שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק א/דף יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 94:
'''בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי מדברת ומעוברת''' — פירוש, לזעירי נמי קשיא, דלמה ליה למנקט "מעוברת"? ליתני "מדברת" ו"נבעלה", ולמה ליה למנקט "מעוברת"? ולהכי לא קיצר תלמודא וקאמר: "בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי", אלא כדכתיבנא, דדחיקא ליה, אמאי קתני "מדברת" ו"מעוברת"? ולהכי האריך וקאמר '''מדברת ומעוברת'''. ורש"י ז"ל לא פירש כן, אלא דלהכי האריך, משום דקשיא ליה, דלרבן גמליאל דהלכתא כותיה למה לי תרתי? אלא דקתני "מדברת" להודיעך כוחו דרבי יהושע ומעוברת להודיעך כוחו דרבן גמליאל. והיינו דקאמר: '''בשלמא''' כו' '''מדברת ומעוברת''' כו'. כן נראה לי:
וזה לשון הגאונים ז"ל: '''בשלמא לזעירי היינו דקתני תרתי מעוברת ומדברת''' — פירוש, '''מדברת''' משום נסתרה, '''ומעוברת''' משום נבעלה. וצריכי, דאי תנא "מדברת", דהיינו נסתרה, בההוא קאמר רבן גמליאל נאמנת, דאיכא למימר: מיגו דיכולה לומר "לא נבעלתי" ואמרה "נבעלתי מאיש כשר", נאמנת. אבל במעוברת אימא מודי ליה לרבי יהושע דאמר אינה נאמנת, כיון דליכא למימר מיגו, דהא כריסה בין שיניה. ואי תנא "מעוברת", בההיא קאמר רבי יהושע דאינה נאמנת, דליכא למימר מיגו, אבל גבי מדברת אימא מודי ליה לרבן גמליאל? צריכא. עד כאן:
'''אלא לרב אסי תרתי למה לי''' — פירוש, "מדברת" לדידיה היינו בעולה, והך ד"ראוה מעוברת" היינו נמי בעולה, ולמה לי תרתי? '''חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה.''' פירוש, הא דאמרינן "ראוה מדברת" ואמר רבן גמליאל "נאמנת", איצטריכא להכשיר עצמה לכהונה, משום דאית לה חזקה דכשרות ואיכא למימר מיגו. והך דקתני "ראוה מעוברת" ואמר רבן גמליאל "נאמנת" איצטריכא נמי להכשיר בתה לכהונה, ולהודיעך כוחו דרבן גמליאל, דאף על גב דלית לה חזקה דכשרות וליכא למימר מיגו, מכשר. וזו אף זו קתני. והאי דלא קאמר נמי: חדא לפסול בה וחדא לפסול בבתה לר' יהושע, משום דלא איצטריך, דכיון דאשמועינן קמייתא ד"היתה מדברת" לפסול בה, תו לא צריכא אידך לפסול בבתה, דהשתא בה קא פסיל ר' יהושע, בבתה לא כל שכן. עד כאן לשון הגאונים. וכן יש לדייק מלשון רש"י, דכי קאמר '''חדא להכשיר בה''' כו' – פירושו דלא זו אף זו קתני וכמו שפירשו הגאונים.
:'''והתוס' '''ז"ל כתבו כן וזה לשונם: '''חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה''' — וצריכא תרווייהו, חדא להודיעך כוחו של רבן גמליאל וחדא להודיעך כוחו דר' יהושע, עד כאן. והקשו בקונטריסין, מה צריך תרווייהו? במעוברת לחודא סגי, דהיינו להכשיר בה ובבתה. וכי תימא דלא הוה ידענא אלא בה, אם כן יאמר בפירוש "נבעלה". ותירצו, דהא דהיא כשרה ובתה פסולה, ונקט "מעוברת" לישנא מעליא, ומדאמר "מדברת" על כרחך איצטריך תרווייהו, מדברת ומעוברת, חדא להודיעך כוחו דרבן גמליאל כו' כמו שכתבו התוס', עד כאן בקונטריסין. ובקוצר יש לי לפרש, דאי נקט "מעוברת", לא הוה שמעינן להודיעך כוחו דר' יהושע כולי האי, דדילמא לא קא פליג ר' יהושע אלא בבתה משום דלית לה חזקת כשרות. ואף על גב דנקט "לא מפיה אנו חיין" כו', שמא משום עובר נקט הכי:
והריטב"א כתב וזה לשונו: '''חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה''' — ואם תאמר, וליתני בה וכל שכן בבתה, או ליתני בתה וכל שכן בה? ויש לומר, דנקט בה משום כוחו דר' יהושע דפסיל בה. ומיהו לישנא ד"חדא להכשיר בה" לא דייק הכי. ולכך פירש ר"י, דכל היכא דלא תני אלא חדא, הוה מוקמינן לה דדוקא להכשיר בה אמר רבן גמליאל נאמנת אבל לא בבתהף דלית לה חזקה דגופא, והא דאמרינן לה "מה טיבו של עובר זה", לישנא מעליא הוא ומשום לתא דידה. אבל השתא דקתני תרתי, על כרחך בתרייתא להכשיר בבתה כפשטא, עד כאן. '''וחדא להכשיר בבתה.''' הא דנקט בתה ולא נקט בנה, להכשיר בתו שלא תפסול לכהונה, או לפוסלו לקהל אם יש בו ספק ממזר או נתין? משום דניחא לן למנקט בתה דתהוי דומיא דידה, למפסלה לכהונה מחמת ביאה זו. '''הריטב"א''' ז"ל:
'''והגאונים''' כתבו וזה לשונם: האי דנקט '''להכשיר בתה''' ולא נקט נמי "להכשיר בנה", משום דבן אינו צריך כל כך הכשר, שאפילו נולד מן הפסולין כולן חוץ מנתין וממזר, מותר אף בכהנת, כדאמרינן בעשרה יוחסין: כל הפסול לכהונה מותר בכהנת, דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות להנשא לפסול. אבל בת, כיון שהיא חללה או גיורת או שפחה משוחררת, אסורה לכהן כדמפרש התם, הילכך נקט הכא הכשר הבת. עד כאן:
'''הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה''' — ואיכא למידק, אפילו למאן דאמר "לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה" לא ניחא, דהא מדקאמר "לדברי המכשיר" כו' משמע דמתניתין לא מיירי בבתה כלל, אלא דסבירא ליה דכי היכי דמכשר בה הכי נמי מכשר בבתה. וכיון שכן, אכתי קשיא, תרתי להכשיר בה למה לי? ויש לומר דהכי קאמר: '''הניחא למאן דאמר לדברי המכשיר''' כו'. פירוש, דלמאן דאמר דבתה נמי כשרה, מצי לשנויי שפיר דמתניתין אתא להכשיר בתה, ואיירי בבתה. ואף על גב דלמאן דאמר "לדברי המכשיר בה" כו' לא איירי מתניתין בבתה וכדכתיבנא, לדידה מוקי לה למתניתין בהכי, ולאו דוקא שיהא ממש דעת רב אסי כמאן דאמר "לדברי המכשיר" כו'. והא דלא קאמר "הניחא למאן דאמר בתה נמי כשרה", משום דבעי למנקט לישנא דאימורא דלקמן בשמעתין:
| |||