ויקיטקסט

ביאור:משלי ג כו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר מבנה}}
 
<div class="advancedpage single_height">▼
ספר משלי מלמד, שה' עוזר למי שמתכנן את מעשיו בחכמה ותבונה. התוצאות החיוביות של תיכנון זה מתוארות במשלי ג כג-כו:
 
{{צמ|כִּי- ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.|משלי ג כו}} ▼
{{צ|אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף.
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
אִם-תִּשְׁכַּב - לֹא-תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ - וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
 
'''כי '''אם תפעל בחכמה כמיטב יכולתך, '''ה' יהיה''' אתך ויעזור לך גם בתחומים שבהם אתה '''כסיל''' (טיפש) ואינך יכול לתכנן,   '''וישמור''' עליך '''ממלכודות''' וצרות לא צפויות.
אַל-תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
▲כִּי-ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.}}
 
==דקויות==
בפסוקים הקודמים נאמר, שיש לתכנן את המעשים בחכמה ובתבונה, לשים לב היטב לתוכניות המעשיות החיוביות ( '''תושיה''' ), והשליליות ( '''מזימה''' ), [[משלי ג כא]]: " {{צ|בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר}} {{צ|תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה}} " ( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ). הפסוקים שלנו מלמדים, שמי שנוהג כך יכול להיות רגוע:
 
'''כי ה' יהיה בכסלך -
::*הוא יכול '''ללכת''' '''בדרכו''' '''בבטחה''' , בידיעה שלא ייתקל במכשולים ואבני '''נגף''' , שהרי הוא חשב מראש בחכמתו על כל הבעיות האפשריות;▼
::*הוא יכול לישון בשקט, '''שינה ערבה וללא פחד''' , שהרי הוא השתמש '''בתושיה''' כדי לתכנן היטב את מעשיו ולהימנע מאסונות ( [[ביאור:אם תשכב לא תפחד, ושכבת וערבה שנתך|פירוט]] );▼
::*הוא לא צריך לפחד מאסון פתאומי שיביאו עליו הרשעים, שהרי הוא חשב מראש על כל '''המזימות''' האפשריות שהרשעים עלולים לרקום נגדו.▼
 
1. '''כסלך''' מלשון כסילות, היפך חכמה - ה' יעזור לך בתחומים שבהם אתה כסיל;
עד כאן, הפסוקים מתארים תוצאות טבעיות לחלוטין של שימוש בחכמה ותבונה - מי שמתכנן בחכמה, ניצל מהפתעות לא נעימות. אולם הפסוק האחרון בקטע - '''כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד''' - משנה כיוון לגמרי: מהעולם הטבעי אנחנו עוברים לעולם העל-טבעי, שבו ה' מגן על האדם גם ממלכודות שלא חשב עליהן כלל! ▼
 
ומצודת ציון פירש:2. " {{צפ|תוכן='''בכסלךכסלך''' - עניין בטחון ותקוה, כמו (איוב ח):}} {{צ|אשר יקוט כסלו, ובית עכביש '''מבטחו'''}}. ". {{קטן|קטן= (מצודות)|}} - ה' ייתן לך בטחון ותקווה.▼
ייתכן שיש כאן רמז למשפט העממי "ה' עוזר למי שעוזר לעצמו": לאף אחד אין חכמה מושלמת, כל אחד עלול להיכשל; אולם, אם תכננת את מעשיך בחכמה, תבונה, דעת, תושיה ומזימה, אתה יכול להיות רגוע, שה' יגן עליך גם '''בכסלך''' = גם בנקודות שבהן אתה כסיל.▼
 
ורש"י הביא את שני הפירושים: " {{צפ|תוכן='''בכסלך''' - במבטחך. דבר אחר: בדברים שאתה כסיל בהן, כך מצאתי בירושלמי}} ".▼
▲<div class="advanced">
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
==פירושים נוספים==
{{צ|אל תירא... ומשואת רשעים כי תבוא}} - פירשנו שהכוונה "מאסון שיביאו עליך הרשעים";
 
==עצות==
ורש"י פירש " {{צפ|תוכן=משואה שתבוא על הרשעים}} ". וכן הסביר מלבי"ם: " {{צפ|תוכן=גם אם תבוא השואה המוכנת להשמיד את הרשעים, אל תירא, כי תינצל בהשגחת ה'}} ". ולגבי המילה "שואת", פירש מצודת ציון: " {{צפ|תוכן='''ומשואת''' - ענין חושך, כמו '''אמש שואה ומשואה''' (איוב לא)}} ".
 
