כלי יקר על דברים יז טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
העברה. לא שיניתי כלום.
שורה 1:
{{פרשןקטע עלעם פסוקכותרת|כלי יקר| על דברים| יז|יד|טו|טז}}
{{צ|שום תשים עליך מלך...}} - רבים אומרים מי יראנו טוב ביאור מספיק על הספק הגדול...
 
ויש אומרים שהתרעומת היה על שאמרו "לשפטנו ככל הגויים", שישפוט אותם בנימוסי הגויים.
 
ויש אומרים, שאין פרשה זו מצוה, אלא הודעת דברים, שהקב"ה מגיד מראשית אחרית שכך יבקשו ישראל לעתיד, והתיר להם ה'; [[אברבנאל על דברים יז יד|ומהרי"א האריך בויכוח זה]].
 
ואומר אני דעתי בקצרה, שהרצון האלהי היה שלצדק ימלוך מלך עליהם, כדי להטיל מוראו על כולם... ולא לצורך המשפטים, שהרי היו בתי דינים קבועים בכל עיר, אלא לצורך קיבוץ ותיקון המדינות; אך באופן זה שתהיה אימת מלכות עליהם...
 
לכך נאמר {{צ|כי תבוא אל הארץ...}}, כי לאחר ירושה וישיבה ישמן ישורון ויבעט, ואיש הישר בעיניו יעשה כשאין מלך בישראל. ואז ודאי יאמרו השרידים אשר ה' קורא כי עת לעשות, לשאול מלך, {{צ|ואמרת אשימה '''עליי''' מלך}} שיהיה מוראו עליי, כי כן משמע לשון "עליי", שיהיה עליון עליי ומושל ורודה בי בחזקת היד ככל הגויים אשר סביבותיי לעשות כמתוקנים שבהם, שאינן בועטים במלכיהם, ומקבלים עליהם מרות, ומציאת זמנינו יוכיח...
 
אבל בימי שמואל לא דיברו נכונה, כי אמרו {{צמ|תנה '''לנו''' מלך|שמואל א ח ו|כלי יקר על דברים יז טו}}, לא אמרו '''עלינו''' מלך אלא '''לנו''', כי לא רצו לקבל מרות שיהיה מוראו עלינו, אלא יהיה לנו, מסור בידינו להקים מלכין ולהעדה מלכין, והיוצא לנו מזה, שבעל כרחו יחניף לנו. ועל כן אמרו "לשפטנו ככל הגויים", כי עיקר צורך החנופה הוא במשפטים, וכמנהג ארצות אלו, שמקבלים איזה רב על זמן ידוע, כדי שלא יהיה אימתו עליהם, ואדרבא, אימתם על הרב...
 
{{צמ|וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך|שמואל א ח ו|כלי יקר על דברים יז טו}}, כי עיקר האשמה במילת '''לנו לשפטנו'''...
 
{{צמ|ויאמר ה' אל שמואל שמע בקולם... כי לא אותך מאסו|שמואל א ח ז|כלי יקר על דברים יז טו}}, כי אדרבה, זה שבחך, כי אתה מוחזק אצלם שאין אתה מחניף להם, על כן ביקשו במקומך מלך שיחניף להם בהכרח, ובזה מאסו אותי ולא שאלו על פי התורה, כי כך חפצם שהמלך יבטל רצוני מפני רצונם. וזה שאמר {{צ|...[כי אותי מאסו] ממלוך עליהם}} - רצה לומר, בזה מאסו אותי, מה שלא רצו שימלוך עליהם המלך.
 
{{צמ|ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלוך '''עליהם'''|שמואל א ח ט|כלי יקר על דברים יז טו}} - דווקא '''עליהם''' ולא '''להם''', כי באלה חפצתי, נאום ה'.
 
{{צמ|ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך '''עליכם'''|שמואל א ח יא|כלי יקר על דברים יז טו}} - כי אף אם לא תבחרוהו כי אם '''לכם''', מכל מקום סופו שבחמה שפוכה ימלוך '''עליכם''', ואת בניכם ייקח וגו', וזה עונש שלכם על שלא שאלתם כהוגן.
 
{{צמ|וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם '''לכם'''|שמואל א ח יח|כלי יקר על דברים יז טו}} - רצה לומר, ולא '''עליכם''', ותאמרו דרך וידוי שעלה בידכם היפך ממה שביקשתם.
 
{{צמ|וימאנו העם... ויאמרו 'לא כי אם מלך יהיה '''עלינו''''|שמואל א ח יט|כלי יקר על דברים יז טו}} - מה שאמרו 'לא', היינו דרך וידוי אמרו כן, לאמור "לא נחפוץ מלך עוד בדרך אשר שאלנוהו תחילה לאמור 'תנה '''לנו''' מלך', כי אם מלך יהיה '''עלינו''', כאשר דיבר ה'.
 
וכן נאמר אחר-כך {{צמ|כי יספנו על חטאתינו רעה לשאול '''לנו''' מלך|שמואל א יב יט|כלי יקר על דברים יז טו}}, ורצו לומר בתחילה, קודם ששמענו העונש.
 
ופירוש זה יקר, ומובן שינוי הלשון בין '''עלינו''' ל'''לנו''', ומצד דקדוק רבותינו ז"ל, שאמרו "שתהא אימתו עליכם", כי עיקר המצוה תלוי בזה.
 
ומה שנאמר {{צמ|ויאמר ה' אל שמואל 'שמע בקולם והמלכת '''להם''' מלך'|שמואל א ח כב|כלי יקר על דברים יז טו}}, והיה לו לומר '''עליהם''', לפי שקבלת המורא תלוי במקבלים, ולא ה' פעל זאת, אלא נתן להם מלך שיהיה שוה להם, לבלתי רום לבבו מאחיו, על כן אמר בשעת מעשה '''להם''', אבל מכל מקום, לישראל לא היה נכון לומר כן כי אם כדבר ה' שאמר {{צ|ואמרת אשימה '''עלי''' מלך}}, כך היה להם לומר.
<noinclude>
{{בעבודה}}
{{פרשן על פסוק|כלי יקר|דברים|יז|יד|טו|טז}}
</noinclude>