ביאור:משלי ד כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד כ|כא|ד כב|קטגוריה=1}}
{{צמ|
ספר משלי מלמד שיש להשתמש בחושים כדי לזכור את התורה:▼
<div class="short"> <div class="tirgum">
▲{{צמ|בְּנִי! לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ. אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ|משלי ד כ}}
'''אל''' תסתפק בהקשבה עיוורת אלא שים את דבריי מול '''עיניך''', '''שמור''' וזכור אותם במחשבות '''לבבך''' -
'''לדבריי הקשיבה, לאמריי הט אזנך''' - אל תסתפק בקריאה שקטה; פתח את האוזניים ושמע!▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
'''נלוז ''' [[ביאור:נלוז = עקום ונסתר|= עקום ונסתר]] ; '''אל יליזו מעיניך''' - אל תתן לדבריי להיסתר מנגד עיניך, אל תסתפק בשמיעה עיוורת; פתח את העיניים וראה!▼
==דקויות==
'''לב ''' [[ביאור:לב = אמצע הגוף והנפש, מקום המחשבות|= מקום המחשבות]] ; '''שמרם בתוך לבבך''' - אם תעשה כך תצליח לשמור ולזכור את התורה בלבך. חז"ל פירשו את הפסוקים כפשוטם: יש לקרוא את דברי התורה בקול רם כדי להפעיל את חוש השמיעה, וכן לכתוב אותם כך שיהיו תמיד מול העיניים.▼
▲<div class="advanced">
הפסוקים מדברים על החובה לזכור ולהיזהר משכחה. ישנם שני סוגים של שכחה: '''שכחת העיקר ושכחת המקרה'''. יש אנשים ששוכחים את עיקר הדין, למשל, שוכחים את המשמעות של יום השבת; ויש אנשים שזוכרים את עיקר הדין אבל שוכחים באיזה מקרה הם נמצאים, למשל, שוכחים שהיום שבת או שוכחים שמלאכה מסויימת אסורה. לפי ההלכה, דינם של האחרונים חמור יותר! מי ששוכח את עיקר הדין, ועושה מלאכות רבות בשבתות רבות, יצטרך - כשייזכר - להביא רק קרבן חטאת אחד; אך מי שזוכר את העיקר ושוכח את המקרה, ועושה מלאכות רבות בשבתות רבות, יצטרך להביא קרבן על כל מלאכה וכל שבת {{קטן|קטן= (ראו משנה שבת ז)|}} . דווקא מי שזוכר את העיקר, צריך להיזהר יותר ולשים את הדברים מול עיניו, כך שלא ישכח אותם. לכן הפסוק מקדים את שכחת המקרה לשכחת העיקר: קודם כל '''אל יליזו מעיניך''' - ראה באיזה מקרה אתה נמצא, ואז '''שמרם בתוך לבבך''' - זכור את העיקר בלבך {{קטן|קטן= (ע"פ ר' יונה גירונדי על הפסוק)|}} .
שורה 22 ⟵ 18:
רעיון דומה נמצא בדברי דוד המלך בספר משלי, {{צמ|גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב. שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי|תהלים יט יב}}- הוא מצהיר על עצמו שהוא נזהר לשמור את דברי התורה, ואז מבקש מה' שישמור עליו משני סוגי השכחה - '''שגיאות''' (שכחת העיקר), '''ונסתרות''' (שכחת המקרה).
</div> <div class="cell ecot longcell">
==עצות==
▲בפסוק הקודם - '''לדבריי הקשיבה, לאמריי הט אזנך''' - אל תסתפק בקריאה שקטה; פתח את האוזניים ושמע!
ובפסוק זה -
<noinclude>▼
▲'''נלוז
{{מידה טובה|מידת הזיכרון|בלי קטגוריה}}▼
▲'''לב
חז"ל פירשו את הפסוקים כפשוטם: יש לקרוא את דברי התורה בקול רם כדי להפעיל את חוש השמיעה, וכן לכתוב אותם כך שיהיו תמיד מול העיניים.
כך פירשו גם בפסוק הבא: {{צפ|תוכן='''כי חיים הם למצאיהם, ולכל בשרו מרפא''' - אל תקרי למוצאיהם אלא '''למוציאיהם''' בפה}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} .
</div> <div class="cell full longcell">
==לעיון נוסף==
[[ביאור:מבנה משלי ד-2021|המאמר המקורי - ד20]]
</div> </div> </div>
▲<noinclude>
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי ד כא]]
[[קטגוריה:משלי ד כא|משלי ד כא]]
[[קטגוריה:תהלים יט יב|משלי ד כא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/
</noinclude>
|