|פֶּתַע יִשָּׁבֵר '''וְאֵין מַרְפֵּא'''}} - בניגוד לפסוק כב "ולכל בשרו מרפא" ( [[ביאור:מבנה משלי ו-15|פירוט]] ).
6. ויש שפירשו שהרעיון העיקרי של הקטע הוא השמירה על איזון ( [[ביאור:מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים27|פירוט]] ).
 
</div> <div class="futurecell full longbig">
 
==לעיון נוסף==
===ולכל בשרו מרפא===
ביטוי זה הוא המקור לסיומה של [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA63-64/Assia63-64.12.asp ברכת "אשר יצר את האדם"] - " {{צפ|תוכן=ברוך אתה ה', רופא כל בשר}} " {{קטן|קטן= (בני גזונדהייט)|}} .
 
[[ביאור:מבנה משלי ד-22|המאמר המקורי]]
==פסוקים דומים ומנוגדים==
לעומת הקטע שלנו, המלמד איך לשמור על האיברים, ישנו קטע המתאר אדם שאינו שומר על איבריו, מבחינה גופנית ונפשית (משלי ו יב-טו):
::*{{צ|אדם בליעל, איש און; הולך עקשות פה}} - בניגוד לפסוק כד "הסר ממך עקשות פה"; {{צ|
::}}
::*{{צ|קורץ בעיניו}} - בניגוד לפסוק כה "עיניך לנוכח יביטו";
::*{{צ|מולל '''ברגליו''', מורה באצבעותיו}} - בניגוד לפסוק כז "הסר רגלך מרע"; {{צ|
::}}
::*{{צ|תהפוכות בלבו - חורש רע בכל עת; מדינים ישלח}} - בניגוד לפסוק כג "מכל משמר נצור ליבך";
::*ועונשו יהיה בהתאם: {{צ|על כן, פתאום יבוא אידו; פתע ישבר, ואין '''מרפא'''}} - בניגוד לפסוק כב "ולכל בשרו מרפא" ( [[ביאור:פתע יישבר ואין מרפא|פירוט]] ).
 
</div class="advanced">
 
===ולכל בשרו מרפא===
</div>
 
ביטוי זה הוא המקור לסיומה של [http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA63-64/Assia63-64.12.asp ברכת "אשר יצר את האדם"] - {{צפ|תוכן=ברוך אתה ה', רופא כל בשר}} {{קטן|קטן= (בני גזונדהייט)|}} .
<div class="future">
 
