ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
= הנצל כצבי מיד, וכציפור מיד יקוש =
<div class="page single_height">
{{צמ|הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.|משלי ו ה}}
שורה 9:
<div class="short"> <div class="tirgum">
- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש'''
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell
==הקבלות==▼
צבי כמשל נזכר גם ב:▼
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}▼
::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )▼
::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}▼
::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )▼
::* {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}▼
::* {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}▼
הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדברי חז"ל: {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר''' ''', ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא, [[משנה אבות ה כ]] )|}} .▼
</div> <div class="cell sgulot longleft">▼
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.▼
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:מבנה משלי ו-0105|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.▼
לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על הלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.▼
</div> <div class="cell dquyot longbig">▼
==דקויות==
שורה 57 ⟵ 31:
אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
3.
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|התרפס ורהב רעיך}}.
שורה 69 ⟵ 43:
'''משל ומליצה
" {{צפ|תוכן=וכל זה משל, והמליצה - על הערבות שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו, כמ"ש הכל נתון בערבון, או על הערבות לשמור נשמתו בטהרה, ואחר כך יתקע כפיו לזר והוא היצר הרע, או החומר המתאווה שנמשך אחריו לעשות הפך הערבות, ועל ידי כך נוקשת באמרי פיך, ומבואר בכל הספר שהפה מרמז על החכמה, והוא נוקש באמרי פיו תחלה לעשות כפי חקי החכמה, ואחר כך נלכד לעשות הפך מחוקיה. והעצה הוא, אחר}} {{צפ|תוכן='''שבאת בכף רעך'''}} {{צפ|תוכן=, שהבטיח ונשבע לה' לשמור מצותיו, והתחייב לנפשו לשמור אותה ממצודות היצר הרע, צריך להכניע את חמרו, שעל זה אמר}} {{צפ|תוכן='''לך התרפס'''}} {{צפ|תוכן=, וצריך להרהיב ולהגדיל את רעו, שהוא הקב"ה או הנשמה, וצריך לבל יתן שינה לעיניו, ולעבוד את ה' בתמידות, '''ולהנצל ''' מן היצר הרע '''כצבי מיד''', שיהיה}} {{צפ|תוכן='''רץ כצבי לעשות רצון קונו'''}} {{צפ|תוכן=, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו, ישמיט את עצמו בכוחו לתורה ולתעודה, ואם משכו ברשתו בפיתויו צריך להנצל
הריצה של '''הצבי''' היא אופקית, והתעופה של '''הציפור''' היא אנכית: {{צפ|תוכן=שירוץ כצבי אחר מעשה המצוות, ויגביה עוף כציפור בשום שכל אל עסק התורה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:
::*{{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן.}} {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=901696&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .▼
▲
===מיד===
שורה 82 ⟵ 60:
ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .
</div> <div class="cell
▲==הקבלות==
'''צבי''' הוא משל לקלילות ומהירות, {{צמ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו '''כְּאַחַד הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה|שמואל ב ב יח}}.
▲
▲הצבי והציפור יחד נזכרו גם
-
▲צבי כמשל נזכר גם ב:
▲::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
::* {{צמ|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַֹם '''בִּצְבָאוֹת''' אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ|שיר השירים ב ז}}( [[ביאור:השבועות בשיר השירים|פירוט]] )
▲::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )
▲::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}
▲::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )
▲
==עצות==
▲כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.
▲הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:מבנה משלי ו-0105|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
▲לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על הלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.
==לעיון נוסף==
|