חוק שירות בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:התחלה}}

 

{{ח:פתיח-התחלה}}

{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

 

{{ח:מבוא}}

{{ח:סוגר}}

{{ח:מפריד}}

 

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א': פרשנות}}

 

בחוק זה –

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית עליונה" – ועדה כאמור שהורכבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זמן", לענין חובת התייצבות לפי חוק זה – לרבות תקופת זמן שתחילתה מיום מסויים או מעשיית דבר מסויים או מאירוע מאורע מסויים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פוקד" – מי שמונה לפוקד לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"פקודות הצבא" – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955}};}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות בטחון" – שירות סדיר או שירות מילואים;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"שירות סדיר" – שירות בכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל;}}

{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תושב קבוע" – אדם שמקום מגוריו הקבוע הוא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, או מי שרואים את שהותו כישיבת קבע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}.}}

 

לענין חוק זה –

{{ח:תת|1}} חישוב גילים ייעשה לפי הלוח העברי;

{{ח:תת|3}} בדבר קביעת הגיל יחולו ההוראות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}.

 

{{ח:תת|ד}} מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא שהתייצבו לרישום מכוח סעיף זה, חייבים לשאת אתם תמיד תעודה המעידה על התייצבותם, כפי שנקבע בתקנות, ולהראותה לשוטר וכן לפוקד או למי שהוא הסמיך, כשיידרשו לכך.

 

{{ח:הערה|(בוטל).}}

 

{{ח:תת|ג}} מי שנמצא בלתי כשר לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אם טרם נקרא לשירות סדיר, או אם נקרא לשירות סדיר אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד בצו לקרוא לו –

{{ח:תתת|1}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – אם טרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים;

{{ח:תתת|3}} להתייצב לשירות סדיר או להשלמת תקופת השירות – לתקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי גילו, אם הוא רופא או רופא שיניים, בין שמלאו לו עשרים ושלוש שנים ובין שטרם מלאו לו עשרים ושלוש שנים; ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

{{ח:תת|ד}} מי שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות ובבדיקה חוזרת נמצא כשר לשירות, הרי אף אם נקרא לשירות סדיר, אך טרם השלים את תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב להשלמת תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק זה, ומי שנקרא חייב להתייצב כאמור.

 

{{ח:סעיף|7|בדיקה נוספת|אחר=[6]}}

 

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשנ"ה|אחר=[7]}}

 

{{ח:סעיף|10|תחולת חוקי שיקום על מי שנפגע מבדיקה או מחיסון|אחר=[7ב ו-7ג]}}

{{ח:תת|ב}} כל חיקוק המדבר בחוקי השיקום, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף קטן (א), והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

 

פוקד רשאי, בצו, לקרוא לכל מיועד לשירות בטחון או יוצא-צבא, להתייצב במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד או מי שהוא הסמיך לכך, לשם מתן אמצעי זיהוי ששר הבטחון יקבע בתקנות; מי שהצו חל עליו חייב להתייצב במקום ובזמן שנקבעו כאמור לשם מתן אמצעי הזיהוי.

 

{{ח:תת|א}} מיועד לשירות בטחון שנקרא להתייצב לבדיקת כשרו לשירות בטחון ולא התייצב, או שהתייצב וסירב להיבדק או להשלים את הבדיקות, רשאי פוקד לקרוא לו להתייצב לשירות בטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}} ולפי הענין, אם אותה שעה היה יוצא-צבא, אף על פי שכשרו לשירות בטחון עדיין לא נקבע; אך הוא לא יתחיל באימון צבאי כל עוד לא נבדק בדיקה רפואית לצורך קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון ונמצא כשר לשירות, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5 עד 8}} יחולו על הבדיקה, בשינויים המחוייבים לפי הענין; הבדיקה תיערך תוך חודש ימים לאחר התייצבותו, אלא אם כן אישר פוקד שהוא בדרגת אלוף משנה לפחות כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים את הארכת התקופה; סירב יוצא הצבא להיבדק, יהא דינו כדין מי שהפר את {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 122|סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955}}.

 

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג': שירות סדיר}}

{{ח:תת|2}} ליוצא-צבא, אשה, שנמצאה כשרה לשירות והיא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ושש, או שהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים ושמונה, להתייצב, תוך התקופות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20}}, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור.

 

{{ח:תת|א}} אזרח ישראלי או תושב קבוע, שעדיין לא הגיע לגיל שמונה עשרה והוא נמצא כשר לשירות, רשאי פוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו את הסכמתם לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.