הפסוקים הקודמים (23-25) תיארו תוצאות טבעיות לחלוטין של שימוש בחכמה ותבונה - מי שמתכנן בחכמה, ניצל מהפתעות לא נעימות:
{{צ|כי ה' יהיה ''' בכסלך'''}} - פירשנו "כסלך" מלשון כסילות, היפך חכמה;
 
▲::*הוא יכול '''ללכת''' '''בדרכו''' '''בבטחה''' , בידיעה שלא ייתקל במכשולים ואבני '''נגף''' , שהרי הוא חשב מראש בחכמתו על כל הבעיות האפשריות;
▲ומצודת ציון פירש: " {{צפ|תוכן='''בכסלך''' - עניין בטחון ותקוה, כמו (איוב ח):}} {{צ|אשר יקוט כסלו, ובית עכביש '''מבטחו'''}}.".
 
▲::*הוא יכול לישון בשקט, '''שינה ערבה וללא פחד''' , שהרי הוא השתמש '''בתושיה''' כדי לתכנן היטב את מעשיו ולהימנע מאסונות ( [[ביאור:אם תשכב לא תפחד, ושכבתמבנה וערבהמשלי שנתךג-24|פירוט]] );
▲ורש"י הביא את שני הפירושים: " {{צפ|תוכן='''בכסלך''' - במבטחך. דבר אחר: בדברים שאתה כסיל בהן, כך מצאתי בירושלמי}} ".
 
▲::*הוא לאאינו צריך לפחד מאסון פתאומי שיביאו עליו הרשעים, שהרי הוא חשב מראש על כל '''המזימות''' האפשריות שהרשעים עלולים לרקום נגדו.
<div class="future">
 
▲עד כאן, הפסוקים מתארים תוצאות טבעיות לחלוטין של שימוש בחכמה ותבונה - מי שמתכנן בחכמה, ניצל מהפתעות לא נעימות. אולם הפסוק האחרון בקטע - '''כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד''' - משנה כיוון לגמרי: מהעולם הטבעי אנחנו עוברים לעולם העל-טבעי, שבו ה' מגן על האדם גם ממלכודות שלא חשב עליהן כלל!
 
▲ייתכן שיש כאן רמז למשפט העממי "ה' עוזר למי שעוזר לעצמו": לאף אחד אין חכמה מושלמת, כל אחד עלול להיכשל; אולם, אם תכננת את מעשיך בחכמה, תבונה, דעת, תושיה ומזימה, אתה יכול להיות רגוע, שה' יגן עליך גם '''בכסלך''' = גם בנקודות שבהן אתה כסיל.
 
</div> <div class="cell full longcell">
==תגובות ישנות==
 
==לעיון נוסף==
רמי ניר, 6.5.07: "כדאי לזכור מה אמר קהלת על חכמה ושימושיה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב-כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קהלת א' 18). צריך לקחת בחשבון: לא קל להשתמש בחכמה! לדוגמא: "כִּי-יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן, וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, גַּם-זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה" (קהלת ב' 21).
 
[[ביאור:מבנה משלי ג-2226|המאמר המקורי - ג23]]
עדים זוממים שואפים לממש את הרעיון הזה; ואמנם: "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" (קהלת ג' 16) כפי שזועק הנביא: {{צ|כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק, עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל}} (חבקוק א' 4). כלומר, תתכן אפשרות כי שופטים יעשו יד אחת עם עדים זוממים... "כִּי יֵשׁ-דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל, מַה-יֹּתֵר לָאָדָם" (קהלת ו' 11).
 
</div> </div> </div>
וחייב לדעת גם המשתמש בחכמה: "כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם" (קהלת ט' 12).
 
"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ... תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה-יִּהְיֶה רָעָה עַל-הָאָרֶץ" (קהלת יא' 2-1).
 
"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת יב' 13).</div>
 
</div>
 
 
שורה 60 ⟵ 58:
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-03-222626.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-06.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjlymj/mj-03-222626.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mjlymj/mj-03-222626}}
 
</noinclude>
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ג_כו"