שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 131:
===דף יג עמ' ב===
'''ובן אחי אבא הוא''' — לזעירי ניחא דנקט '''בן אחי אבא,''' משום דקתני בברייתא "או לחורבה" ומיירי שנסתרה לבד, והיא מתנצלת לומר דלהכי באת עם זה האיש עד החורבה מפני שהוא קרובה בן אחי אביה; ובמתניתין דלא מיירי בחורבה, לא קתני "בן אחי אביה". אבל לרב אסי לא ניחא, אמאי קתני בברייתא '''בן אחי אבא'''? ומיהו תלמודא לא איכפת ליה בהכי, ולא שקיל וטרי אלא במאי דקתני תרתי, '''לסתר או לחורבה,''' ולהכי האריך וקאמר: '''בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי, לסתר או לחורבה.''' פירוש, דלא איכפת ליה אלא בהני תרתי, '''לסתר או לחורבה'''; אבל במאי דקתני תרתי, '''כהן הוא ובן אחי אבא הוא,''' לא קשיא ליה כלל, כן נראה לי:
'''בשלמא לזעירי היינו''' כו' — פירוש, ואצטריך תרווייהו, ד'''לסתר''' לא הוי אלא יחוד בעלמא, אבל '''לחורבה''' סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות. ו'''לסתר''' להודיעך כחו דרבי יהושע, ו'''לחורבה''' להודיעך כחו דרבן גמליאל. '''אלא לרב אסי תרתי למה לי?''' – תמיה לי, דעדיפא מינה הוה ליה לאקשויי, דהא '''לסתר''' קתני, דמשמע במקום סתר, כלומר שנסתרה עמו. ויש לומר שהמקשה גם כן היה מרגיש במה שתירץ: "מאי סתר? סתר דחורבה", אלא דהוה קשיא ליה: תרתי למה לי? דאפילו כשתמצי לומר: "מאי סתר? סתר דחורבה", אכתי קשיא ליה, '''תרתי למה לי?''' ופרקינן, '''חדא קתני.''' ואקשינן ליה, חדא לא מצית אמרת, דהא "או לחורבה" קתני, ו"או" קא דייק. '''הרשב"א''' ז"ל.
:משמע דבעי למימר דמצינן לפרושי, מאי '''לסתר'''? היינו דראוה שנבעלה במקום סתר, ולישנא מעליא נקט. וכיון שכן, אפילו אי הוה תניא במתניתין נמי "ראוה שנסתרה" הוה מצינן לפרושי, "מאי נסתרה? נבעלה", ומעתה הדרא קושיין לדוכתא, דאקשינן לעיל: לרב אסי אמאי נקט "מדברת", דמרחקא טובא מנבעלה? הוה ליה למנקט "נסתרה", והוה פרישנא: "מאי נסתרה? נבעלה". ולא מצינן לפרושי, דאי הוה נקט "נסתרה" הוה מפרשים לה בפשטה, נסתרה ממש, וכדתריצנא לעיל; דהא הכא בברייתא קתני '''לסתר,''' ואנן מפרשינן לה בנבעלה.
:ויש לומר דאין הכי נמי, דאי הוה תני "שנסתרה" הוה מפרשי לה בנסתרה ממש, והכא בברייתא משום דקתני '''או לחורבה,''' דסתמיה לבעילה שהוא מקום לזנות, הילכך מאי דקתני נמי '''לסתר''' היינו דומיא דחורבה דהיינו לזנות ממש, וכגון שראוה שנבעלה, וכמו שתירץ הרשב"א.
:אי נמי יש לחלק בין לישנא ד"ראוה שנסתרה", דלא משמע אלא דנסתרה ממש, ללישנא ד'''ראוה שנכנסה עם אחד לסתר,''' דמשמע טפי לשון בעילה, כן נראה לי:
| |||