{{ח:תת|ב}} ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות חוק זה על מי שהצו ניתן לגביו, כאילו היה יוצא-צבא שהגיע לגיל שמונה עשרה ונקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

 

יוצא-צבא, גבר, שנקרא להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייב בשירות סדיר –

 

יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|או 14}}, חייבת בשירות סדיר –

{{ח:תת|2}} של שנים עשר חדשים – אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.

 

{{ח:תת|א}} לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר, למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.

{{ח:תת|ב}} לא יראו פגיעה בזכותה של יוצא צבא אשה למלא תפקיד כלשהו, אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.

{{ח:תת|ג}} דין יוצא צבא אשה, המשרתת על פי התנדבותה, באחד התפקידים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדין יוצא צבא גבר.

 

{{ח:תת|ג}} התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה ביד המתנדב וטעונה אישור שר הבטחון; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

{{ח:תת|ו}} שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות תקופות התנדבות לשירות וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות ובדבר שחרורם מהשירות.

{{ח:תת|ז}} תקופת שירות סדיר ששירת אדם כמתנדב תופחת מתקופת השירות הסדיר שיהיה חייב בה.

{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"תקופת הטיפול" – תקופה שבה זקוק יוצא צבא בשירות סדיר לטיפול רפואי, שאינה עולה על 180 ימים ושתחילתה ביום האבחון;}}

{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"תקופת טיפול שניה" – החלק מתקופת הטיפול שתחילתו 60 ימים מיום האבחון או ביום שבו נמצא יוצא הצבא בשירות סדיר בלתי כשר לשירות, לפי המאוחר.}}

{{ח:תתת|2}} זכותו של חייל להתנדב כאמור בפסקה (1), תובא לידיעת החייל בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.

{{ח:תתת|3}} סעיף קטן זה לא יחול במקרים שבהם קבע שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי חייל אינו רשאי להתנדב.

{{ח:תתת|2}} הזכויות והחובות שיוטלו על חייל המשרת שירות סדיר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

 

{{ח:תת|א}} אדם שבתקופת שירותו הסדיר היה כלוא בשל עבירה על פי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או על פי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת העדרו לענין חישוב זמן השירות כתקופה שבה מילא חובת שירות סדיר, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

{{ח:תתת|1}} ריצה עונש מאסר או מחבוש בפועל;

{{ח:תתת|2}} נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977}}, או בעבודה צבאית לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955}};

{{ח:תתת|3}} הוחזק במוסד סגור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ז|סימן ז' לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977}}.

 

{{ח:סעיף|19|דין עונש שהוטל לאחר שחרור משירות|אחר=[14א]}}

הורשע אדם כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, לאחר שחרור משירות סדיר, בשל היעדרות מן השירות שלא כדין או בשל היעדרות ברשות שהושגה בטענות כוזבות, ובית הדין הצבאי או קצין השיפוט הבכיר לא הורה כי לענין חישוב זמן השירות יראו את תקופת ההיעדרות כתקופה שבה מילא אותו אדם חובת שירות סדיר, רשאי הפוקד לקראו להתייצב להשלמת תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו לפי חוק זה אילולא שוחרר.

 

{{ח:תת|א}} יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:

{{ח:תתת|1}} לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;

{{ח:תתת|2}} לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה – תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.

{{ח:תת|ג}} במנין התקופות להתייצבות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יבואו התקופות האלה:

{{ח:תתת|1}} תקופה שחלפה עקב אי קיום חובה על פי דין על ידי מיועד לשירות ביטחון, לרבות אי התייצבותו של המיועד לשירות ביטחון לרישום או לבדיקת כושרו לשירות ביטחון, או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות;

{{ח:תת|א}} שר הבטחון יתקין תקנות שתכליתן לשמור, תוך כדי ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, על שלמותם של גרעינים התיישבותיים.

{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} אין כוחן יפה לגבי חברים לגרעין התיישבותי שחלות עליו תקנות שהותקנו על-פי סעיף קטן (א), פרט לחברי גרעין כזה הנשלחים להתאמן או לשרת בתפקידים פיקודיים של שירות בטחון ובתנאי שמספרם, ביחס ליתר חברי הגרעין, לא יעלה על האחוז שנקבע בתקנות.

 

{{ח:סעיף|23|הבטחת השכלה יסודית|אחר=[18]}}

{{ח:תת|ב}} שירות במשמר הגבול לפי חוק זה, דינו לענין חוק זה חוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום כדין שירות סדיר, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחוק זה.

 

{{ח:תת|א}} שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, רשאי להורות בצו כי יוצא-צבא שנמצא כשר לשירות והוא באחד הגילים משמונה עשרה עד עשרים ותשע, ישרת ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, ושעיקר פעילותן הוא בטחון המדינה ותושביה (להלן – יחידות אחרות במשטרת ישראל).