</div> <div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::* [http://www.tsel.org/torah/tanhuma/ekev.html תנחומא - עקב] : לכך כתוב, '''כי חיים הם למצאיהם '''. דבר אחר, '''כי חיים הם למצאיהם ''' ], לאחרים. ואין אדם צריך ללמד דברי תורה אלא אם כן מוצא אותה כראוי סוף דבר וטעמו, שכך אמר להם משה, '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:4Td44ZYcbRcJ:www.tsel.org cache] )
::* [http://www.kab.co.il/heb/content/view/full/3934 פרק ששי | פרקי אבות | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -] : ז גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר '''כי-חיים הם ''' '''למצאיהם ''' ולכל-בשרו מרפא, ואומר רפאות תהי לשריך שקוי לעצמותיך, ואומר עץ-חיים היא '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:WKQTFgKLGF8J:www.kab.co.il cache] )
::* [http://new.katif.net/jewish.php?page=379 קטיף.נט:: שיקום רוצח בשגגה שגלה לעיר המקלט] : והתורה חיים היא, דכתיב: 'כי הוא חייך וארך ימיך" (דברים ל, כ), ' '''כי חיים הם ''' '''למצאיהם '''' (משלי ד, כב)" (נימוקי יוסף, מסכת מכות, דף ג ע"א בדפי הרי"ף1. '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:P7jCaMQThWkJ:new.katif.net cache] )
::* [http://torah.net/heb/parsha/01-14.htm תורה.נט האתר התורני ברשת העולמי] : נמצאות בתורה - " '''כי חיים הם למצאיהם ''' ולכל בשרו מרפא!". עלינו רק לחפש, ולדעת כיצד ואיך לחפש, בתורה - שהיא מהווה מעין "עלון הוראות" של "היצרן" - כדי לדעת כיצד '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:et_y5Z8pL-4J:torah.net cache] )
::* [http://neve-orot.mykehila.com/ims/fileServlet?fileid=16477 בית הכנסת "נוה אורות" ע"ש יצחק טרגר, שכונת רמות ירושלים עיה"ק לדבר...] : שנאמר +משלי ד'+ '''כי חיים הם למצאיהם ''' ולכל בשרו מרפא, אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה. 6.ערוך השולחן סימן מז סעיף י. ונראה לעניות דעתי דסבירא ליה לרבינו הבית '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:A2XZt_MEQpAJ:neve-orot.mykehila.com cache] )
::* [http://he.shvoong.com/humanities/jewish-studies/1917327-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9B%D7%93%D7%99/ קבלה - מה עשה משה כדי להיות משה...?] : שנאמר: " '''כי חיים הם למצאיהם ''' ולכל בשרו מרפא ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. ואומר, עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר. ואומר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:TvUrBIrh5YgJ:he.shvoong.com cache] )
::* [http://www.tevuot.org/pardes/4.html דברי יוסף-לקוטי הפרדס- חלק הפשט - במדבר] : דרשו חכמינו ז"ל)עירובין נד, א(" '''כי חיים הם למצאיהם '''")משלי ד, כב(למוציאיהם בפה הצד"י בקמץ ודורשין מלשון מצא כאלו כתב מוצא לשון יצא בבנין הפעיל. '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:Y-mK_-QWDEUJ:www.tevuot.org cache] )
::* [http://ahihud.co.il/Article.php?TopID=7&amp;CatID=12&amp;SubCatID=&amp;ArticleID=117 מושב אחיהוד | פעילות דתית - פרשת שבוע] : '' '''כי חיים הם למצאיהם ''''' (משלי ד', כ''ב) - למי שמוציאם מפיו (=שמשמיע בפה כל מה שלומד, ואינו מסתפק בהרהור שבלב). מעשה בתלמיד אחד של רבי אליעזר בן יעקב, '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:H38nugV4rmsJ:ahihud.co.il cache] )
::* [http://www.tefilah.org/data/Asher%20Yatzar%20Assia%20Published%20version%20071007.doc "ר בני גזונדהייט] : '''כי חיים הם למצאיהם ''' ולכל בשר מרפא". רפואת הגוף מותנית באיזון הנפשי והרוחני של האדם19 ואולי בעקבות כך תקנו ברכת התורה לאחר ברכת "אשר יצר" (ראה למטה "היחס '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:_FF7EVje5uQJ:www.tefilah.org cache] )
::* [http://www.diggingwithdarren.com/etexts/pirkei_avot/chapter6.html Chapter 6 | DWD eTexts] : שנאמר " '''כי-חיים הם למצאיהם ''', ולכל-בשרו מרפא". ואמר "רפאות תהי לשריך, ושקוי לעצמותיך". ואמר "עץ-חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:wy03uL6ViAAJ:www.diggingwithdarren.com cache] )
