ויקיטקסט

ביאור:משלי ט ח: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= מותר לפתי למתוח ביקורת על חכמים =
 
<div class="advancedpage single_height">▼
 
{{צמ|אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, '''הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ''';|משלי ט ח}}.
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
"- '''אל''' תנסה '''להתווכח '''עם אדם '''לץ''', כי הוא '''ישנא אותך''' על כך;   עדיף שתלך לבית המדרש '''ותתווכח''' עם אדם '''חכם''', כי הוא '''יאהב אותך''' ויודה לך -".
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
לפי מפרשי הפשט, הפסוקים 7-8 מלמדים שאסור להוכיח לצים ורשעים. אולם ישנו פירוש אחר לגמרי לפסוקים 7-8, פירוש המיוחס לשל"ה, לפיו הפסוקים אינם באים ללמד '''את מי''' להוכיח, אלא '''איך''' להוכיח:
 
'''יוסר לץ''' = המטיף מוסר לרעהו ומכנה אותו "לץ!" - '''לוקח לו קלון''' = גורם ביזיון לעצמו, כי הוא מבזה את חברו וחברו מבזה אותו בחזרה;
 
'''ומוכיח לרשע מומו''' = ניתן לפרש בכל אחת מהדרכים שנזכרו למעלה:
 
::#המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", גורם לעצמו '''מום''' נפשי, פגיעה בנפשו ובכבודו, כי רעהו יריב עמו ויבזה אותו בחזרה;
::#המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", '''לוקח''' לעצמו את '''מומו''' של רעהו, כעונש על כך שפגע בכבודו;
::#המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", רעהו עלול לכעוס עליו, להכותו ולהטיל בו '''מום''' גופני;
::#המוכיח את רעהו ומכנה אותו "רשע", גם הוא '''לוקח לו קלון''', כמו מי שמוכיח את רעהו ומכנה אותו "לץ".
 
בכל מקרה המסקנה דומה,  והיא כתובה בפסוק הבא: " {{צ|אל תוכח}} אדם בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|לץ}} , כי ביקורת גלויה כזאת עלולה לגרום לו {{צ|לשנוא אותך}} . עדיף שתוכיח אותו בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא {{צ|חכם}} (בכך שתיתן לו מחמאות לפני דברי הביקורת), כי אז הוא {{צ|יאהב אותך}} וישמח על המחמאות שנתת לו ואולי אפילו יקבל את הביקורת.
 
גם כשמטיפים מוסר ומוכיחים, יש להיזהר שלא לפגוע בכבודו של הצד השני, ולא להשתמש בכינויי גנאי מעליבים, אלא בכינויי חיבה ומחמאות. ראו [[ביאור:כדי שהביקורת תועיל ולא תזיק - יש לשלב בה שבחים ומחמאות|פסוקים נוספים על מחמאות לפני ביקורת]] .
 
</div> <div class="cell hqblot longright">
 
==הקבלות==
 
לפי התורה, יש למתוח ביקורת על '''עמיתים''', אנשים הקרובים אלינו באורח חייהם ובהשקפת עולמם,  {{צמ|'''לֹא תִשְׂנָא''' אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ '''אֶת עֲמִיתֶךָ''' וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא יט יז}}( [[ביאור:לא תשנא - הוכח תוכיח|פירוט]] ).   הפסוק שלנו מרחיב וקובע שמותר למתוח ביקורת על '''חכמים''' גם אם הם לא עמיתים שלנו, כי החכמים אוהבים ללמוד ולקבל ביקורת מכל אדם.▼
 
החכם אוהב את התוכחות כי הוא יודע שהחכמה היא הדבר החשוב ביותר; ראו גם {{צמ|'''אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת''', וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר|משלי יב א}}( [[Tnk1/ktuv/mjly/musr_wtokxa|פירוט]] ).    לעומתו, הלץ מזלזל בחכמה ולכן לא רוצה תוכחות, {{צמ|'''לֹא יֶאֱהַב לֵץ הוֹכֵחַ לוֹ''', אֶל '''חֲכָמִים''' לֹא יֵלֵךְ|משלי טו יב}}( [[ביאור:מבנה משלי טו-12|פירוט]] ).
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
 