{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} יוצא-צבא, שהוצב לשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו בפני הקצין שהודיע לו על כך, או בפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות בצבא הגנה לישראל.

{{ח:תת|ג}} מספר יוצאי הצבא שישרתו ביחידות אחרות במשטרת ישראל ייקבע בידי שר הבטחון, בהסכמת שר המשטרה, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

{{ח:תת|ד}} דינו של יוצא-צבא המשרת ביחידות אחרות במשטרת ישראל, כדין יוצא-צבא המשרת במשמר הגבול והוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|ו-26}}, יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

 

{{ח:סעיף|25|סמכויות וחובות של המשרת במשמר הגבול|תיקון: תשנ"ו|אחר=[18ג]}}

{{ח:תת|ב}} דינו של יוצא-צבא המשרת כאמור הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, ואולם –

 

{{ח:סעיף|26|המשך השירות הסדיר אחרי גמר השירות במשמר הגבול|אחר=[18ד]}}

{{ח:תת|ו}} שר הבטחון ימציא לועדת החוץ והבטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על שירותם של יוצאי צבא ביחידות אחרות של משטרת ישראל ובשירות מוכר, וכן ימציא העתקו של דין וחשבון זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה': הוראות כלליות}}

 

 

{{ח:תת|א}} יוצא-צבא החייב להתייצב לשירות סדיר, רואים אותו, לענין {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955}}, כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא-הגנה לישראל מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות; לא התייצב, ללא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

 

שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –

{{ח:תת|2}} לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

{{ח:תת|3}} לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

 

{{ח:תת|א}} דחיית שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(3)}} יכול שתהיה בתנאי או ללא תנאי; היתה הדחיה בתנאי, חייב מי שצו הדחיה חל עליו לקיים את התנאי, ואם עקב שינוי הנסיבות אין עוד בידו לקיימו, חייב הוא להתייצב, תוך שבעה ימים מהיום שבו חל השינוי, לפני הפוקד או לפני מי שהפוקד הסמיכו לכך ולהודיע לו על הנסיבות שבגללן אין עוד בידו לקיים את התנאי.

{{ח:תת|ב}} הפוקד או מי שהוא הסמיכו לכך יתן למי שצו הדחיה חל עליו, לפי דרישתו. תעודה המעידה על התייצבותו כאמור; כל עוד לא בוטל הצו תשמש התעודה הצדק לאי-קיום התנאי.

 

{{ח:תתת|1}} הוא נתבקש בכתב לעשות כן מאת מי שהצו חל עליו;

{{ח:תתת|2}} הצו ניתן בשל טעות, בפרט חשוב, של מי שהוסמך לתיתו.

{{ח:תת|ב}} ביטול לפי סעיף קטן (א) יהיה בצו.

{{ח:תת|ג}} שר הבטחון לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) אלא לאחר שניתנה למי שהצו חל עליו הזדמנות לטעון נגד הביטול.

 

{{ח:סעיף|39|פטור משירות על פי דין|תיקון: תשמ"ט|אחר=[30]}}

{{ח:תת|ב}} אשה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר.

{{ח:תת|ג}} יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.

{{ח:תת|ה}} ועדת הערר לא תהא קשורה בסדרי דין ובדיני הראיות אלא תפעל בדרך שתראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה.

 

 

 

{{ח:סעיף|42|עיון חוזר|אחר=[32]}}

{{ח:תת|ה}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

 

{{ח:תת|ב1}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכול שיהיה מותנה בתנאים, לרבות תנאי בדבר מועד חזרתו של מקבל ההיתר מחוץ לישראל, כפי שייקבע בהיתר, ויראו הפרת תנאי מתנאי ההיתר כאי מילוי חובה לפי חוק זה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}.

{{ח:תת|ו}} {{ח:הערה|בוטל.}}

 

 

 

{{ח:סעיף|44|דרישת ידיעות|אחר=[33]}}

{{ח:תת|ב}} דרישה לפי סעיף קטן (א) למסור פרטים רפואיים לא תינתן אלא לרופא מורשה, לא תתייחס אלא לפרטים הדרושים לקביעת כושר לשירות, ולא תטיל חובה למסור פרטים כאמור אלא לפוקד שהוא חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955}}, שהוא רופא מורשה.

{{ח:תת|ג}} לא תידרש לפי סעיף זה מסירת פרטים על מחלת נפש אלא אם כן המחלה נקבעה בתקנות שהתקין שר הבטחון בהתייעצות עם שר הבריאות.

