לבוש אורח חיים יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
==סעיף ב==
וכיון דילפינן מקרא דכסות לילה פטור מציצית, הויא לה מצות ציצית מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורת ממנה, שכן כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה, דילפינן מקרא דכתיב בתפילין, "והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה׳ בפיך", הרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין, ואמרינן: מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי פטורים בשבתות וימים טובים, כמו שיתבאר לקמן בעזר ה' [[לבוש אורח חיים לא|בסימן ל״א]], ונשים פטורות בהן, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. וכי תימא תפלין גופייהו מנלן דנשים פטורות? גמרינן לה מדהוקשו תפילין לתלמוד תורה, דכתיב: "ושננתם לבניך", וכתוב בתריה: "וקשרתם לאות על ידך"; מה תלמוד תורה נשים פטורות, דכתיב "לבניך" ולא לבנותיך, אף תפילין נשים פטורות. ואל תקשה, ונימא דדווקא האב פטור ללמד את בתו תורה, מדכתיב "לבניך" ולא לבנותיך, אבל היא עצמה חייבת ללמוד תורה? כבר אמרו חז״ל, כתיב ולמדתם, קרי ביה ולימדתם. והכתיב "ולמדתם", פירושו אתם תלמדו בעצמיכם, והקרי "ולימדתם" פירושו תלמדו את אחדים. וכיון דבחד מלה משתמעו, הוקשו להדדי ללמוד זה מזה, והכי קאמר: כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה הוא גם כן ללמוד בעצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו, דהיינו האשה, היא עצמה גם כן אינו מצווה ללמוד בעצמה. שמע מינה דנשים פטורות מתלמוד תורה, ותפילין הוקשו לתלמוד תורה, הרי מתפילין גם כן פטורות. ותפילין הם מצות עשה שהזמן גרמא והם בניין אב לכל מצוות עשה שהזמן גרמא. ואין לומר איפכא, נילף מתלמוד תורה ויהיו פטורות אפילו ממצות עשה שאין הזמן נרמא, חוץ מהיכן דגלי רחמנא? דאם כן הקישא דתפילין למה לי. וכיןוכיון דנשים פטורות, גם עבדים פטורין, דעבדים אינם חייבין במצוות, רק במה שהנשים חייבות בהן, דילפינן גזרה שווה לה לה מאשה.

מיהו אם רוצים להתעטף הרשות בידן, ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאף על פי שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר, הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך "וציוונו". ויש אומרים שלא יברכו, דכיון שלא נצטוו אינן יכולות לומר "וציוונו", אלא שהרשות בידן להתעטף.

אבל מכל מקום מיחזי כשטות ויוהרא אם עושות כן, דהואיל ואינו אלא חובת גברא, מה להם ולמצוה זו? (ועיין לקמן [[לבוש אורח חיים יט#סעיף א|סימן י"ט סעיף א']]). אף על גב דבשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, כגון סוכה ולולב, נהגו שעושין ומברכין, מה שנהגו נהגו ומה שלא נהגו לא נהגו, ובציצית לא אשכחן דנהגו, רק אחת מני אלף, כגון מיכל בת שאול וכיוצא בה, לכך לא יתעטפו.

ועוד נראה לי טעמא, דציצית שאני משאר מצוות עשה שהזמן גרמא, דהואיל וקיימא לן דחובת גברא הוא, אם כן לא חייבה התורה בציצית אלא שמלת גבר. דבשלמא אי הוה קיימא לן דחובת טלית הוא, הוה אפשר לומר כל טלית שיש בה ד' כנפות חייבת בציצית ואפילו שמלת אשה; אבל כיון דלא חייבה התורה אלא שמלת איש, האיך תתחייב האשה עצמה בדבר שיש בו נדנוד עבירה, דהיינו שמלת גבר? ומיכל שאני, שהיתה בת מלך ואשת מלך, ועיקר מצוה דשמלת גבר לא אסדה תורה אלא בשמלבשת אותה כדי שלא יכירו אותה הכל כדי שתזנה, מה שאין שייך כן בבת מלך ואשת מלך שהכל מכירין אותה. נראה לי לפיכך אשה שעושה כן ודאי היא יוהרא יתירה, שמראה לכל כלומר שהיא אינה נחשדת.

נראה לי טומטום ואנדרוגינוס ספק זכרים ספק נקבות הן, וספק דאורייתא הוא, לכך אזלינן בהם לחומרא וחייבים בציצית מספק. וגם באילו יש אומרים שאין מברכין, ויש אומרים שמברכין. ונראה לי דהכי הילכתא שיברכו, דהוי להו כמו ספק ספקא, חדא שמא זכרים הם, ואם תמצי לומר נקבות, שמא קיימא לן כאותם דסבירא להו נשים חייבות במצוות עשה שהזמן גרמא. ושמלת גבר לא שייך בהו, לכך יברכו, נראה לי (ועיין לקמן [[לבוש אורח חיים קצט#סעיף ח|סימן קצ"ט סעיף ח']] וט' [[לבוש אורח חיים תקפט#סעיף ד|ובסימן תקפ״ט סעיף ד׳]] [[לבוש אורח חיים תרפט#סעיף ג|ובסימן תרפ״ט סעיף ג׳]] [[לבוש אורח חיים תרמ#סעיף א|ובס׳ תר״ם סעיף א']] [[לבוש אורח חיים לא#סעיף ג|ובסימן ל״א סעיף ג']]).
 
==סעיף ג==