ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= הנצל כצבי מיד, וכציפור מיד יקוש =
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.|משלי ו ה}}
שורה 9:
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש''' שהוצב כדי ללכוד אותה.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblotdquyot longleftlongcell">
 
==הקבלות==
צבי כמשל נזכר גם ב:
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )
::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}
::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )
 
ציפור בפח נזכרה גם ב:
::* {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל פַּח הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}
::* {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}
::* {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}
 
הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדברי חז"ל: {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר''' ''', ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא,  [[משנה אבות ה כ]] )|}} .
 
</div> <div class="cell sgulot longleft">
 
==סגולות==
 
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.
 
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:מבנה משלי ו-0105|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
 
לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על הלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.
 
</div> <div class="cell dquyot longbig">
 
==דקויות==
שורה 57 ⟵ 31:
אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
 
3. אפשר לפרש,ייתכן שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא '''ניצול''' בכח גופו וקרניו,  '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא '''נוקש''' ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תנצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
 
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|התרפס ורהב רעיך}}.
שורה 69 ⟵ 43:
'''משל ומליצה
 
" {{צפ|תוכן=וכל זה משל, והמליצה - על הערבות שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו, כמ"ש הכל נתון בערבון, או על הערבות לשמור נשמתו בטהרה, ואחר כך יתקע כפיו לזר והוא היצר הרע, או החומר המתאווה שנמשך אחריו לעשות הפך הערבות, ועל ידי כך נוקשת באמרי פיך, ומבואר בכל הספר שהפה מרמז על החכמה, והוא נוקש באמרי פיו תחלה לעשות כפי חקי החכמה, ואחר כך נלכד לעשות הפך מחוקיה. והעצה הוא, אחר}} {{צפ|תוכן='''שבאת בכף רעך'''}} {{צפ|תוכן=, שהבטיח ונשבע לה' לשמור מצותיו, והתחייב לנפשו לשמור אותה ממצודות היצר הרע, צריך להכניע את חמרו, שעל זה אמר}} {{צפ|תוכן='''לך התרפס'''}} {{צפ|תוכן=, וצריך להרהיב ולהגדיל את רעו, שהוא הקב"ה או הנשמה, וצריך לבל יתן שינה לעיניו, ולעבוד את ה' בתמידות,  '''ולהנצל ''' מן היצר הרע  '''כצבי מיד''', שיהיה}} {{צפ|תוכן='''רץ כצבי לעשות רצון קונו'''}} {{צפ|תוכן=, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו, ישמיט את עצמו בכוחו לתורה ולתעודה, ואם משכו ברשתו בפיתויו צריך להנצל  '''כצפור מפח יקוש''', ע"י שיניח נוצותיו שהם מלבושיו החיצונים, שיחלק קנייניו המדומים לעניים, ושערותיו יגלח לשמים, כמעשה הנזיר שבא לפני שמעון הצדיק, וגופו יענה בייסורים}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
 
הריצה של '''הצבי''' היא אופקית, והתעופה של '''הציפור''' היא אנכית: {{צפ|תוכן=שירוץ כצבי אחר מעשה המצוות, ויגביה עוף כציפור בשום שכל אל עסק התורה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:
 
::*- {{צפ|תוכן=שב בתענית... שהתענית קרובה לתשובה... שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ו א|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
 
::*- {{צפ|תוכן=להזהר הרבה שלא להכשל בשום חטא שבן אדם לחברו, ולתקן כל מה שיוכל מהעבר בדרך חכמה ואומץ רוח מאד, "'''הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש'''}} {{קטן|קטן= ( [[אורות התשובה ז]] )|}} .
::*{{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן.}} {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=901696&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=5&amp;sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .
 
::*- {{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן.}} {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=901696&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=5&amp;sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .
 
===מיד===
שורה 82 ⟵ 60:
ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .
 
</div> <div class="cell futurehqblot longcell">
 
==הקבלות==
 
'''צבי''' הוא משל לקלילות ומהירות, {{צמ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו '''כְּאַחַד הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה|שמואל ב ב יח}}.
 
::*'''ציפור''' היא משל ללכידה, {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}; וגם להימלטות מהמלכודת, {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח '''יוֹקְשִׁים''', הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}.
 
הצבי והציפור יחד נזכרו גם בדבריבפרקי חז"לאבות: {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר''' ''', ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא,  [[משנה אבות ה כ]] )|}} .
 
-
 
צבי כמשל נזכר גם ב:
 
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
::* {{צמ|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַֹם '''בִּצְבָאוֹת''' אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ|שיר השירים ב ז}}( [[ביאור:השבועות בשיר השירים|פירוט]] )
::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )
::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}
::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )
 
::*ציפור בפח נזכרה גם ב {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל '''פַּח''' הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}
 
</div> <div class="cell sgulotecot longleftlongcell">
 
==עצות==
 
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.
 
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:מבנה משלי ו-0105|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
 
לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על הלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.
 
</div> <div class="cell dquyotfull longbiglongcell">
 
==לעיון נוסף==