{{ח:תת|ג}} בסעיף זה –

{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"דרישה" – לרבות פניה, שמטרתה קבלת נתון אישי צבאי, על מנת לעשות בו שימוש לצרכי הפונה או אדם אחר;}}

 

{{ח:סעיף|45|חובת שירות בטחון של השוהה בארץ ללא רשיון|אחר=[34]}}

{{ח:תת|ב}} מסירתה של התראה לפי סעיף זה תהיה מסירה כדין, אף אם נמסרה לבן-משפחה של הנוגע בדבר הגר אתו ושמלאו לו שמונה עשרה שנים או אם נשלחה לנוגע בדבר בדואר רשום לפי מענו הרגיל או מענו האחרון.

{{ח:תת|ג}} בחישוב כל תקופה לפי סעיף זה לא יבואו במנין –

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו': עבירות וסדרי דין}}

 

{{ח:תת|א}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:

{{ח:תתת|1}} לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;

{{ח:תתת|2}} מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;

{{ח:תת|ב}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

{{ח:תתת|1}} עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;

{{ח:סעיף|49|תקפו של צו|אחר=[37]}}

ניתן צו לפי חוק זה המטיל על אדם למלא חובה בזמן שנקבע בצו, והוא לא מילא את החובה באותו זמן, יעמוד הצו בתקפו לגבי אותו אדם עד שהוא ימלא את החובה; האמור בזה אינו גורע מאחריותו הפלילית של אדם על אי-מילוי חובה בזמן שנקבע בצו, וחיובו בדין על אי-מילוי חובה המוטלת עליו אינו פוטר אותו מאותה חובה.

 

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז': דרכי ביצוע}}

{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על אצילת סמכויות לפי סעיף 54 לחוק (י"פ תשנ"ד 3804; תשנ"ה, 266; תשנ"ו, 3, 4626; תשנ"ח, 3858; תשנ"ט, 1194, 3907; תש"ס, 1768; תשס"א, 3315).}}

 

{{ח:תת|ב}} צו לפי חוק זה אין חובה לפרסמו ברשומות.

{{ח:תת|ג}} צו יחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.

{{ח:תת|ה}} צו שלא פורסם ברשומות, רואים אותו כאילו הגיע לידיעת האדם שעליו הוא חל –

{{ח:תתת|1}} אם הוא נמסר לו או לאחד מבני משפחתו הגרים אתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה – בזמן המסירה;

{{ח:תתת|3}} אם הוא פורסם ברדיו או בטלוויזיה או בלוחות המודעות של רשות מקומית – בתום ארבע שעות מזמן הפרסום;

{{ח:תתת|5}} אם הוא נשלח אליו בדואר לפי מען מקום מגוריו הקבוע, כמשמעותו בפסקה (2) – בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח, אם לא הוכח אחרת.

{{ח:תת|ז}} צו אישי (בסעיף קטן זה – לרבות תעודה והיתר) לפי חוק זה יכול שייחתם בידי מי שהוסמך להוציאו או בידי חייל שהורשה לכך על ידיו ובלבד שצויינו בצו שמותיהם, דרגותיהם ותפקידיהם.

 

שר הבטחון רשאי בתקנות לקבוע מועד להגשת בקשות לפי חוק זה, אופן הגשתן ופרטים כיוצא באלה.

 

שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר ביצוע חוק זה לגבי מיועד לשירות בטחון או לגבי יוצא-צבא שאינו מיועד לשירות בטחון השוהים בחוץ לארץ.

 

 

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|אחר=[1]|עוגן=תוספת פרט 1}}

 

{{ח:סעיף*|3|סמכויות הפוקד לקביעת גיל|אחר=[3]|עוגן=תוספת פרט 3}}

{{ח:תת|ב}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם החודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את החודש שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג כאילו נולד בחודש הראשון של השנה שבה נולד.

{{ח:תת|ג}} אדם שברישומי מרשם האוכלוסין לגביו לא נרשם היום בחודש שבו נולד, או שנצטווה מכוח חוק זה למסור ראיות בדבר גילו, ולא הוכיח להנחת דעתו של פוקד את היום שבו נולד, יורה הפוקד בכתב לנהוג בו כאילו נולד ביום הראשון של החודש שבו נולד.

הפוקד יביא כל הוראה לפי {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לידיעת הנוגע בדבר, בדרך שבה מותר להביא צו לידיעתו של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55(ה) לחוק זה}}.

 

{{ח:קטע2|לוח השוואה|לוח השוואה}}

 

{{ח:סעיף*}}

 

<tr><th width="120">הסעיף הקודם</th>

<th width="120">הסעיף החדש</th>

<th width="120">הסעיף הקודם</th>

<th width="120">הסעיף החדש</th></tr>

</table>