::* [http://wwwsf.nanachtapuz.orgco.il/parsha/bamidbar/06shirshur-chukas/huqat61490-127065683.pdfhtm ֲׂ¯שבת ג€¡ֲ¯ֻ˜ָקודש ֲ¯פרשת ֲ·משפטים. ֲ·ג€�ֿ- 'חוזרים ֲ¯בתשובה-תמיכה ׃- ג€¡ ֲ ׃ � ֲ» ֲ» ֱֲ¿ ׃ֲ« � ֲ» ֱֲ¿ ׃ֲ« ֲ»פורומים, ֱקהילות...] : (" '''כי חיים הם למצאיהם '''.,. למוצ.ולכל יאיהםבשרו בפהמרפא" - כמומשלי שאמרוד). רבותינואמר ז.רבה "לבר וכןחיננא התפילהסבא, הואמשמיה בפהדרב: דייקאכל בחינתהעושה אד.דבר 'שפתי.עבירה תפתח.ומתבייש ושםבו, בהדיבורמוחלין עיקרלו העזותעל דקדושהכל בבחינתעונותיו. (ברכות יב). '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:_4P2nVMmyyMJao5tL6ZD78YJ:wwwsf.tapuz.nanachco.orgil cache] )
::* [http://sfwww.tapuzkab.co.il/shirshur-490-127065683.htmheb/content/view/full/27173 שבתהקדמה קודשלתלמוד פרשתעשר משפטים.הספירות -| חוזריםהרב בתשובה-תמיכהיהודה - פורומיםאשלג, קהילותבעל הסולם | ספריית כתבי...] : ("צה) '''כיובזה חייםתבין, הםלמה למצאיהםנקראת ''',התורה ולכלבשם בשרוחיים, מרפאכמ"ש, -ראה משלינתתי ד).לפניך אמרהיום רבהאת ברהחיים חיננאואת סבא,הטוב משמיהוגו' דרב:(דברים כלל' העושהט"ו), דברוכן עבירהובחרת ומתביישבחיים בווגו', מוחליןוכן לו'''כי עלחיים כלהם עונותיו.למצאיהם''' (ברכות יב).משלי '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:ao5tL6ZD78YJx57cZH5FEIcJ:sfwww.tapuzkab.co.il cache] )
::* [http://www.kabkabbalah.co.ilinfo/hebhebkab/content/view/full/27173 הקדמהakdtaas.htm לתלמודקבלה עשרג€“ הספירותאתר |המתקדמים הרבשל יהודהבני אשלגברוך, בעלהתנועה הסולםללימוד |והפצת ספרייתחכמת כתבי...הקבלה] : צה)וכן ובזה" תבין,'''כי למהחיים נקראתהם התורהלמצאיהם'''" בשם(משלי חיים,ד' כמכ"ש,ב). ראהכי נתתידבר לפניךזה היוםנמשך אתלה החייםמהכתוב ואת"כי הטובבאור וגו'פני (דבריםמלך ל'חיים" (משלי ט"וז),. וכןבהיות ובחרתשהשי"ת בחייםהוא וגו',מקור וכןכל '''כיהחיים חייםוכל הם למצאיהם '''(משליהטוב. '''... ''' ( [http://www.google.com/search?q=cache:x57cZH5FEIcJ-uwf_NiQA9sJ:www.kab.cokabbalah.ilinfo cache] )
::* [http://www.kabbalah.info/hebkab/akdtaas.htm קבלה ג€“ אתר המתקדמים של בני ברוך, התנועה ללימוד והפצת חכמת הקבלה] : וכן " '''כי חיים הם למצאיהם '''" (משלי ד' כ"ב). כי דבר זה נמשך לה מהכתוב "כי באור פני מלך חיים" (משלי ט"ז). בהיות שהשי"ת הוא מקור כל החיים וכל הטוב. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:-uwf_NiQA9sJ:www.kabbalah.info cache] )
::* [http://pnimiut.blogli.co.il/ashlag/hakdama_letalmud_eser_hasfirot/ פנימיות התורה ֲ» הקדמה לתלמוד עשר הספירות] : צה) ובזה תבין, למה נקראת התורה בשם חיים, כמג€�ש, ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' (דברים ל' טג€�ו), וכן ובחרת בחיים וגו', וכן '''כי חיים הם למצאיהם '''(משלי '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:s_unZY4KCVwJ:pnimiut.blogli.co.il cache] )
::* [http://earendil.ath.cx/academia/content/koheleth.doc עבודת הגמר!!] : '''כי חיים הם למצאיהם ''', ולכל בשרו מרפא (מש' ד' כ, כב), כאשר מאידך גיסא ג€¦משובת פתיים תהרגם (שם א' לב) - משום שאין הם נשמעים לעצות החוכמה. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:1YgebLJkBBYJ:earendil.ath.cx cache] )
::* [[ביאור:משלי ו טו|ביאור:משלי ו טו ג€“ ויקיטקסט]] : 21 ספטמבר 2009 '''... '''החליש את אחיזתו: משלי ד כב: "כי חיים הם '''למצאיהם, ולכל בשרו מרפא '''"; משלי ו טו: "על כן, פתאם יבוא אידו, פתע ישבר ואין מרפא "; משלי יב יח: "יש '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:HiHGT1M-XA8J:he.wikisource.org cache] )
 
</div> </div> </div> </div>
 
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:רפואת הנפש ורפואת הגוף|ביאור:רפואת הנפש ורפואת הגוף}}}}
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:איברי גוף|משלי ד כב]]
[[קטגוריה:בריאות בספר משלי|משלי ד כב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ד|משלי ד כב]]
[[קטגוריה:משלי ד כב|משלי ד כב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/04-22.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-04-11.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-/04-22.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjly/mj-/04-22}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ד_כב"