לפני זמן מה כתבתי מאמר שמתח ביקורת עניינית וממוקדת על התנהגות מסויימת של מגזר מסויים בעם ישראל. זכיתי לתגובות נזעמות (לא דווקא מבני אותו המגזר) לדוגמה "'' אתה חצוף! מי אתה שתוכיח אותם? מי אתה שתבוא ותאמר כי דרך חייך טובה יותר? מה ההתנשאות הזו 'להוכיח' אותם, אתה טוב יותר?'' ".
שורה 10 ⟵ 46:
לעניות דעתי, התגובה אינה נכונה. אמנם, בימינו אין אדם שיודע להוכיח כראוי {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, ערכין טז:)|}} , אולם בספר משלי, פרק ט, החכמה קוראת אל הפתיים וחסרי-הלב, {{צמ|מִי '''פֶתִי''' יָסֻר הֵנָּה, '''חֲסַר לֵב''' אָמְרָה לּוֹ|משלי ט ד}}. היא אומרת להם, בין השאר:
 
'''אל תוכח לץ פן ישנאך''' = אין טעם למתוח ביקורת על הלץ כי הוא לא יקשיב אלא רק ישנא את המבקר (ראו [[ביאור:יוסרחכמות לץוכסילות לוקח- לומי קלון, ומוכיח לרשע מומותנצח?-07|בפסוק הקודם]] ); אולם -
 
'''הוכח לחכם ויאהבך''' = כדאי לך להוכיח את החכם, כי הוא יאהב אותך. מכאן, שגם לאדם פתי וחסר לב מותר למתוח ביקורת על החכם! הפתי והחסר-לב בוודאי אינם יודעים למתוח ביקורת כראוי, ובכל זאת, '''החכם''' ( [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|=היודע ללמוד]] ) יודע להפיק מכל דבר-ביקורת מסקנות בונות ומועילות, ולכן הוא אוהב כל אדם שמותח עליו ביקורת.
 
מכיוון שחשבתי שבני אותו המגזר הם חכמים ויודעים תורה, חשבתי לתומי שהם יקבלו את התוכחה באהבה. 
 
▲<div class="advanced">
 
==לעיון נוסף==▼
דוגמה מופלאה לחכם שאהב לקבל ביקורת נמצאת בתלמוד: {{צפ|תוכן=אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ, שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל, וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך}} {{קטן|קטן= ( [[:ערכין טז ב|בבלי ערכין טז:]] )|}} . רבי יוחנן בן נורי היה בן כיתתו של רבי עקיבא, שניהם היו תלמידיו של רבן גמליאל ביבנה, ורבי יוחנן כנראה היה מתלונן לפני רבן גמליאל על פגמים שונים שראה ברבי עקיבא, וכתוצאה מכך רבן גמליאל היה מלקה אותו, ובכל-זאת רבי עקיבא הוסיף לאהוב את רבי יוחנן, ושמח שהוא עוזר לו להשתפר.
 
ובימינו, [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=94851 בתגובה לביקורת קשה של אחד הגולשים באתר מורשת, ענה הרב יובל שרלו] : {{צפ|תוכן=אני מודה לך מאוד על כך שבחנת את דבריי, והצעת את שאלותיך עליהן. כך ראוי שיהיה, ואינך צריך להתנצל. גם פוסק הלכה... מחויב לא להורות בתורה שלא כהלכה, ולבאר אם הוא נשאל מפני מה הוא פסק בדרך מסוימת.}}
 
</div> <div class="cell full longcell">
ראו: [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|הסבר החצי הראשון של הפסוק - אל תוכח לץ]] ; [[ביאור:איך לאהוב ביקורת?|פסוקים נוספים על אהבת ביקורת]] .
 
▲==לעיון נוסף==
▲לפי התורה, יש למתוח ביקורת על '''עמיתים''', אנשים הקרובים אלינו באורח חייהם ובהשקפת עולמם,  {{צמ|'''לֹא תִשְׂנָא''' אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ '''אֶת עֲמִיתֶךָ''' וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא|ויקרא יט יז}}( [[ביאור:לא תשנא - הוכח תוכיח|פירוט]] ). הפסוק שלנו מרחיב וקובע שמותר למתוח ביקורת על '''חכמים''' גם אם הם לא עמיתים שלנו, כי החכמים אוהבים ללמוד ולקבל ביקורת מכל אדם.
 
<div class="future">▼
 
[[ביאור:חכמות וכסילות - מי תנצח?-08b|המאמר המקורי]]
[[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירושים נוספים על כל הקטע]]
 
▲<div class="future">
[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&amp;topic_id=2293523 דיון על הזכות המוסרית למתוח ביקורת / עצור כאן חושבים]
 
שורה 43 ⟵ 75:
[[Tnk1/messages/ktuv_mjly_mj-09-08b_0_0_0|המשך הדיון]]
 
</div> </div> </div> </div>
 
 
 
 
 
שורה 51 ⟵ 86:
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-09-08b08.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-02-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-09-08b08.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-09-08b08}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ט_ח"